|
|נוסח מלא=[http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Documents/yesod1.pdf אתר הכנסת]
}}
'''חוק יסוד: חופש העיסוק''' הוא [[חוק יסוד]] שנועד להגן על [[חופש העיסוק]], כלומר על זכותו של אדם לעסוק בכל עיסוק, [[מקצוע]] או משלח יד. על פי פרשנות בית המשפט, לחוק זה ול[[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]] העניקה [[הכנסת]] מעמד על-חוקי, שעל-פיו ניתנה ל[[בתי המשפט בישראל|בתי המשפט]] הסמכות להכריז על בטלותו של [[חוק]] העומד בסתירה לחוקי יסוד אלה.
לפי תפיסתם של רבים משופטי בית-המשפט העליון, ובראשם ה[[נשיא בית המשפט העליון|נשיא]] [[אהרן ברק]], כינונו של [[חוק יסוד]] זה ושל [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]] החלו את [[המהפכה החוקתית]], כי [[הכנסת]] העניקה לשני חוקי יסוד אלה מעמד על-חוקי, שעל-פיו ניתנה ל[[בתי המשפט בישראל|בתי המשפט]] הסמכות להכריז על בטלותו של [[חוק]] העומד בסתירה לחוקי יסוד אלה. לפי טענה זו, עם חקיקת חוקי יסוד אלה חל שינוי מהותי במעמדן של זכויות האדם בישראל. גישה זו באה לידי ביטוי בפסיקותיו של בית המשפט העליון, שבמהלך השנים ביטל כ-15 מעשי חקיקה שעמדו בסתירה לחוקי היסוד הללו. מנגד, משפטנים רבים ו[[שר המשפטים|שרי המשפטים]], [[חיים רמון]], [[דניאל פרידמן]] ו[[איילת שקד]], מתנגדים לתפיסה זו וטוענים שברק עיוות את כוונת חברי הכנסת. נשיא בית המשפט העליון לשעבר [[משה לנדוי]], שהחזיק בעמדה דומה, אמר כי "המהפכה החוקתית לא הייתה ולא נבראה".{{הערה|'''[http://school.kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=57956186#260.230.6.default להיות אזרחים בישראל]''', [[משרד החינוך]], 2001, עמ' 259}}
==היסטוריה חקיקתית==
|
