אריך בראואר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

גרסה מ־05:27, 26 בינואר 2016 עריכה Uziel302 (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית, עורכי ממשק, מנטרים 191,126 עריכות ←‏קישורים חיצוניים: {{ערך יתום}} → העריכה הקודמת		גרסה מ־08:58, 22 באוגוסט 2016 עריכה ביטול שמזן (שיחה \| תרומות) מנטרים, מפעילי מערכת 120,808 עריכות מ ←‏פתיח העריכה הבאה ←
(16 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: ד"ר '''אֶרִיךְ (עמנואל) בּרַאוּאֶר''' (נקרא גם '''ברויאר'''; ב[[גרמנית]]: '''Erich Brauer'''; {{כ}}יוני 1895, [[ברלין]] - 1942, [[ירושלים]]) היה [[אנתרופולוג]] יהודי יליד [[גרמניה]]. ד"ר '''אריך בראואר''' (1895, [[ברלין]] - 1942, [[ירושלים]] ), היה [[אנתרופולוג]] יהודי יליד [[גרמניה]]. בצעירותו השתייך לקבוצת צעירים בברלין בעלי רקע משפחתי מתבולל שהתעניינה ב[[ציונות]] וב[[ארץ ישראל]]. בין חבריו בקבוצה זו נמנה גם [[גרשם שלום]] שהיה מקורב אליו. השניים הוציאו לאור בשנות [[מלחמת העולם הראשונה]] [[כתב עת]] בשם "המשקפיים בכחול לבן" ובו התייחסו למלחמה מזווית יהודית וציונית. בראואר נשלח לראשונה לארץ ישראל בשנת 1925 על ידי המוזיאון לפולקלור ב[[לייפציג]] על מנת לאסוף חפצי אתנולוגיה של [[ערביי ארץ ישראל\|ערביי הארץ]]. בשובו לברלין החל לחקור על [[יהודי בוכרה]] ובהמשך עבר למחקר על [[יהודי תימן]]. עם עליית ה[[נאצים]] לשלטון בגרמניה תמה גם פעילותו המדעית של בראואר שם. הוא עלה לארץ במהלך שנות השלושים והתיישב בירושלים. בראואר היה בקשר עם ה[[האוניברסיטה העברית\|אוניברסיטה העברית בירושלים]] ודרש מראשיה לעסוק במחקר גם בתחום ה[[אנתרופולוגיה]] וה[[אתנולוגיה]] היהודית, כמו כן שאף להקים [[מוזיאון]] אתנוגרפי שיכיל בתוכו גם חפצים מיהדות תימן. הוא גילה עניין רב ב[[פרצוף\|פרצופים]] כחלק מעיסוקו האנתרופולוגי ותיעד למעלה מ-1400 דיוקנאות של יהודים מזרחיים. בנוסף לכך, ליקט וקנה פריטים אתנוגרפיים וערך [[ריאיון\|ראיונות]] עם מושאי מחקריו. התמקד בעיקר במחקר על יהודי המזרח ובפרט יהודי תימן ו[[כורדיסטן]] שפגש בהם בשהותו בירושלים בשנות השלושים והארבעים. נפטר בגיל 47 ממחלה קשה. נולד ביוני [[1985]] ב[[ברלין]]. לפני שהפך אתנולוג היה [[גרפיקאי]].{{הערה\|שם=שלום\|[[גרשם שלום]], '''מברלין לירושלים - זכרונות נעורים''' (ערך אברהם שפירא), הוצאת עם עובד, ירושלים, תשמ"ב-1982, עמ' 61}} גם לאחר מעבר המקצוע הייתה האמנות חשובה לו; הוא עיטר את מכתביו וכתביו בציורים ובצילומים, ועסק גם ב[[ציור נוף]] ארץ-ישראלי.{{הערה\|שם=על95}} השתייך לקבוצת צעירים בברלין בעלי רקע משפחתי [[התבוללות\|מתבולל]] שהתעניינה ב[[ציונות]] וב[[ארץ ישראל]], והיו חברי [[יונג יודה\|יוּנג יוּדה]] ("יהודה הצעיר"). בין חבריו בקבוצה זו נמנה גם [[גרשם שלום]], שהיה מקורב אליו.{{הערה\|[[גרשם שלום]], '''מברלין לירושלים - זכרונות נעורים''' (ערך אברהם שפירא), הוצאת עם עובד, ירושלים, תשמ"ב-1982, עמ' 72}} השניים הוציאו לאור בשנים [[1915]]–[[1916]], שנות [[מלחמת העולם הראשונה]], [[כתב עת]] ליטוגרפי בשם "המשקפיים בכחול לבן" (Die Blauweisse Brille, די בלאו-וייסה ברילה), שאותו הדפיסו בדפוסו של אביו של שלום, ובו התייחסו למלחמה מזווית יהודית וציונית, אך [[קומדיה\|קומית]] והיתולית. בראואר כתב שם בסגנון [[אקספרסיוניזם\|אקספרסיוניסטי]].{{הערה\|[[גרשם שלום]], '''מברלין לירושלים - זכרונות נעורים''' (ערך אברהם שפירא), הוצאת עם עובד, ירושלים, תשמ"ב-1982, עמ' 73}} בעקבות כתיבתם בעיתון הוזמנו לפגוש את [[מרטין בובר]].{{הערה\|[[גרשם שלום]], '''מברלין לירושלים - זכרונות נעורים''' (ערך אברהם שפירא), הוצאת עם עובד, ירושלים, תשמ"ב-1982, עמ' 74}} את לימודיו האקדמיים התחיל באוניברסיטאות [[אוניברסיטת ברלין\|ברלין]], [[אוניברסיטת לייפציג\|לייפציג]] ו[[אוניברסיטת פרייבורג\|פרייבורג]], ולמד בין השאר אצל פליק פון לושאן {{אנ\|Felix von Luschan}}. באותה תקופה התעניין בעיקר באתנולוגיה [[אפריקה\|אפריקאית]]. ב-[[1923]] הוענק לו דוקטורט על מחקר בנושא דתם של בני ה[[הררו]], שפורסם כספר שנתיים מאור יותר ב[[לייפציג]].{{הערה\|שם=הררו}} בראואר נשלח לראשונה לארץ ישראל בשנת 1925 על ידי המוזיאון לפולקלור ב[[לייפציג]] על מנת לאסוף חפצי אתנולוגיה של [[ערביי ארץ ישראל\|ערביי הארץ]]. כשחזר פעם נוספת לארץ ישראל, ב-[[1927]] החל לחקור על [[יהודי בוכרה]] (מחקריו בנושא לא פורסמו{{הערה\|שם=על93\|[[שלמה דב גויטיין\|ש. ד. גויטיין]], "על אריך בראואר ז"ל", בתוך: [[ישראל ישעיהו]] ואהרן צדוק (עורכים), '''שבות תימן''', תל אביב: הוצאת "מתימן לציון", תש"ה, עמ' 92}}), ולאחר שנתיים של מחקר עבר למחקר על [[יהודי תימן]]. בשנות מחקרו בנושא שיתף והשתתף במחקריו של [[שלמה דב גויטיין]].{{הערה\|שלמה דב גויטיין, "דרכי בחקר יהדות תימן", בתוך: [[מנחם בן-ששון]] (עורך), '''התימנים: היסטוריה {{}} סדרי חברה {{}} חיי רוח - מבחר מחקרים''', ירושלים: [[מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח]], תשמ"ג, עמ' 10}} ב-[[1929]] זכה בפרס הלורד [[הרברט פלומר\|פלומר]] על עבודתו בשדה מחקר זה,{{הערה\|שם=ספריה\|{{PalPost\|\|LIBRARY PRESENTED TO HEBREW UNIVERSITY\|1943/01/27\|00114}}}} וב-[[1931]] חזר לברלין והמשיך לעבוד עליו. ספרו על יהדות תימן יצא לבסוף בשנת [[1934]], בתמיכת הממשלה ה[[נאצי]]ת. ב-[[1932]] הוצעה לו משרת מרצה באוניברסיטת ברלין, אך המשא ומתן על ההצעה פסק בשל הנסיבות הפוליטיות בגרמניה באותה תקופה.{{הערה\|שם=אבוהב\|אורית אבוהב, "[http://eshkol.huji.ac.il/Orit_Abuhab_p.pdf פני אדם: על תרומתם של האתנולוגים אריך בראואר ורפאל פטאי לחקר האנתרופולוגיה של היהודים]", '''[[מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי]]''' כ'.}} הוא [[עלה לארץ ישראל]] במהלך [[שנות השלושים של המאה ה-20\|שנות השלושים]] והתיישב ב[[תל אביב]], ומאוחר יותר בשכונת [[רחביה]] שב[[ירושלים]]. בראואר היה בקשר עם [[האוניברסיטה העברית בירושלים]] ודרש מראשיה לעסוק במחקר גם בתחום ה[[אנתרופולוגיה]] וה[[אתנולוגיה]] היהודית. חבריה היו אף העם בקשר איתו, אך היוזמות השונות שבראשן עמד לא התממשו.{{הערה\|שם=אבוהב}} כמו כן שאף להקים [[מוזיאון]] אתנולוגי יהודי,{{הערה\|שם=על95}} ולקח חלק בהקמת [[המוזיאון לפולקלור של ארץ-ישראל]]. הוא גילה עניין רב ב[[פרצוף\|פרצופים]] כחלק מעיסוקו האנתרופולוגי ותיעד למעלה מ-2,000 דיוקנאות של יהודים מזרחיים.{{הערה\|{{PalPost\|\|THE ETHNOLOGY OF ORIENTAL JEWS\|1939/06/13\|00801}}}} תצלומי הדיוקנאות ותצלומים אתנוגרפיים נוספים שצילם הופיעו בשתי תערוכות: בברלין ב-[[1938]] ובאוניברסיטה העברית בירושלים{{הערה\|{{PalPost\|Th. F. M.\|Rembrandt's Models on Show: Oriental Jews in Photographs\|1939/06/30\|01105}}}} ב-[[1939]].{{הערה\|[http://www.erev-rav.com/archives/17896 טקסט מקטלוג התערוכה "דיוקן תימני" במוזיאון ארץ ישראל, 2012], באתר "ערב רב"}} בנוסף לכך, ליקט וקנה פריטים אתנוגרפיים וערך [[ריאיון\|ראיונות]] עם מושאי מחקריו. התמקד בעיקר במחקר על יהודי המזרח ובפרט יהודי תימן ו[[כורדיסטן]] שפגש בהם בשהותו בירושלים בשנות השלושים והארבעים. לבד מאתנולוגיה יהודית עסק בחקר דתם של בני ה[[הררו]],{{הערה\|שם=הררו\|Erich Brauer, '''Züge aus der Religion der Herero. Ein Beitrag zur Hamitenfroge'''. Institut der VÖlkerkunde. R. Voigtländers Verlag, Leipzig, 1925}} ובחקר עמים נוספים שאינם יהודים; אך מחקר זה היה בעיקר הכנה למחקרו העיקרי: אתנולוגיה של שבטי ישראל.{{הערה\|שם=על93}} נפטר בגיל 47 ממחלה קשה ב[[בית החולים בילינסון]], ונקבר ב[[בית הקברות נחלת יצחק]].{{הערה\|{{דבר\|\|ד"ר אריך ברויאר\|1942/05/10\|00108}}}} שלושה ימים טרם מותו ניסח את תפקיד חייו: "אני אהיה האתנולוג של עם ישראל - גם אם עם ישראל איננו רוצה בכך".{{הערה\|שם=על93}} ספרייתו נתרמה על ידי משפחתו, כדי שתשמש ספרייה לאומית ואוניברסיטאית למדעי היהדות.{{הערה\|שם=ספריה}} שמו העברי היה "עמנואל", אך הוא העניק לעצמו את השם "חירם", וטרח להזכיר שם בלתי נפוץ זה ולהסביר את משמעותו הסמלית.{{הערה\|שם=על95\|[[שלמה דב גויטיין\|ש. ד. גויטיין]], "על אריך בראואר ז"ל", בתוך: [[ישראל ישעיהו]] ואהרן צדוק (עורכים), '''שבות תימן''', תל אביב: הוצאת "מתימן לציון", תש"ה, עמ' 95}} == מספריו ומאמריו == * Erich Brauer, '''Züge aus der Religion der Herero. Ein Beitrag zur Hamitenfroge'''. Institut der VÖlkerkunde. R. Voigtländers Verlag, Leipzig, 1925 * Erich Brauer, '''Ethnologie der Jemenitischen Juden''' (Heidelberg), 1934 * אריך בראואר , '''יהודי אפגניסתאן''', ירושלים, סיני, 1944. * אריך בראואר, החקלאות והמלאכה אצל יהודי תימן, תש"ה. * אריך בראואר (עורך: [[רפאל פטאי]]), '''יהודי כורדיסתאן: מחקר אתנולוגי''' , הוצאת המכון הארצישראלי לפולקלור ואתנולוגיה, ירושלים, 1947. == לקריאה נוספת == * אורית אבוהב, ''"אריך בראואר, "האתנולוג הראשון של עם ישראל" : דיוקנו של אנתרופולוג שנשכח''", בית ברל, 2008. * אורית אבוהב, "[http://eshkol.huji.ac.il/Orit_Abuhab_p.pdf ''פני אדם: על תרומתם של האתנולוגים אריך בראואר ורפאל פטאי לחקר האנתרופולוגיה של היהודים'']", '''[[מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי~~, כרך~~]]''' כ', עמ' ~~155-173~~155–173. * Vered Madar, Dani Schrire, "[http://www.daat-hamakom.com/wp-content/uploads/2014/06/naha-2014-0005.pdf ''From Leipzig to Jerusalem: Erich Brauer, a Jewish Ethnographer in Search of a Field, Naharaim'']", 2014, 8(1): 91–119 [[שלמה דב גויטיין\|ש. ד. גויטיין]], "על אריך בראואר ז"ל", בתוך: [[ישראל ישעיהו]] ואהרן צדוק (עורכים), '''שבות תימן''', תל אביב: הוצאת "מתימן לציון", תש"ה, עמ' 92–95 == קישורים חיצוניים == [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=21167 אריך בראואר] באתר של [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית]]. * [https://www.youtube.com/watch?v=oWNSn7cQcJk המזוודה של אריך], סרט קצר על אריך בראואר ב[[יוטיוב]]. * {{הד המזרח\|שלום לוי נחום\|ד"ר אריך בראואר ז"ל (עורך הביבליוגרפיה של יהודי תימן)\|1943/01/15\|00500}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים\|טורים=כן}} [[קטגוריה:אנתרופולוגים]] שורה 21 ⟵ 35: [[קטגוריה:אתנוגרפיה]] [[קטגוריה:אתנולוגיה]] [[קטגוריה:יהודים גרמנים]] ~~{{ערך יתום}}~~ [[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות נחלת יצחק]]