מוראט הרביעי
מוראט הרביעי (בטורקית IV. Murat; בטורקית עות'מאנית مراد رابع, 27 ביולי 1612 – 8 בפברואר 1640) היה הסולטאן השבעה-עשר של האימפריה העות'מאנית, ושלט בה מ-8 בספטמבר 1623 ועד יום מותו. הוא נחשב לסולטאן אכזר וחזק, שהשיב את סמכות המדינה לאחר מספר סולטאנים חלשים, חולים או ששלטו תקופות קצרות.
 | |||||
| לידה |
27 ביולי 1612 קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
8 בפברואר 1640 (יוליאני) (בגיל 27) קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית | ||||
| מדינה |
האימפריה העות'מאנית | ||||
| מקום קבורה |
איסטנבול | ||||
| בן או בת זוג |
Ayşe Sultan Ayşe Mahziba Sultan Fariha Islam Şemsişah Sultan Sanavber Hatun Şemsperi Sultan | ||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
  | |||||
ביוגרפיה
עריכהמוראט הרביעי היה בנו של הסולטאן אהמט הראשון והוולידה סולטאן היווניה קסם סולטאן (Kösem Sultan). הוא הומלך בגיל 11 בלבד בדרכי תככים ולאחר שדודו החולה מוסטפא הראשון הודח בפעם השנייה. בשנות שלטונו המוקדמות שלטה הוולידה סולטאן באימפריה באמצעותו. שנים אלה התאפיינו באנרכיה - הספווים פלשו לתחומי האימפריה במזרח, התקוממויות התרחשו בצפון אסיה הקטנה ובשנת 1631 התקיפו היניצ'רים את הארמון והרגו מספר אנשים ובהם הווזיר הגדול. כדי להימנע מגורלו של אחיו עות'מאן השני, שהוצא להורג באכזריות בידי היניצ'רים, החליט מוראט הרביעי לבסס את שלטונו, ורצח שלושה מאחיו.
מנגד הוא נלחם בשחיתות, הנהיג בקרה על הוצאות השלטון ואסר על צריכת אלכוהול, טבק וקפה באיסטנבול - העונש למפרי החוק היה מוות, כל זאת אף על פי שעל פי ממצאים שונים היה אלכוהוליסט בעצמו[1]. הוא נהג להסתובב ברחובות העיר במסווה כדי לבחון את אכיפת הוראותיו, והרג במקום חיילים שתפס בהפירם את החוק. הוא נודע בממדיו הגופניים הגדולים, בכוחו הפיזי הרב ובכישרונו בהיאבקות ובלוחמת מגע.
מוראט הרביעי כבש חזרה את אזרבייג'ן ואת ירוואן מידי הספווים ב-1635, את טבריז ואת בגדאד ב-1638. שנה לאחר מכן נחתם הסכם קסר-אה שירין (אנ') עם הספווים, ובו הוסדר קו הגבול בין שתי האימפריות. מוראט הרביעי היה הסולטאן היחיד מאז סולימאן הראשון שהראה יכולת פוליטית וצבאית, והוא גם היה אחרון הסולטאנים אשר לקחו חלק במערכה לצד כוחותיהם. לאחר מסעו למסופוטמיה, שבמהלכו גם דיכא את כל ההתקוממויות ברחבי אנטוליה, הוא שב לאיסטנבול ומת ב-1640 משחמת הכבד בטרם מלאו לו 28. על ערש דווי הורה להוציא את אחיו איברהים להורג, ייתכן משום שסבר כי הוא לוקה בנפשו, או כדי שאפשר יהיה להכריז על בנו של מוראט כיורשו, אך ההוראה לא בוצעה ואיברהים היה לסולטאן איברהים הראשון.
קישורים חיצוניים
עריכה
- מוראט הרביעי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מוראט ה-4, (1612-1640), סולטן האימפריה העות'מאנית, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ Balkan Worlds (עמ' 56-57)
| הקודם: עות'מאן השני |
שליטי האימפריה העות'מאנית 1623–1640 |
הבא: איברהים הראשון |