חנן זלינגר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←קורותיו: הרחבה על משפחתו של חנן זלינגר. הצלחתי באמצעות צירוף מקרים מופלא, להגיע למשפחת זלינגר לילדי האח שלום. התוספות האלה הם מתוך שיחתי עם האחיין יורם. בהמשך אעדכן עוד |
|||
שורה 34:
נולד ב-13 בספטמבר 1921 ([[י' באלול]] [[תרפ"א]]), למרגרטה ומקס ב[[ברלין]], במשפחה משכילה ומתבוללת. אביו היה סוחר. בעקבות [[עליית הנאצים לשלטון]] עבר לבית הספר היהודי ע"ש תאודור הרצל ברובע [[שרלוטנבורג]] בעיר. זה היה בית ספר פרטי, בעל אוריינטציה [[ציונות|ציונית]], שלימד על פי [[שיטת מונטסורי]]. בנעוריו התבלט בכישוריו הספורטיביים. הוא נמנה עם טובי שחקני ה[[טניס]] בקרב הנוער היהודי. בנוסף שיחק גם [[כדורגל]] ו[[כדוריד]]. בעקבות [[ליל הבדולח]] בנובמבר [[1938]], נסגרו כל בתי הספר היהודיים הפרטיים וזלינגר החל לעבוד בבית חרושת לכובעים.
זלינגר עלה לארץ ישראל במרץ [[1939]] במסגרת "[[עליית הנוער]]", יחד עם אחיו התאום{{הערה|שם=ארכיון יגור|תיק חנן זלינגר בארכיון יגור}} שלום-פריץ שהיה [[תאומים זהים|תאום זהה]]. הוא המשיך בלימודי נגרות בארץ ב[[בית הספר למקצועות המלאכה ע"ש לודוויג טיץ]] בקיבוץ [[יגור]] ביחד עם אחיו שלמד מסגרות. אח נוסף שלהם וולף שהיה מבוגר יותר, לא קיבל אישור עלייה לארץ ישראל והיגר ל[[אנגליה]]. האח שלום התחתן ונולדו לו 3 ילדים: חנן על שמו של חנן זלינגר, אורית ויורם והוא נפטר בשנת 1971. לאח וולף באנגליה גם היו צאצאים. ההורים שנשארו בגרמניה ניספו ב[[שואה]] חנן זלינגר היה חברו של [[אהרון דורון]], שלמד עמו (לימים אלוף בצה"ל).
לאחר סיום לימודיו התיכוניים הצטרף לקיבוץ, החל לעבוד כ[[נוטר]] והצטרף ל"הגנה". במקביל הצטרף ל"[[הפועל]]", נמנה עם טובי הרצים ביישוב למרחקים בינוניים ואף הגיע ראשון בתחרות ריצה למרחק 400 מטר של כל נוטרי הארץ. זלינגר שימש כמפקד ב[[גדנ"ע]] ופעל לעודד את פקודיו לעסוק בספורט.
בעקבות אירועי "[[השבת השחורה]]" ביוני [[1946]] פוטר ממשטרת המנדט בטיעון של "אי-שיתוף פעולה" עם השלטונות הבריטיים. בסתיו [[1947]] מונה כמא"ז (מפקד אזור) במסגרת "חטיבת לבנוני" ב[[חי"ש]], שהוקם באותה עת. בדצמבר 1947 לאחר החלטת האו"ם של [[כט בנובמבר]], הוטל על זלינגר לגייס לוחמים לחי"ש. הוא גייס חברים מ[[כפר חסידים]] ויגור{{הערה|שם=ארכיון יגור}}.
| |||