מיהאי פלדי

רופא, סופר הונגרי-יהודי

מיהאי פלדי (במקור מיקשה פרנקל-Frankl, בהונגרית: Földi Mihály; בודפשט, 14 באוקטובר 1894 – בודפשט, 16 באוקטובר 1943) היה רופא, סופר, עיתונאי, מבקר, עורך של היומון פשטי נפלו, חבר באגודת פטפי.

מיהאי פלדי
Földi Mihály
לידה 14 באוקטובר 1894
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 באוקטובר 1943 (בגיל 49)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קרפשי עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק ניוגט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בנו (הבלתי חוקי) שאנדור סני היה סופר (1910–1989).[1] בנו מנישואיו היה ד"ר מיהאי פלדי, רופא ופרופסור למערכת הלימפה (1920–?).

ביוגרפיה עריכה

מיקשה פרנקל נולד במשפחה יהודית בבודפשט. אביו היה שאנדור פרנקל ואמו מאריה שטיינר. הוא כבר כתב סיפורים קצרים כתלמיד, אחד מהם, הדוד פטרזילקה (Peterzilka), הופיע וזכה להצלחה. הוא היה בן תשע עשרה כאשר כרך הסיפורים הקצרים הראשון שלו ראה אור. פלדי גויס חייל במלחמת העולם הראשונה מייד לאחר שקיבל תואר ברפואה (בגיל 23) בשנת 1917 ועבד כרופא צבאי במשך זמן מה. מאוחר יותר הוא שינה את עיסוקו העיקרי לכתיבה ולעריכה.

משנת 1920 עבד כעוזר עורך של כתב העת ניוגט. מאוחר יותר עבד ביומון פשטי נפלו, משנת 1924 (או משנת 1930) עד 1939 כאשר העיתון נסגר. הוא פרסם מספר רב של ביקורות תיאטרון, כולל בניוגט, כתב כמה קומדיות, אך הבכורות שלהן לא נחלו הצלחה. מחקריו פורסמו גם כאוספי ספרים (הנסיכה המלט, 1922; זעקה מהמשבר, 1936). עם זאת, הז'אנר האמיתי שלו היה הרומן, ליתר דיוק הרומן הפסיכולוגי שהשתמש גם בתוצאות הפסיכואנליזה. בשנות ה-30 של המאה ה-20 יצא כל שנה רומן חדש שלו. ב-5 ביוני 1919 בבודפשט, התחתן עם בתם של אדולף אדלר ושל ינקה צייזלר, עם הרופאה דוקטור מרגיט אצל.[2] הם התגרשו בשנת 1922. ב-24 בדצמבר 1926 בבודפשט, נשא לאישה את יולאן צ'וק (Tschuk), בתם של מיקשה צ'וק ושל אידה ויינברגר.[3]

יצירתו הספרותית עריכה

  • הסופר דז'ה קוסטולאני כתב ביקורת נרחבת על הרומן שלו "סהרה", שיצא לאור בשנת 1920 בניוגט,[4] בה הדגיש את כישרונו של הסופר, את החשיבה ואת המקוריות של היצירה.

"מבחינה ספרותית, אני יכול לומר שהספר חסר רחמים ואכזרי. הוא בוחן בחוסר רחמים ובאכזריות את החברה של היום, שאין לה חוקים מוסריים."

קוסטולני שיבח את סגנונו האינסטרומנטלי והאקספרסיבי של הרומן, את מבנהו האמנותי, אך הוא תיאר גם את השגותיו: "המחבר רואה שחורות מדי, הוא אינו יכול לסמן דרך לעתיד, אם פשוט רק מכחיש, אך אינו טוען דבר. (...) אם תיאור המשפחה נטורליסטי, אז הוא מדהים, לא יאמן. אם סמלי, אז הוא חסר צדק ולא הוגן."

למרות שהוא ראה כך: "ישנן תוספות מדהימות לטרגדיה המחשבתית של נפש המאה העשרים",

כמבקר, קוסטולאני עדיין היה רוצה לראות את המחבר חוזר לסגנון ה"נטורליסטי" של סיפוריו הקצרים הראשונים.

זה לא היה המקרה ברומנים המאוחרים יותר של. יצירותיו של הסופר נשלטות על ידי צבעים כהים, גיבורים בעלי עצבים פגומים, כוחות דמוניים פנימיים או כוחות על טבעיים, לעיתים תכנים מיסטיים, השפעתם של פיודור דוסטויבסקי (שפלדי כתב עליו גם מחקר) ושל זיגמונד פרויד מורגשים היטב.

  • לדברי אנדרה אילש:

"הטרילוגיה של מיהאי פלדי היא הניסיון ההונגרי הראשון ליצור רומן מיסטי." הרומנים המאוחרים שלו ("הזוג הנשוי" ו"אשת המאה") הם יצירות מעודנות ופשוטות יותר. אלה היצירות הבוגרות ביותר שלו. אולי זה בגלל שכבר אין בהם "צעיפים" אין בהם "הסתרות".[5]

  • המשורר, סופר ומבקר אאורל קרפטי ראה ששני הרומנים הללו יחד עם הספר הבא של פלדי (מערכת היחסים, 1937) יוצרים טרילוגיה נוספת.

"לאחר טרילוגיה של הנפש, מיהאי פלדי כתב גם את טרילוגית הגוף. אין כאן כוחות על טבעיים, רק המציאות הארצית עצמה. הספר הראשון דן בקשרים הפיזיים ונפשיים של בני זוג, והשני במשפחה ובמשבר שלה, ובמערכת היחסים דן בנושא האהבה הבלתי חוקית, במשולש האהבה, עם פירוטים כמעט מדעיים, עקיבות, ואובייקטיוויות של חקירה."[6]

כתביו עריכה

  • פטרקה, ספי והאחרים. סיפורים קצרים. בודפשט, 1913.
  • חושׁך. רומן. בודפשט, 1918.
  • סהרה. רומן. בודפשט, 1920.
  • אסירים. סיפורים קצרים. בודפשט, 1920.
  • הנסיכה המלט. מחקרים. בודפשט, 1922.
  • הלומי יין. רומן. בודפשט, 1924.
  • שאנדור ושאנדר. רוֹמן. בודפשט, 1924.
  • גנב החיים. רוֹמן. בודפשט, 1925.
  • צריך לאהוב מישהו. סיפורים קצרים. בודפשט, 1925.
  • תאהב אותי. קומדיה. תיאטרון הונגרי: 1925.
  • בובי. קומדיה. תיאטרון הונגרי: 1926.
  • המערכה האחרונה. תיאטרון קאמרי: 1926.
  • רופאים. סיפורים. בודפשט, 1926.
  • הבחור הלאשי-הירש. רוֹמן. בודפשט, 1926.
  • החיים האחרים. סיפורים קצרים. בודפשט, 1927.
  • המפתה. רומן. בודפשט, 1928.
  • המסכה האחרונה. רומן. בודפשט, 1928.
  • החיים הם שלהם. רוֹמָן. בודפשט, 1929.
  • הכל מתחיל מחדש. רומן. בודפשט, 1930.
  • נשמתה של אנה קאדאר. רוֹמָן. בודפשט, 1931.
  • לקראת ארץ אלוהים. רומן. בודפשט, 1932 (החלק הראשון של הטרילוגיה)
  • האיש העירום. רומן. בודפשט, 1933 (המשך הטרילוגיה)
  • הבתולה הסוררת. רומן. בודפשט, 1934 (סיום הטרילוגיה)
  • הזוג הנשוי. רומן. בודפשט, 1935.
  • אדונים ומשרתים. סיפורים קצרים. בודפשט, 1936.
  • זעקה מהמשבר. לימודים. בודפשט, 1936.
  • אשת המאה. רומן. בודפשט, 1936.
  • מערכת היחסים. רוֹמָן. בודפשט, 1937. באינטרנט
  • השר. רומן. בודפשט, 1938.
  • הכלה מפריז. סיפורים קצרים. בודפשט, 1938.
  • פליטים. רומן. בודפשט, 1939.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מיהאי פלדי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Szállási Árpád i. m., Orvosi Hetilap
  2. ^ "Frankl Mihály és Aczél Margit házasságkötési bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári házassági akv. 2339/1919. folyószáma alatt".
  3. ^ A házasságkötés bejegyezve Budapest IV. ker. polgári házassági akv. 327/1926. folyószám alatt.
  4. ^ Kosztolányi Dezső (1920). "Szahara (Földi Mihály új regénye)". Nyugat (11–12. szám).
  5. ^ Illés Endre (1937). "A század asszonya". Nyugat (1 . szám).
  6. ^ Kárpáti Aurél (1938). "A viszony. Földi Mihály új regénye". Nyugat (1. szám).