עליית החסידים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
מ הגהה
שורה 16:
רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] גיסו של הבעש"ט עלה כנראה בשנת [[ה'תק"ז]] (1747), התיישב ב[[חברון]] בהמשך עבר ל[[ירושלים]] ובה הצטרף אל [[ישיבת המקובלים בית אל]] שהוקמה על ידי ר' [[גדליה חיון]] ב-1737, ובראשה עמד החכם התמני ר' [[שלום שרעבי]] משנת 1750.
 
רבי [[נחמן מהורדנקא]] תלמידו של ה[[בעש"ט]] עלה ל[[ארץ ישראל]] עוד לפני שנת [[ה'ת"ק]], יחד עם בנו רבי שמשון חיים, אך חזר לחו"ל בהשפעת חלום שפירשו כרמז לעדיפות דרכו של הבעל שם טוב בעבודת ה' שלא על ידי סיגופים. ושוב [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] ב[[אלול]] ה' [[תקכ"ד]], ערב [[ראש השנה]] [[תקכ"ה]] (אוקטובר [[1764]]), עם הקבוצה הראשונה המאורגנת של תלמידי הבעש"ט, יחד עם רבי [[מנחם מנדל מפרמישלן]], בספינת עולי-רגל שהייתה יוצאת מדי חודש אלול מ[[איסטנבול]] שב[[טורקיה]] לעבר [[נמל יפו]]. מאז שהה בעיר [[טבריה]]. בשל המספר הקטן יחסית של העולים בעלייה זו, אין עלייה זו נמנית על ידי ההיסטוריונים כעלייה החסידית הראשונה, וכעליה הראשונה נחשבת עליית החסידים משנת [[תקל"ז]].
 
[[חסידות קרלין]] הייתה פעילה מראשיתה ביישוב ב[[ארץ ישראל]]. רבי יעקב בנו של רבי [[אהרן הגדול מקרלין]], עלה לארץ ישראל בסביבות שנת [[1770]] והקים את הגרעין החסידי הראשון בארץ.