מחוז אטיראו
מחוז אטיראו (בקזחית: Атырау облысы; ברוסית: Атырауская Область; רשמי: גור'יב), הוא אחד ממחוזות קזחסטן. המחוז ממוקם במערב המדינה, ובצפון - מזרח הים הכספי. עיר הבירה של המחוז נקראת אטיראו, עם אוכלוסייה של 142,500 איש. במחוז כולו יש 556,388 איש, מתוכם 80% קזחים.
 סמל הכוחות הצבאיים | |
| מדינה |
 קזחסטן |
|---|---|
| אקים | רשימת האקימים (באנגלית) |
| נפות במחוז | 7 |
| ערים במחוז |
2
|
| בירת המחוז | אטיראו |
| תאריך ייסוד |
15 בינואר 1938  |
| שטח | 118,631 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 556,388[1] (2/1/2013) |
| ‑ צפיפות | 4.7 נפש לקמ"ר (2/1/2013) |
| קואורדינטות | 47°07′00″N 51°53′00″E / 47.116666666667°N 51.883333333333°E |
| אזור זמן | UTC +5 |
| http://atyrau.gov.kz/ | |
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
  | |
היסטוריהעריכה
השפלה הטוראנית (אנ') הייתה המולדת המרכזית של ששולת "האן" של סוף העת העתיקה.
גאוגרפיהעריכה
עם שטח של 118,631 קמ"ר, מחוז אטיראו הוא המחוז השני הקטן ביותר בקזחסטן (הקטן ביותר הוא מחוז טורקיסטן (אנ')). המחוז גובל ברוסיה (מחוז אסטרחן) במערב, במחוז אקטובה (אנ') במזרח, במחוז מנגוסטאו (אנ') בדרום, ובמחוז מערב קזחסטן (אנ') בצפון. נהר אורל הוא הגבול בין אסיה לאירופה וזורם מכיוון רוסיה אל הים הכספי דרך המחוז; מה שאומר שמערב המחוז הוא באירופה.
חלק גדול מהמחוז נמצא באזור עשיר בנפט. רוב בארות הנפט נקדחים בשדה טנגיז (אנ') ובשדה קשגן (אנ'). צינור נפט עובר ממחוז אטיראו אל העיר סמרה ברוסיה, ומצטרף למערכת צינורות הנפט של רוסיה. צינור נפט אחר עובר משדה טנגיז אל הנמל הרוסי נובורוסיסק.
דמוגרפיהעריכה
נכון לשנת 2020, במחוז אטיראו יש אוכלוסייה של 645,280[2].
קבוצות אתניות[2]עריכה
| קבוצה אתנית | אחוזים במחוז אטיראו |
|---|---|
| קזחים | 92.72% |
| רוסים | 5.14% |
| אחרים | 2.14% |
חלוקה מנהליתעריכה
המחוז מחולק ל-7 נפות[3] (ולעיר אטיראו):
לקריאה נוספתעריכה
- נשיונל ג'יאוגרפיק:האטלס של העולם, מהדורה שמינית
קישורים חיצונייםעריכה
- מחוז אטיראו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)