חילונים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←חלוקה פנימית: קישורים פנימיים ותיקוני זוטא. שיניתי ניסוח במשפט המתייחס לשקיעת הסוציאליזם, כי זו תופעה עולמית בעשורים האחרונים של המאה ה-20 ומוגזם לדעתי לייחס אותה בישראל בעיקר לסיבות מקומיות תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
←הגדרה: אם יש ערך מ-2018 אז הערך מ-2017 די מיותר תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 8:
{{ציטוטון|חיוני להזכיר ש[[סקולאריות|ההוויה החילונית]] בישראל מוגדרת על ידי התנגדות לדרישות הנוקשות מאוד של היהדות האורתודוקסית, ואיננה בהכרח כוללת שלילה מודעת של זהות דתית-יהודית, ואף לא אדישות כלפיה. אף על פי שרמת קיום הפרקטיקה שלהם נמוכה לפי התקן האורתודוקסי, רבים מהחילונים-לכאורה מציגים מגוון של התנהגויות דתיות שהיו מסמנים אותם כדתיים למדי בהקשר אמריקני. אף על פי שהמונח מטעה, "חילוני" הוא התווית השגורה לזיהוי אנשים שאינם מקיימים בעקביות את ציוויי היהדות האורתודוקסית.}}{{הערה|שם=גאלן|1=לוק גאלן (עורך) ,{{כ}} '''The Nonreligious: Understanding Secular People and Societies'''. [[הוצאת אוניברסיטת אוקספורד]], 2016. עמ' 50 והער"ש 104–106 שם. מצוטט מתוך: שמואל שיע, קנת ואלד.{{כ}} [https://link.springer.com/article/10.1007/BF01541646 Interreligious Conflict in Israel: The Group Basis of Conflicting Visions].{{כ}} Political Behavior. כרך 16, 1994. עמ' 164.}}
אחוזי החילונים באוכלוסייה נמדדים על פי הגדרה עצמית במענה לסקרים, אך הגבולות בין הקטגוריות "[[מסורתיים|מסורתי]]", הבאים במדרג לפי מידת דתיות, ו"חילוני", מטושטשים ביותר. הזדהות עמן איננה נשענת על תבחינים אובייקטיביים כלשהם של התנהגות או אמונה, אם כי יש לה מתאם חזק עם [[השסע העדתי בישראל|החלוקה הסוציו-אתנית]]: [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|פוסט-סובייטים]] או [[אשכנזים (ישראל)|אשכנזים]], גם אלו המקיימים טווח רחב של פרקטיקה דתית או מחזיקים באמונות דתיות, יקפידו יותר להגדיר את עצמם כ"חילונים", בעוד ש[[מזרחים]] ייטו יותר לראות עצמם כ"מסורתיים", ללא קשר לאורח חייהם. מזרחים השואפים לחקות אשכנזים, מאמצים אף הם את התווית "חילוני" יותר.{{הערה|שוהם, עמ' 50.}}{{הערה|1=ליבמן, ידגר. '''תרבות פופולרית'''. עמ' 163-164.}}{{הערה|1=ראו גם קימרלינג, עמ' 353.}} בחלוקה בינארית של החברה היהודית בישראל ל"דתיים" ו"חילונים" בלבד, המסורתיים (שגם הם אינם מקיימים אורח חיים הלכתי) נספרים לעיתים יחד עם האחרונים,{{הערה|1=שוהם, עמ' 45}} ושיעור החילונים מגיע אז לכ-80%.{{הערה|1=למשל, טרואן עמ' 1.}} בסקרים רבים מציעים לנשאלים את האפשרות להזדהות כ"מסורתיים נוטים לחילוניות", או "מסורתיים לא כל כך דתיים": בין 2002 ל-2018, שיעור העונים כך מהמשיבים לסקרי הלמ"ס
מנגד, ישנן גישות מצמצמות. כותבים ישראלים ליברלים נוטים להתלונן שרבים מהמזדהים כחילונים הם דתיים מכדי להיחשב "חילונים אמיתיים", בעוד ששיעור ה"חילונים האמיתיים" להערכתם נמוך משמעותית.{{הערה|ליבמן, Reconceptualizing, עמ' 177–178. שהם, עמ' 43.}} רם פרומן, לדוגמה, סבר שלא ניתן להחיל את השם על המתנגדים לביטול החוקים הדתיים המגבילים את האזרח, ולכן קבע שרבע עד שליש מן החילונים הם מסורתיים למעשה.{{הערה|1=פרומן, הדרך החילונית, עמ' 122.}} מאחר ש[[המכון למחקר חברתי שימושי|מכון גוטמן]] בודק כמה "לא שומרים מסורת כלל", הבלבול בין ההגדרות גרם לכך, שבמקורות רבים דווח ששיעור החילונים בישראל הוא רק כ-20%, כשיעור ה"לא שומרים כלל" בשנות ה-90.{{הערה|1=דינור, עמ' 31, הער"ש 8. נתון זה מופיע רבות בספרות בשפה האנגלית. ראו גם: [[תומר פרסיקו]], "[https://7minim.wordpress.com/2015/04/21/nu/ ישראל במקום השמיני ברשימת המדינות הכי פחות דתיות בעולם]".}}
| |||