סלין דיון
סלין מרי קלודט דיון (בצרפתית: Céline Marie Claudette Dion, ⓘⒾ, נולדה ב-30 במרץ 1968) היא זמרת קנדית. דיון ייצגה את שווייץ במסגרת אירוויזיון 1988 וזכתה במקום הראשון. היא מכרה כ-240 מיליון תקליטים ונחשבת לאחת מהמוזיקאים הנמכרים ביותר בעולם. נכון ל-2023 עמד הונה על כ-480 מיליון דולר, המוזיקאית החמישית בעושרה בצפון אמריקה.[1]
 | |
| דיון ב-2012 | |
| לידה |
30 במרץ 1968 (בת 57) מונטריאול, קנדה  |
|---|---|
| שם לידה |
Céline Marie Claudette Dion |
| מדינה |
קנדה |
| מקום מגורים | |
| תקופת פעילות | מ-1980 |
| סוגה | רוק, פופ |
| סוג קול |
סופרן |
| שפה מועדפת |
אנגלית, צרפתית |
| חברת תקליטים |
קולומביה רקורדס, לגאסי רקורדינגס, סוני מיוזיק קנדה, CBS רקורדס אינטרנשיונל, 550 מיוזיק, אפיק רקורדס, Sony BMG Music Entertainment |
| בן או בת זוג |
רנה אנג'ליל (1994 – 14 בינואר 2016) |
| ילדים |
René-Charles Angelil, Nelson Angélil, Eddy Angélil |
| מספר ילדים |
3 |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
| פרופיל ב-IMDb | |
|
celinedion | |
  | |
קורות חיים
עריכה
דיון נולדה במונטריאול שבקנדה, הבת הצעירה מבין 14 אחים. שני הוריה ממוצא צרפתי-קנדי. בגיל חמש שרה לראשונה על הבמה במועדון של הוריה, שנקרא "חבית היין הישנה".
קריירה
עריכהבשנת 1980, פנתה אמה לסוכן רנה אנג'ליל שהוקסם מקולה ולקח על עצמו לקדם אותה. הוא משכן את ביתו כדי לממן את אלבומה הראשון. בשנת 1981 הם הוציאו אלבום ראשון בצרפתית, La voix du bon Dieu ("הקול של אלוהים"), שהפך את דיון לכוכבת בקוויבק.
בשנת 1982 השתתפה בפסטיבל הפופולרי העולמי שנערך בטוקיו בייצוג מדינות מרחבי העולם, כנציגת קנדה, וזכתה במדליית זהב.
בין השנים שעברו הוציאה דיון אלבומים צרפתיים שהצליחו מאוד וזכתה לתהילה רבה בקנדה ובקוויבק.
הקריירה של דיון המשיכה לפרוח, וב-1987 הציגה את האלבום Incognito ("בעילום שם") שזכה להצלחה.
בשנת 1988 ייצגה את שווייץ בתחרות הזמר האירוויזיון, וזכתה במקום ראשון עם השיר "Ne partez pas sans moi".[2] הזכייה סייעה לקידום הקריירה שלה באירופה.
בשנת 1989, בתחרות הזמר של האירוויזיון שנערכה בלוזאן שבשווייץ, ביצעה דיון בבכורה עולמית את שירה הראשון באנגלית, "Where Does My Heart Beat Now". ב-1990 הוציאה את אלבומה הראשון באנגלית, Unison, שתרם אף הוא להכרה הבינלאומית בה.
הפריצה הגדולה שלה לתודעה הבינלאומית מיוחסת בעיקר להשתתפותה בפסקול הסרט "היפה והחיה" בשנת 1991 עם השיר "Beauty and the Beast". בטקס פרס אוסקר אותה שנה, שנערך במקרה ביום הולדתה ה-24, הופיעה דיון עם השיר, שזכה באוסקר לשיר הטוב ביותר. באותה שנה הוציאה את אלבומה השני באנגלית שנקרא על שמה, Celine Dion.
בשנת 1993 הוציאה את האלבום The Colour of My Love, שמכר מעל 20 מיליון עותקים, מתוכו יצא הלהיט הראשון של דיון שהגיע אל ראש מצעד הסינגלים האמריקאי "The Power of Love", גרסת כיסוי לשיר של ג'ניפר ראש. סינגלים נוספים מתוך האלבום הם "Think Twice", שהגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי, שהה במקום הראשון שבעה שבועות ונמכר מעל 1.3 מיליון עותקים בבריטניה לבדה. השיר נחשב לאחד הסינגלים הכי מצליחים בבריטניה בכל הזמנים. בנוסף, הסינגל "To Love You More" הגיע למקום הראשון במצעד היפני, ונחשב לאחד השירים הכי נמכרים שם על ידי זמר לא-יפני.
רבים מהסינגלים שהוציאה בהמשך שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים נכתבו על ידי דיאן וורן ודיון הציגה את כישוריה כפזמונאית.
בשנת 1995 חברה לזמר ולמלחין היהודי ז'אן-ז'אק גולדמן, שכתב לה את האלבום המצליח D'eux, בצרפתית. מתוכו יצאו הסינגלים "Pour que tu m'aimes encore" ו"Je sais pas" שהגיעו למקום הראשון בצרפת ולעשרת הגדולים במדינות רבות באירופה. האלבום זכה להצלחה רבה, הפך לאלבום הנמכר ביותר בהיסטוריה של המוזיקה הצרפתית, והגיע לזהב אפילו בבריטניה למרות מחסום השפה. היא הפכה לאמנית היחידה בעולם שאלבומיה היו הנמכרים ביותר גם בשפה האנגלית וגם בשפה הצרפתית. האלבום ביסס את מעמדה של דיון כאחת הזמרות המובילות גם בצרפתית.
בינואר 1996 קיבלה משר התרבות הצרפתי אות אבירות מיוחד של מסדר האמנויות, על היותה "הנציגה הטובה ביותר של השפה הצרפתית".
בשנת 1996 הוציאה את האלבום Falling into You, הוא נמכר בלמעלה מ-32 מיליון עותקים ברחבי העולם, ונחשב לאחד מאלבומי המוזיקה המצליחים בכל הזמנים, מתוכו יצא הלהיט "Because You Loved Me" (אנ'), שיר הנושא של הסרט "צמודים אישית". השיר זכה להצלחה רבה והגיע למקום הראשון בין היתר בארצות הברית, בקנדה ובאוסטרליה. בנוסף נכללו באלבום גם השירים "It's All Coming Back to Me Now" אשר הגיע למקום הראשון בין היתר בקנדה ובבלגיה ולמקום השני בארצות הברית, ו-"All by Myself" שהוא גרסת כיסוי לשירו של אריק כרמן, שהגיע לעשירייה הפותחת במדינות רבות ולמקום הרביעי בארצות הברית.
האלבום זכה בפרסים רבים ובין היתר בשני פרסי גראמי בקטגוריות "אלבום השנה" ו"אלבום הפופ הטוב ביותר", שלושה פרסי המוזיקה העולמית בקטגוריות "האמן המוכר ביותר של השנה", "אמן הפופ המוכר ביותר של השנה" ו"האמן הקנדי המוכר ביותר של השנה". בנוסף, האלבום נכנס לרשימת 200 האלבומים של היכל התהילה של הרוק אנד רול.
בפתיחת המשחקים האולימפיים באטלנטה ב-1996, שרה דיון את השיר "The Power Of A Dream", בפני מאה אלף צופים. דיון הודתה כי זה היה הרגע הגדול ביותר בקריירה שלה. פרט להופעה זו, הופיעה דיון מול מיליון וחצי איש ב-116 קונצרטים נפרדים באותה שנה בלבד.
ב-1997 הוציאה דיון את להיטה הגדול ביותר, "My Heart Will Go On", שיר הנושא מתוך סרט שובר הקופות, "טיטניק". השיר שבר את שיאי ההשמעות בארצות הברית והגיע לראשי המצעדים בכל העולם – מדרום אמריקה ועד אירופה, בשנת 1998 הוכתר לשיר השנה במדינות רבות, והוא נחשב לאחד משירי האהבה המפורסמים ביותר.
בנובמבר 1997 דיון הוציאה את האלבום Let's Talk About Love, גם הוא כמו קודמו הפך לאחד מאלבומי המוזיקה המצליחים בכל הזמנים, עם מכירות של מעל 31 מיליון עותקים ברחבי העולם, היא המשיכה להיות בולטת כאחת הזמרות המוכרות והמצליחות בעולם. באלבום זה שיתפה פעולה עם הזמרת ברברה סטרייסנד בשיר "Tell Him", ועם בי ג'יז בשיר "Immortality" אשר זכו להצלחה במיוחד באירופה.
באלבומה הצרפתי הבא שיצא ב-1998 S’il Suffisait d’Aimer, (עד שלאהוב יהיה מספיק), שרה דיון שירים שקטים ומלודיים, ונדמה היה שהיא מנסה להירגע מההמולה ולחזור למקורות.
אלבום נוסף מאותה שנה, These Are Special Times, אלבום שירי חג המולד, הופיעו בו שירים בחמש שפות, הוא נחשב לאחד מאלבומי החג הנמכרים ביותר ומכירותיו מסתכמות עד היום בכ-12 מיליון עותקים. הסינגל הראשון אשר יצא מהאלבום היה השיר "I'm Your Angel" (דואט עם אר. קלי) אשר הגיע למקום הראשון בארצות הברית. הסינגל השני מהאלבום היה השיר "The Prayer" (בשיתוף עם הזמר אנדראה בוצ'לי) אשר שימש כחלק מהפסקול לסרט החרב הקסומה ואף זיכה את דיון בפרס גלובוס הזהב.
בנובמבר 1999 הוציאה דיון אלבום אוסף ראשון באנגלית All the Way... A Decade of Song, מתוכו יצא הלהיט "That's the Way It Is".
בליל 31 בדצמבר 1999, בפארק הלאומי של מונטריאול, עמדו דיון וכל משפחתה על הבמה המרכזית, וקיבלו את פני המילניום החדש עם עוד עשרות אלפי צופים. מעריצים רבים חצו יבשות כדי להיות נוכחים במה שהוגדר "ההופעה האחרונה של סלין דיון", לפני שהיא ובעלה יוצאים להפסקה של כמה שנים.
בשנת 2002 חזרה דיון עם אלבום חדש, A New Day Has Come, אשר נמכר בכ-12 מיליון עותקים ובו גרסה לשיר "Nature Boy", אותו שר במקור נט קינג קול. מתוך האלבום יצאו הלהיטים "I'm Alive" ושיר הנושא. באלבום נכלל השיר "I Surrender", שזכה לגרסאות כיסוי רבות.
במרץ 2003, הוציאה דיון אלבום נוסף, One Heart, הסינגל הראשון מתוכו היה חידוש לשיר "I Drove All Night" שביצעה במקור סינדי לאופר.
בשנת 2004 חתמה דיון על חוזה עם חברת Coty, שמערב אותה בתעשיית הבשמים. באותה שנה הוציאה את האלבום Miracle, עם שירים העוסקים בקשר המיוחד בין אמא לתינוקה, פרויקט מיוחד של סלין דיון וצלמת התינוקות הידועה Anne Geddes.
בשנים 2006 ו-2007 דורגה על ידי פורבס במקום החמישי ברשימת הנשים העשירות בעולם הבידור, כאשר הונה נאמד בכ-250 מיליון דולר אמריקני,[3] על אף שיש הסבורים שהונה גבוה הרבה יותר.
בשנת 2007 הוציאה דיון שני אלבומים. הראשון בצרפתית, נקרא D'elles, והפך לאחד האלבומים הנמכרים בעולם בשפה הצרפתית. השני באנגלית, נקרא Taking Chances.
בפברואר 2008 יצאה דיון לסיבוב הופעות עולמי לקידום האלבום תחת השם "Taking Chances World Tour", אשר זכה להצלחה מסחרית רבה. זה גם היה סיבוב ההופעות העולמי הראשון שלה מאז 1999 במהלכו ביקרה בחמש יבשות וגרפה 280 מיליון דולר מה שהופך אותו לסיבוב ההופעות ה-7 המרוויח ביותר בעשור הראשון של המאה ה-21, לסיבוב ההופעות השני הנשי המרוויח ביותר לעשור הזה ולאחד מסיבובי ההופעות הנשיים המרוויחים ביותר בהיסטוריה.
בשנת 2012 הוציאה אלבום בצרפתית בשם Sans attendre, ובנובמבר 2013 את האלבום, Loved Me Back to Life, באנגלית.
בשנת 2023 השתתפה בתפקיד עצמה בסרט "לאהוב מחדש".
ב-27 ביולי 2024 הופיעה בטקס הפתיחה של אולימפיאדת פריז 2024.
חיים אישיים
עריכהבשנת 1994 נישאה למי שהיה סוכנה ומנהלה האישי במשך השנים, רנה אנג'ליל, קנדי ממוצא סורי ולבנוני. בנם הראשון של השניים נולד בשנת 2001, וב-23 באוקטובר 2010 ילדה דיון תאומים. אנג'ליל נפטר מסיבוך של מחלת הסרטן ב-14 בינואר 2016 בביתם שבלאס ווגאס.
בשנת 2021 יצא לאקרנים הסרט "אלין" על פעילותה.
בדצמבר 2022, דיון חשפה כי היא אובחנה עם תסמונת האדם הנוקשה (אנ'),[4][5] הפרעה נוירולוגית המשפיעה על השרירים שלה ונאלצה לבטל מסע הופעות שלה.[6]
ביוני 2024 עלה באמזון פריים סרט תיעודי "אני: סלין דיון" על התמודדותה עם המחלה, וקטעי ארכיון מהופעותיה.[7]
דיסקוגרפיה
עריכה
אלבומי אולפן בצרפתית
|
אלבומי אולפן באנגלית
|
הופעות
עריכהסיבובי הופעות
עריכה- 1984: Les chemins de ma maison
- 1985: Céline Dion en concert
- 1988: Incognito tournée
- 1991–1990: Unison Tour
- 1993–1992: Celine Dion in Concert
- 1995–1994: The Colour of My Love Tour
- 1996–1995: D'eux Tour
- 1997–1996: Falling into You: Around the World
- 1999–1998: Let's Talk About Love World Tour
- 2009–2008: Taking Chances World Tour
- 2013: Tournée Européenne 2013
- 2016: Summer Tour 2016
- 2017: Celine Dion Live 2017
- 2018: Celine Dion Live 2018
- 2020–2019: Courage World Tour
הופעות קבועות
עריכה- 2007–2003: ...A New Day
- 2019–2011: Celine
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של סלין דיון (באנגלית ובצרפתית)
סלין דיון, ברשת החברתית פייסבוק
סלין דיון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
סלין דיון, ברשת החברתית אינסטגרם
סלין דיון, ברשת החברתית טיקטוק
סלין דיון, סרטונים בערוץ היוטיוב
סלין דיון, ברשת החברתית Goodreads
סלין דיון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
סלין דיון, באתר AllMovie (באנגלית)
סלין דיון, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- סלין דיון, באתר Metacritic (באנגלית)
סלין דיון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
סלין דיון, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
סלין דיון, באתר ספוטיפיי
סלין דיון, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
סלין דיון, באתר Last.fm (באנגלית)
סלין דיון, באתר AllMusic (באנגלית)
סלין דיון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
סלין דיון, באתר דיזר
סלין דיון, באתר Discogs (באנגלית)
סלין דיון, באתר Songkick (באנגלית)- סלין דיון, באתר Genius
- סלין דיון, באתר SecondHandSongs
- סלין דיון, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
סלין דיון, באתר בילבורד (באנגלית)
סלין דיון, באתר טיידל (באנגלית)- עמי פרידמן, הטיטניק שקעה מזמן, הקריירה שלה עוד כאן: סלין דיון בת חמישים, באתר ynet, 24 במרץ 2018
- דליה בן ארי, הטרגדיות של סלין דיון: מאובדן בעלה עד המחלה שגרמה לה לבטל את כל הופעותיה, באתר "את", 29 במאי 2023
שירה נאות, הצצה מכמירת לב לנפשה (ולגופה) של סלין דיון, באתר הארץ, 30 ביוני 2024- סלין דיון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ America’s Richest Self-Made Women 2023, Forbes (באנגלית)
- ^ יובל ניב, "רוצה קריירה בינלאומית", חדשות, 1 במאי 1988
יוסי חרסונסקי, ובמקום הראשון, כרגיל, הקיטש, מעריב, 2 במאי 1988 - ^ ידיעה באתר המגזין פורבס
- ^ "Céline Dion on Instagram: "‼️ Celine Dion reschedules Spring 2023 shows to 2024, and cancels eight of her summer 2023 shows. ‼️ « 'I've been dealing with problems with my health for a long time, and it's been really difficult for me to face these challenges and to talk about everything that I've been going through…It hurts me to tell you that I won't be ready to restart my tour in Europe in February." - Céline More info in the bio"". Instagram (באנגלית). נבדק ב-8 בדצמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Respers France, Lisa (8 בדצמבר 2022). "Celine Dion reveals she has a rare neurological syndrome". CNN.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ ספיר סויסה, משפחתה של סלין דיון מודאגת: "לא מצליחים למצוא תרופה", באתר ישראל היום, 4 באוגוסט 2023
- ^ אמיר בוגן, השיא בדוקומנטרי על סלין דיון הוא רגע שומט-לסת - והוא שווה הכול, באתר ynet, 26 ביוני 2024
| סלין דיון - פרסים | |
|---|---|
|
|