חילונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏חלוקה פנימית: לפי סדר הזמנים
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
←‏חלוקה פנימית: 1. מתנצל, אבל מחזיר את הטקסט על ה"חילונים ממילא" - זה נכון שבפני עצמו הוא חסר משמעות, אבל תפקידו בפסקה להבנתי הוא לעזור להגדיר את הקבוצות האחרות ולהדגיש את השונות שלהן מקבוצת הרוב. הרבה ניסוחים בפרק לא "יושבים טוב" אחרי הסרת הטקסט ואם תרצה לנסות להסיר זאת זה מצריך שכתוב של כל הפרק בהתאם (ואני לא בטוח שכדאי מתוך הנחה שזה השם שנתנו החוקרים לקבוצה). 2. אני לא בטוח שנייטרלי להתייחס לבני דתות אחרות בלי הסתייגות - הוספתי הסתייגות.
שורה 1:
{{אין לבלבל עם|חילוניות|חוסר דת|חילוניות יהודית|יהדות חילונית-הומניסטית}}
[[קובץ:Yom Kippur on Highway 20 Tel-Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רוכבי אופניים נוסעים ב[[נתיבי איילון]] ב[[תל אביב]] ב[[יום הכיפורים]], 2004]]
'''חילונים''' (בעבר '''חופשיים''') הם [[סוציולוגיה|קטגוריה חברתית]] במדינת ישראל, המתייחסת לציבור שזיקתו ל[[דת]] היא הנמוכה ביותר או אינה קיימת. הקטגוריה מכסה מגוון רחב של תפישות דתיות, ונשענת בעיקר על הגדרה עצמית. ב-2018, 43.2% מיהודי ישראל הבוגרים ו-14.3% מהבוגרים בני דתות אחרות דיווחו על עצמם כ"חילונים" או "לא דתיים". למרות שהחילונים נחשבת באופן כללי לתת-קבוצה של הציבור היהודי, כאשר בודקים הגדרה עצמית של קבוצות אחרות בישראל, גם כ-14.3% מהבוגרים בני דתות אחרות רואים עצמם בקבוצה זו.

החלוקה של הציבור היהודי בישראל על פי מפתח של אמונה וזיקה למסורת מכילה גם את המגזרים ה[[מסורתיים|מסורתי]], ה[[דתי לאומי|דתי]] וה[[חרדי]].
 
==הגדרה==
שורה 15 ⟵ 17:
על פי סקרים מן [[העשור השני של המאה ה-21]] שעסקו בחלוקה לפי מידת דתיות, החילונים הם המגזר הגדול ב[[יהדות ישראל]] ובמדינת ישראל בכלל. לפי סקרי ה[[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|למ״ס]] בין 2002 ל-2018, בקרב ישראלים יהודים בני 20 ומעלה, שיעור המזדהים כ"חילונים"/"לא דתיים" נע בין שיא של 45% ב-2005 לשפל של 41.4% ב-2009. בשנת 2018 הוא עמד על 43.2%.{{הערה|שם=למס1|[https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2020/seker_hevrati18_1788/h_print.pdf] הסקר החברתי של הלמ"ס ל-2018, עמ' 76.}} בסקר מרכז גוטמן ב-[[2009]], 46% מהאוכלוסייה היהודית בישראל הגדירו עצמם כחילונים (43% "לא-דתיים" ו-3% "[[אנטי-דת]]יים").{{הערה|1=[https://www.idi.org.il/media/5033/דוח_מקוצר.pdf יהודים ישראלים - דיוקן, 2009]. קרן אבי חי. עמ' 11.}} בסקר של [[מרכז המחקר פיו]] מ-2014, 49% מהיהודים הגדירו עצמם כחילונים.{{הערה|שם=סקרפיו|[https://www.pewresearch.org/wp-content/uploads/sites/7/2016/03/israel_survey_overview.hebrew_final.pdf החלוקה הדתית בחברה הישראלית], מרכז המחקר פיו, 2014}}
 
בתוך הכלל החילוני, חוקרים שונים הציעו סיווגים לתת-קבוצות. ליבמן וידגר חילקו, לשיטתם, בין שלוש כאלו.{{הערה|שם=קבוצות|1=ליבמן וידגר, Condition, עמ' 13-22.}} הרוב הגדול הוא של "חילונים-ממילא", שהיותם כאלו נובעים מנסיבות חברתיות, והם חסרים השקפה ברורה ומתאפיינים בפסיביות.{{הערה|ראו גם: ידגר, Crisis, עמ' 25.}} [[שלמה דשן]] סבר שממצאי סקר מרכז גוטמן מ-1991 – לפיו רק 58% מה"לא שומרים כלל" ו39% מה"שומרים במקצת" הסכימו עם הקביעה שאי-קיום פרקטיקה דתית נובע מכך ש"אנשים מוסריים לא זקוקים למצוות" – מעידים על שכיחות הקטגוריה.{{הערה|שם=ממילא}}{{הערה|1=ראו גם: פרס, בן-רפאל, עמ' 109.}} לעומת ה"חילונים-ממילא", ישנן שתי קבוצות-מיעוט בעלות צביון אידאולוגי ברור: דוגלים ביהדות חילונית ו"חילונים [[אוניברסליזם|אוניברסליסטים]]".{{הערה|שם=קבוצות}}
 
אנשי היהדות החילונית הם בעלי זיקה חזקה לזהות היהודית, ועומדים על כך שמדובר במורשת חשובה. קבוצה זו קשורה תכופות לחוגי [[התחדשות יהודית (ישראל)|ההתחדשות היהודית]],{{הערה|שם=לידגר2}} הפועלים לביסוס יהדות לא-אורתודוקסית כאלטרנטיבה לממסד, על ידי ניכוס מחדש של פרקטיקות מסורתיות. בתוך ההתחדשות קיימים חוגים הרואים את ה[[יהדות כתרבות]] צרופה, ללא מימד דתי, כמו אנשי ה[[יהדות חילונית-הומניסטית|תנועה החילונית-הומניסטית]] [[יעקב מלכין]], [[יאיר צבן]] ו[[יהודה באואר]]. בהתחדשות קיימות גם קבוצות המאמצות תפישות רוחניות ועל-טבעיות, דוגמת ה[[ניו אייג']] או ה[[נאו-חסידות]].{{הערה|1=ישעיהו ליבמן, שרה ליבמן (עורכים). '''דת ופוליטיקה: היבטים אחדים, קובץ מאמרים, כרך 2'''. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1991. עמ' 456; רחל ורצברגר, '''[https://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/DocLib8/Werczberger.pdf רוחניות של חיפוש ויהדות של בחירה: נרטיב הזהות של אנשי ההתחדשות הרוחנית היהודית בישראל]'''. עיונים בתקומת ישראל, תשע"ד. עמ' 560.}} כמה ממנהיגיהן של אלו מסייגים את הזדהותם כחילונים: [[בית תפילה ישראלי|רני יגר]] אמר ב-2011 שהוא חילוני "בהקשר הסוציולוגי" אך מבחינת תחושתו הפנימית, הוא דתי.{{הערה|1=פישר, חילון וחילוניות עמ' 324, 331-332.}} בין ראשי ה"רליגיוזיים" הללו מצויים [[רות קלדרון]] ו[[ארי אלון]].