מחנה מילברטסהופן

מחנה מילברטסהופן (המכונה בעגה הנאצית הרשמית "היישוב היהודי מילברטסהופן") היה מחנה עבודה וריכוז עבור כליאת יהודים במינכן שבגרמניה בין השנים 1941–1942.

מחנה מילברטסהופן
מידע כללי
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מחוז מינכן עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריכים
תאריך הקמה 1941
תאריך סגירה 1942
נתונים
קואורדינטות 48°11′42″N 11°34′24″E / 48.195°N 11.5733°E / 48.195; 11.5733
(למפת מינכן רגילה)
 
מחנה מילברטסהופן
מחנה מילברטסהופן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אנדרטת מחנה מילברטסהופן.

תקופת השואה עריכה

מעת עליית השלטון הנאציונל-סוציאליסטי בגרמניה, כ-9,000 האזרחים היהודים במינכן נחשפו לאפליה גזענית. ב-1938, כ-3,500 יהודים כבר נאלצו להגר לאחר ליל הבדולח, עוד 1,000 גברים יהודים גורשו למחנה הריכוז דכאו.

מחנה מילברטסהופן נבנה ברובע מילברטסהופן של מינכן ב-17 במרץ 1941 כמחנה צריפים על מגרש של 14,500 מ"ר. יהודי המקום נאלצו לבנותו בכפייה ללא שכר. 18 צריפי העץ היו בעבר מגורים של ה-SA מאוברך. עד 11 באוקטובר 1941, 412 גברים ו-38 נשים גורשו למחנה מילברטסהופן כעובדי כפייה. שיא התפוסה של הצריפים המיועדים ל-1,100 איש הייתה 1,376 אנשים. ההעברה הכפויה למילברטסהופן ולמחנה הכינוס בברג אם לאים שחררה כ-1,500 דירות במינכן, שניתנו בעיקר ל"חברים ראויים למפלגה". היהודים שחיו במחנה שימשו כעובדי כפייה בחברות שונות במינכן. הנהלת המחנה הייתה באחריות האסירים עצמם.

המחנה, המנוהל על ידי הנהגת המחוז של ה-NSDAP של מינכן, שימש בעיקר כמחנה מעבר לגירושים למחנות הריכוז וההשמדה פיאסקי, טרזינשטט ואושוויץ. ב-20 בנובמבר 1941 יצאה הרכבת הראשונה כשעליה 1,000 אסירים, מתחנת המשא הסמוכה למחנה, אל קובנה, שם נרצחו האנשים כמה ימים לאחר מכן. המחנה ננטש ב-19 באוגוסט 1942. עד אז, כמעט כל האסירים שם גורשו למחנות השמדה. אחרוני האסירים הועברו למחנה האיסוף בברג אם לאים. המחנה נמכר לאחר מכן ל-BMW AG, ששכנה עובדים זרים איטלקיים בצריפים.

לאחר המלחמה עריכה

לאחר תום מלחמת העולם השנייה המחנה שימש כמחנה פליטים של הצלב האדום. לאחר תקופה ממושכת בה המחנה היה נטוש, מאז שנות ה-80 האתר הוסב לאזור מסחרי. ב-30 באוקטובר 1980 הוגשה בקשה להצבת לוח זיכרון בישיבת הוועדה המחוזית. לבסוף, רוברט ליפל יצר פסל שהוצב כאנדרטה בקצה הצפוני של מתחם המחנה, ונחנך על ידי גיאורג קרונוויטר ב-15 בנובמבר 1982.

פסל הברונזה בגובה כשלושה מטרים מזכיר גם עץ מת וגם חנוכייה. על הפסל חקוק הכיתוב:

"עבור אזרחים יהודים רבים, החוויה הקשה במחנות ההשמדה החלה ב-1941/43 עם קבלתם למחנה הכינוס במינכן, כאן בקנורשטראסה 148".

כחלק מהרחבת קו הרכבת התחתית U2 ותחנת הרכבת התחתית Am Hart, הפסל הועבר לזמן קצר לבית הקברות הישראלי החדש ב-1988.