פתיחת התפריט הראשי
חיילים אמריקאים מתרגלים פעולות החייאה

רופא צבאי - בוגר בית ספר לרפואה, ולאחר שסיים בהצלחה שנת סטאז', ועבר הכשרה צבאית מוסדרת לקראת הסמכתו לתפקידו כרופא צבאי.

הקדמהעריכה

רופא צבאי במדינת ישראל - לאחר שסיים קורס קציני רפואה, מוצב הרופא ביחידה צבאית, עורפית או קדמית. הרופא הצבאי מתפקד במסגרת : סדיר, קבע או מילואים.

קיימת אפשרות להירשם למסגרת העתודה האקדמית, במסלול לימודי רפואה, ובסיום בית ספר לרפואה ושנת הסטאז' הבוגר מתחייב על מספר שנות שרות קבע בצה"ל, כרופא צבאי.

הבוגר מוצב ביחידה המתאימה לפרופיל הרפואי שלו ולצורכי הצבא.

בהמשך לתפקידו כ"רופא גדודי" או תפקיד אחר של קצין מטה (רפואי), בוחר התמחות, ומשלב את מספר השנים של ההתמחות הספציפית בתפקידים צבאיים. בסיום ההתמחות יוכל להתקדם לתפקיד של "רופא חטיבתי", "רופא אוגדתי" וכו'. רופא צבאי יכול לבחור להתמחות בכל תחום מן המקצועות הרפואיים.

בקורס קציני רפואה מכשירים את החניכים במגוון נושאים שיעזרו להם כרופאים צבאיים. בין שלל הנושאים הנושאים שלומדים ונבחנים עליהם : החייאה בסיסית, החדרת צינור תוך קני, קוניוטומיה, צינתור ורידי מרכזי, החדרת נקז בין-צלעי, טיפול בהלם, פציעת ראש, פציעת חזה, פציעת בטן, פציעת אגן,[1] צינתור שלפוחית השתן, פציעות גפיים, כוויה, פציעת עין, טביעה, שאיפת עשן, תסמונת תגובת קרב, אב"כ, דיני משפט צבאי, (הבוגר מוסמך כ"קצין שיפוט זוטר").

הקורס נמשך כ-12 שבועות, (מלבד לעתודאים העוברים בנוסף "הכשרה בסיסית" בבה"ד 1).

בסיום הקורס מוענקת לחניך דרגת סגן,[2] והחניך מוצב ביחידת הקבע.

מתפקידיו של רופא צבאיעריכה

.[3]

  • הגשת טיפול רפואי לחולים ולנפגעים כדי לאפשר החלמתם והחזרתם לשירות, בתוך זמן קצר ככל האפשר.[4]
  • קביעת פעולות מנע כגון חיסונים וביצועם, הדרכת חובשים וכדומה.
  • מיון רפואי (לפני שיבוץ החייל ליחידה המתאימה) - כדי להבטיח שכח האדם המיועד ליחידות השונות יהיה מסוגל לשאת במאמץ שיידרש מבחינה גופנית ונפשית.
  • ייעוץ מקצועי בנושאי הרפואה (מיון וטיפול רפואי, לרבות אשפוז, רפואה מונעת ופינוי נפגעים).
  • הרופא הגדודי אחראי על ה"מרפאה הגדודית" בעתות שלום ועל "תחנת האיסוף הגדודית" בעתות מלחמה.
  • מפקד מרפאה צבאית - רופא צבאי מתפקד כמפקד מרפאה צבאית על סגל אנשיה וציודה.

רופאים צבאיים בצבאות העולםעריכה

ברוב הצבאות המודרניים קיימת הפונקציה של "רופא צבאי". עוד בתקופת צבא נפוליאון התפרסם המנתח הראשי של צבא נפוליאון בארץ-ישראל בשנים (1798) - (1799), דומיניק ז'אן לארה וידועים לא מעט סיפורי גבורה על רופאים צבאיים מתקופת מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה שחיילים לא מעטים חייבים להם את חייהם.

ידוע על 49 הרופאים הצבאיים היהודים ששירתו במלחמת העולם השנייה בצבא אנדרס.[5][6]

בצבא ארצות הברית הדרג הנמוך ביותר להימצאות רופא הוא החטיבה.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • ד"ר אשר (קרלוס) פורת, "חלוק לבן כומתה שחורה" - סיפורו של רופא צבאי במלחמות ישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011, (368 עמודים).

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא רופא צבאי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "פציעת אגן במהלך פעילות מבצעית", "הרפואה הצבאית" – כרך 2, חוברת מס' 2, יולי 2005, אורלי ווינשטיין - מרכז רפואי דרום, מנור שפריץ - רפואה פיקוד דרום, גדי שקד - טראומה, מרכז רפואי אוניברסיטאי "סורוקה".
  2. ^ דרגת סגן מוענקת בצה"ל בסיום : קורס קציני רפואה קורס חובלים וקורס טיס.
  3. ^ זאב שיף, איתן הבר, (עורכים), אריה חשביה, (עורך משנה), "לקסיקון לביטחון ישראל", זמורה ביתן מודן הוצאה לאור, מהדורת דבר, 1976, ערך : רפואה, חיל (חר"פ), עמודים 492-493
  4. ^ הפקודה הרלוונטית אשר מפרטת את חובותיהם של גורמי הרפואה כלפי חיילי צה"ל – היא פקודת מטכ"ל 61.0104
  5. ^ פרופ' נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, "הצבא הפולני במלחמת העולם השנייה ועליית רופאיו היהודים לארץ-ישראל", עמודים 66-69
  6. ^ י. גוטמן "יהודים בצבא אנדרס בברית-המועצות, יד ושם, קובץ מחקרים י"ב, 1972, עמודים 171-213.