חנן זלינגר

חנן זָלִינְגֶר (13 בספטמבר 1921 - 1 בינואר 1948) היה מפקד פלוגה 13 בגדוד 21 בחטיבת כרמלי. נהרג במלחמת העצמאות בפעולת נקם נגד הכפר הערבי בלד א ש'ייח בעקבות טבח בתי הזיקוק. לזכרו נקרא היישוב תל חנן (כיום שכונה בעיר נשר) על שמו.

חנן זלינגר
Hanan Zalinger חנן זלינגר.jpg
לידה 13 בספטמבר 1921
י' באלול תרפ"א
ברלין
נהרג 1 בינואר 1948 (בגיל 26)
י"ט בטבת תש"ח
בלאד א-שייח'
מקום קבורה בית הקברות בקיבוץ יגור
תאריך עלייה מרץ 1939
השתייכות Hahaganah.png ההגנה
תקופת הפעילות ? – 1 בינואר 1948 עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה סרן סרן
תפקידים בשירות
מפקד פלוגה 13 בגדוד 21 בחטיבת כרמלי
הנצחה
היישוב תל חנן נקרא על שמו
קברו של חנן זלינגר בבית הקברות של קיבוץ יגור.
קברו של חנן זלינגר במרכז, מימינו קברו של חיים בן דור שנהרג גם הוא יחד עם עמוס גלילי במבצע הצבאי. משמאלו קברו של אלוף יהושע גלוברמן. הקברים הם בבית הקברות של קיבוץ יגור.

קורותיועריכה

נולד ב-13 בספטמבר 1921 (י' באלול תרפ"א), למרגרטה ומקס בברלין, במשפחה משכילה ומתבוללת. אביו היה סוחר. בעקבות עליית הנאצים לשלטון עבר לבית הספר היהודי ע"ש תאודור הרצל ברובע שרלוטנבורג בעיר. זה היה בית ספר פרטי, בעל זיקה לציונות, שלימד על פי שיטת מונטסורי. בנעוריו התבלט בכישוריו הספורטיביים. הוא נמנה עם טובי שחקני הטניס בקרב הנוער היהודי. בנוסף שיחק גם כדורגל וכדוריד. בעקבות ליל הבדולח בנובמבר 1938, נסגרו כל בתי הספר היהודיים הפרטיים וזלינגר החל לעבוד בבית חרושת לכובעים.

זלינגר עלה לארץ ישראל במרץ 1939 במסגרת "עליית הנוער", יחד עם אחיו שלום-פריץ, תאום זהה.[1] הוא המשיך בלימודי נגרות בארץ בבית הספר למקצועות המלאכה ע"ש לודוויג טיץ בקיבוץ יגור ביחד עם אחיו, שלמד מסגרות. אח נוסף שלהם, וולף, שהיה מבוגר יותר, לא קיבל אישור עלייה לארץ ישראל והיגר לאנגליה. ההורים, שנשארו בגרמניה, נספו בשואה. חנן זלינגר היה חברו של אהרון דורון, שלמד עמו (לימים אלוף בצה"ל).

לאחר סיום לימודיו התיכוניים הצטרף לקיבוץ, התנדב ל"הגנה" ושרת כנוטר. במקביל הצטרף ל"הפועל", נמנה עם טובי הרצים ביישוב למרחקים בינוניים ואף הגיע ראשון בתחרות ריצה למרחק 400 מטר של כל נוטרי הארץ. זלינגר שימש כמפקד בגדנ"ע ופעל לעודד את פקודיו לעסוק בספורט.

בעקבות אירועי "השבת השחורה" ביוני 1946 פוטר ממשטרת המנדט בטיעון של "אי-שיתוף פעולה" עם השלטונות הבריטיים. בסתיו 1947 מונה כמא"ז (מפקד אזור) במסגרת "חטיבת לבנוני" בחי"ש, שהוקם באותה עת. בדצמבר 1947, לאחר החלטת כט בנובמבר האו"ם, הוטל על זלינגר לגייס לוחמים לחי"ש. הוא גייס חברים מכפר חסידים ומיגור.[1]

בעקבות הטבח בעובדי בתי הזיקוק ב-30 בדצמבר 1947, בו נהרגו 39 יהודים ועשרות נפצעו, הוחלט לפשוט על הכפר בלד א-שיח' ושכונת חוואסה (כיום שכונת בן דור) שממערב לו. בשכונה גרו רבים מהעובדים הערבים של בתי הזיקוק. להחלטה תרמה גם העובדה שרכבו של מפקד הגדוד הראשון, דן לנר, נפגע גם הוא מאש הכפריים כשעבר בדרך לחיפה בכפר. בי"ט בטבת תש"ח שלחה ההגנה 4 מחלקות מהגדוד הראשון של הפלמ"ח ("גדוד העמק") ושתי מחלקות חי"ש מחיפה. מפקד הפעולה היה חיים אבינועם, וזלינגר פיקד על שתי מחלקות החי"ש ("האוסטרים").[2] הכוח כלל כ-120 לוחמים ויצא מיגור בשעה 23:30 בליל 31 בדצמבר 1947.

הכוח התארגן לתקיפה ממערב לבלד א-שיח, אולם התגלה סמוך לכפר, ונפתחה עליו אש. הכוח פרץ לכפר תחת אש. בפשיטה, שנמשכה כחצי שעה, נהרגו, לפי ההיסטורון יואב גלבר, בין 15 ל-20 ערבים, בהם גם נשים וילדים. בתום ההתקפה עזב הכוח והגיע ליגור בסביבות 5:30 בבוקר.[3]

בקרב נהרגו שלושה מלוחמי ההגנה: המפקד חנן זלינגר והלוחמים חיים בן-דור ועמוס גלילי. חנן זלינגר היה בן 26 בנופלו. הוא נטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין בקיבוץ יגור. לאחר מותו הועלה לדרגת סרן.

אחיו התאום, שלום, התחתן ונולדו לו 3 ילדים: חנן, על שמו של חנן זלינגר, אורית ויורם. שלום נפטר בשנת 1971. גם לאח וולף באנגליה היו צאצאים.

הנצחתועריכה

תל חנן נוסדה מיד לאחר יציאת הערבים מבלד א-שייח' ב-24 באפריל 1948. במקביל אוכלס הכפר הערבי חוואסה על ידי יהודים ובהמשך שונה שמו לבן דור על שם חיים בן-דור. שני היישובים היו עצמאיים. ביולי 1952 הוחלט לאחד את היישובים העצמאיים תל חנן, בן דור ונשר למועצה מקומית אחת בשם "נשר". לימים הוכרזה בעיר גם שכונת גבעת עמוס לזכר עמוס גלילי.

חנן זלינגר מונצח באנדרטה לחללי מלחמות ישראל בעיר נשר השווכנת בגבעת נשר. באנדרטה השוכנת ביגור בחזית בית יד למגינים. בעבר היה מונצח גם בלוח הנצחה מאבן שהונח בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 במרכז שכונת תל חנן, על לוח ההנצחה נכתב: ”ביום י'ט בטבת תש'ח נפלו חנן זלינגר איש משק יגור חיים בן-דור איש ירושלים בפעולת תגמול על רצח יהודים“, לוח זה נעלם בתחילת שנות ה-90 כשהמבנה עליו היה מונח נהרס כדי לבנות את היכל התרבות של נשר. לוח זה התגלה מחדש בסליק הגדול ביגור והוחזר לנשר ב-12 באפריל 2021, ויוצב מחדש במקום מרכזי בשכונת תל חנן.[4]

גלריית תמונותעריכה

|}

לקריאה נוספתעריכה

  • תגמול בתי הזיקוק, דן פחטר, במדור בין השורות, דבר, 29 בינואר 1963.
  • שני לוחמי תש"ח - שלזכרם נקראו שתי שכונות - נטע פלג, ידיעות חיפה, 8 במאי 2019. (על חנן זלינגר, ודוד קזשטכר, על שמו שכונת נווה דוד בחיפה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא חנן זלינגר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 תיק חנן זלינגר בארכיון יגור
  2. ^ שני מעשי טבח בחיפה, אורי מילשטיין, באתר מחלקה ראשונה, 4 בספטמבר 2015, פרטים בפסקה 6
  3. ^ בלד אשיח': אודות הקרב
  4. ^ אלה אהרונוב, החזרת זיכרון הביתה – “מרגישים כמו בסרט”. לוח ההנצחה של חנן זלינגר ז”ל חזר לנשר, חי פה, ‏15 באפריל 2021