פרווה (כשרות) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הערות שוליים |
|||
שורה 5:
המילה פרווה מקורה ב[[יידיש]] במילים פאַרעווע ופאַרעוו, וגזרונה אינו ברור. יש ששיערו שמקורה הראשוני באחת מהשפות הסלאביות<ref>http://www.balashon.com/2006/06/pareve.html</ref>.
[[ועד הלשון העברית]] כלל את החלופה העברית "סתמי" במילון כלכלת הבית שיצא לאור בשנת תרצ"ח (1938)<ref>[https://terms.hebrew-academy.org.il/Millonim/ShowMillon?KodMillon=3 מילון כלכלת הבית (תרצ"ח)] באתר האקדמיה ללשון</ref>, אך השימוש בו לא נפוץ מאוד.
"כשר למאכלי בשר בחלב" הוא מונח המצוין לעיתים קרובות על אריזות מזון, ומשמעו היתר לאכילה עם בשר או עם חלב בבת אחת. עם זאת משמעותו אינה זהה לחלוטין למונח "פרווה", שכן יש המגדירים כפרווה גם מאכלים שמעיקר הדין אינם בשריים או חלביים, אך אינם מותרים אכילה עם בשר או חלב משום [[מראית עין]] או שמחמירים בהם לכתחילה, אף על פי שאינם בשריים או חלביים כמפורט להלן.
==כללים הלכתיים==
{{להשלים|נושא=יהדות}}
מאכלי פרווה כוללים כל מזון שאין מקורו מן החי, וכן [[דגי מאכל|דגים]], [[ביצים]] גמורות {{ביאור|ביצים גמורות הם ביצים שהגיעו לשלב ההתפתחותי בו יש חלבון וחלמון ניכרים.}} ו[[דבש|דבש דבורים]]. אף חלב אישה ([[חלב אם]]) נחשב כפרווה. עם זאת נאסר לבשל או לאכול ולשתות חלב אם ביחד עם בשר משום מראית עין, אך אם נפל לתוך התבשיל הוא בטל גם בפחות משישים<ref>{{שולחן ערוך|יורה דעה|פז|ד}} וב[[שבתי כהן#שפתי כהן על השולחן ערוך|ש"ך]] שם.</ref>, ואין חובת [[המתנה בין בשר לחלב|המתנה]] בין אכילת בשר ושתייתו.
קיימים כללים הלכתיים באשר למאכלי פרווה שנאפו או התבשלו בכלי בשרי או חלבי. במקרים מסוימים אף שהמאכל עצמו מוגדר כפרווה אף לאחר הבישול, נאסר לכתחילה לאכול אותו יחד עם בשר או חלב משום החשש לספיחת חומר מהנותר בלוע בדפנות הכלי מהבישול הקודם. המונח המקובל למאכלים אלה הוא "בחזקת בשרי" או "בחזקת חלבי".
==ביאורים==
{{ביאורים}}
==ראו גם==
| |||