מזרקת טרווי
מזרקת טרווי (באיטלקית: Fontana di Trevi) היא הגדולה שבמזרקות מתקופת הבארוק ברומא ומאתרי התיירות הבולטים ברומא. במשך שעות היום והלילה גודשים תיירים רבים את המדרגות היורדות לכיוון המזרקה.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | פסל, אטרקציה תיירותית, מזרקה |
כתובת | Piazza di Trevi |
מיקום | טרווי |
מדינה | איטליה |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1735 |
תאריך פתיחה רשמי | 1735 |
חומרי בנייה | Roman travertine, שיש קרארה |
יוצר | ניקולא סלבי |
אדריכל | ניקולא סלבי, ג'וזפה פניני |
סגנון אדריכלי | אדריכלות הבארוק |
מידות | |
רוחב | 48 מ' |
גובה | 52 מ' |
קואורדינטות | 41°54′03″N 12°28′59″E / 41.900875°N 12.483166666667°E |
www | |
מקורותיה של המזרקה עתיקים. במקום הסתיים אחד האקוודוקטים שהוביל מים לרומא ונבנה כבר בשנת 19 לפנה"ס. הרומאים נהגו לבנות מזרקות בנקודה שבה הסתיימו האקוודוקטים. נוהג זה חודש בשנת 1453 כאשר האפיפיור ניקולאוס החמישי שיפץ את האקוודוקט ובנה במקום בריכה. בשנת 1629 הזמין האפיפיור אורבנוס השמיני מגדול אדריכלי הבארוק, ג'ובאני לורנצו ברניני, תכנון למזרקה שתהיה מפוארת יותר מהבריכה שהייתה במקום. תוכנית זו לא יצאה אל הפועל אבל היוותה השראה לשנים הבאות.
התוכנית שיצאה לבסוף אל הפועל החלה בתחרות אדריכלית שיזם האפיפיור קלמנס השנים עשר בשנת 1730. האפיפיור הטיל על האדריכל ניקולא סלבי לבנות את המזרקה (למרות שהוא לא זכה בתחרות). סלבי החל בעבודות בשנת 1732. בניית המזרקה הסתיימה רק בשנת 1762, לאחר מותם של האפיפיור ושל סלבי.
המזרקה כוללת את דמותו של נפטון, אל הים, שפסלו ממוקם במרכזה בתוך גומחה. לצדו של נפטון עומדים הטריטונים וסוסי הים שעוזרים לו "לאלף את המים".
לפי אגדה מסורתית, השלכת מטבע למזרקה, ביד ימין מעבר לכתף שמאל, מבטיחה את שובו של המשליך לרומא. אגדה זו עומדת בבסיס עלילת הספר "מטבעות במזרקה" (Coins in the Fountain) מאת ג'ון הרמס סקונדרי משנת 1952, שעובד לסרט האמריקני המצליח שלוש מטבעות במזרקה (Three Coins in the Fountain) משנת 1954.[1] שלוש מהדמויות בסרט משליכות מטבע למזרקת טרווי ולאחר מכן נקלעות להרפתקאות רומנטיות, מה שהוביל לפירוש העכשווי כי השלכת שלושה מטבעות למזרקה מבטיחה נישואין או גירושין. כמו כן כיכבה המזרקה בסרטו של פדריקו פליני "לה דולצ'ה ויטה", שבו התרחצה גיבורת הסרט, אניטה אקברג במי המזרקה.
מעריכים כי מטבעות בשווי כשלושת אלפים אירו נגרפים מדי לילה מתחתית המזרקה.[2] הם משמשים למימון סופרמרקט המציע לנזקקים מוצרי יסוד בחינם, ומעת לעת עוצרת המשטרה אנשים פרטיים הגורפים מטבעות.[2][3][4]
לקריאה נוספת
עריכה- אריאל הירשפלד, אל אחרון האלים - על מזרקות רומא, הוצאת כתר, 2003
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של מזרקת טרווי
- מזרקת טרווי - תמונה פנורמית וגלריית תמונות
- ג'ייסון הורוויץ, ניו יורק טיימס, רומא נלחמת בתיירים שמבקשים להשתכשך במזרקות המפורסמות, באתר הארץ, 25 ביוני 2017
- מזרקת טרווי הריקה מרגיזה תיירים, משמחת מקומיים ובעיקר מבהירה את האתגרים בתיירות העכשווית, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2024
- מזרקת טרווי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ הספר עוּבּד לשני סרטים אמריקניים נוספים, שאינם מתרחשים סביב מזרקת טרווי: הסרט "מבקשות התענוג" (The Pleasure Seekers) משנת 1964 והסרט "מטבעות במזרקה" משנת 1990.
- ^ 1 2 http://news.bbc.co.uk/2/hi/6188052.stm
- ^ http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/3175072.stm
- ^ http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/3175072.stm
עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
רומא |