אברהם אלקנה כהנא שפירא – הבדלי גרסאות

בימי השבעה על הרצי"ה דרשה קבוצת רבנים – הר"מים [[מרדכי שטרנברג]], [[עמיאל שטרנברג]], [[עודד וולנסקי]], [[יהושוע צוקרמן]] ויעקב לבנון, וכן הרב [[שלמה אבינר]] – מהרב שפירא והרב ישראלי, למנות גם את הרב [[צבי ישראל טאו]] לראש ישיבה ולהעניק לו זכות הטלת וטו בקבלת והוצאת תלמידים ור"מים, ניהול כספי, עמדות הישיבה כלפי חוץ ועוד. דרישתם לא התקבלה ונוצר מולם מתח בישיבה.{{הערה|שם=יוסף60|יוסף לקח, עמ' 60 הע' 107}} הפערים התבטאו גם בתחומים הקשורים בסוגיית הממלכתיות, שהרב טאו הוא אחד מנושאי דגלה ואילו הרב שפירא התייחס באופן ביקורתי יותר לממשלה.{{הערה|בדומה לרב [[משה צבי נריה]] והרב [[שלמה גורן]]. ראו: אברמוביץ', הביקורת המשיחית על גוש אמונים, בתוך: "הציונות הדתית: היסטוריה, רעיון, חברה". עמ' 183}} חלק מתלמידי הרצי"ה הוותיקים – דוגמת הרבנים [[יעקב אריאל]], [[דב ליאור]], [[יעקב הלוי פילבר|יעקב פילבר]], [[חיים שטיינר]], [[זלמן ברוך מלמד]], [[איתן איזמן]], [[מיכאל הרשקוביץ]], [[אליקים לבנון]], [[דוד חי הכהן]] [[יהושע רוזן]] ו[[אריה שטרן]] – זוהו עם מחנהו של הרב שפירא.{{הערה|ריקלין, מאבקם של חוג תלמידי הרצי"ה בהתנתקות. בתוך: "הציונות הדתית: היסטוריה, רעיון, חברה". עמ' 40 - 41. מכתב רבנים שפורסם בעיתון [[הצופה]], י"ד חשוון תשנ"ח}}{{הערה|{{יוטיוב|QX6GFWSiQKs|שם=הלווית מו"ר הרב יהושע רוזן זצ"ל|זמן=107}}}}

בשנת [[ה'תשנ"ח]] ([[1997]]) עזבה קבוצה זו עם כמאתיים תלמידים את הישיבה והקימה את [[ישיבת הר המור]], לאחר שהנהלת הישיבה הציעה בפני התלמידים אפשרות ללימודי הוראה במקביל ללימודי הישיבה. בעקבות זאת, טענו הרב טאו והרבנים הקשורים אליו, כי הנהלת הישיבה מתכוונת להקים מכון ללימודי הוראה אשר יפעל בישיבה – מה שעלול היה בעיניהם לפגוע בחירות הלימוד בה. הרב שפירא הכחיש את הדברים, ובראיוןואת דבריו גיבו [[משרד החינוך]] ו[[משרד התרבות]]{{הערה|צופה, ה' חשוון תשנ"ח}}. משרד החינוך פרסם גם מכתב רשמי המכחיש קיומה של כוונה להקים מכון בישיבה{{הערה|שם=מוסף שבת|מוסף שבת של עיתון הצופה, ז' חשוון תשנ"ח}} אך גם לאחר שהוברר שאין במרכז הרב מכון ולא מתעתד להיות כזה, נעשה הפילוג{{הערה|שם=מוסף שבת}}. בראיון שנערך עמועם הרב שפירא{{הערה|1=מורשה, שיחות ומאמרי הגר"א שפירא}} טען כי הוא נחשב כ"רבם המובהק" של הפורשים, ובשל כך היה אסור עליהם מצד ההלכה לחלוק עליו ולהקים ישיבה בעירו.{{הערה|לפירוט ראה יוסף לקח, עמ' 61 הערות 111-116}} הוא גם טען כי עד שישובו בתשובה על המעשה - הם אסורים להורות הלכה. כדין תלמיד החולק על ישיבתו של רבו{{הערה|הצופה, ה' חשוון תשנ"ח}}. במכתב שעליו חתמו כמה רבנים מבוגרי הישיבה נקראו הרבנים הפורשים ותלמידיהם לשוב לישיבה ולבקש מחילה מהרב שפירא. הרב [[מרדכי אליהו]] הוסיף בתחתית המכתב דברים בשבחו של הרב שפירא ובחומרת איסור ההתפלגות מהישיבה בראשותו.{{הערה|{{כיפה|חדשות כיפה|הרב יעקב שפירא על פרישת 'הר המור': "אבי הקפיד מאוד עליהם ולא מחל"|חדשות/הרב-יעקב-שפירא-על-פרישת-הר-המור-אבי-הקפיד-מאוד-עליהם-ולא-מחל/|03 באוקטובר, 2017 18:13}}, מבוסס על גיליון "שביעי" מס' 276, עמ' 46}}