פסולת אורגנית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
מ החלפת תבנית:Cite news ותבנית:קישור כללי בתבנית:הארץ (תג) |
||
שורה 31:
אחד המרכיבים המובילים בפסולת בישראל הוא ה[[רכיב האורגני]]. בישראל, בין השאר בשל שפע ה[[פרי|פירות]] וה[[ירק]]ות, הרכיב האורגני ב[[פח אשפה|פח האשפה]] הביתי מהווה את עיקר הפסולת – כ-44% מכלל משקל פח האשפה הביתי, לפני שהוא מונף אל [[משאית הדחס]]. אחרי משאית הדחס כבר יורד משקל הפסולת האורגנית ל-37%<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/BlobFolder/reports/waste_composition_survey/he/waste_waste_composition_survey_2012_2013.pdf|הכותב=המשרד להגנת הסביבה|כותרת=סקר הרכב הפסולת הארצי2102-2103|אתר=https://www.gov.il/he/departments/ministry_of_environmental_protection|תאריך=2012-2013}}</ref>. מה שאומר ש[[נוזל]]ים רבים מהפסולת האורגנית, בתהליך הדחיסה של הפסולת ב[[משאית]], מוצאים את עצמם ברכיבי פסולת אחרים הנמצאים בפח כמו למשל נייר, קרטון, פלסטיק וטקסטיל. אחרי שנוזלים אלו מרטיבים את רכיבי הפסולת האחרים, מקשה הדבר את הפרדתם ושליחתם ל[[מיחזור]] יעיל, הפרדת הפסולת במתקני מיון היא מורכבת עד בלתי אפשרית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/nature/zafrir/.premium-1.7729478?lts=1567341834952|הכותב=צפריר רינת|כותרת=מתקן חדיש למיון פסולת ממחיש עד כמה ארוכה הדרך למיון יעיל|אתר=https://www.haaretz.co.il|תאריך=21.8.2019}}</ref>. הדרך היעילה ביותר לטפל בפסולת היא לבצע הפרדה שלה במקור, במיוחד של הפסולת האורגנית<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.adamteva.org.il/wp-content/uploads/2019/11/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9A-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A1%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%98%D7%93-11.19.pdf|הכותב=לפידות עמיעד ורוזנבלום אסף|כותרת=מיחזור פסולת אורגנית במגזר המסחרי-מוסדי, מפת דרכים ליישום|אתר=https://www.adamteva.org.il|תאריך=ספטמבר 2019}}</ref>.
הניסיונות הראשונים להפרדת פסולת במקור של הפסולת האורגנית בוצעו במהלך [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ו[[שנות ה-90 של המאה ה-20|ה- 90]] של [[המאה ה-20|המאה העשרים]]. הניסיון הראשון היה ב[[קריית טבעון|טבעון]] כבר בשנת [[1986]] <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3174|הכותב=איל ארצי|כותרת=מיחזור בישראל זה אפשרי|אתר=https://lib.cet.ac.il/}}</ref> בהשראתו של מיכאל גולדך תושב ה[[יישוב]]. הניסיון היה מוצלח עד שהסתבר שפתרון הקצה לפסולת האורגנית לא באמת קיים. כיום בטבעון מנסים את גישת הפרדת הפסולת האורגנית באמצעות [[מדשן|מַדשנים]] (קומפוסטרים)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/KiryatTivonCouncil/posts/2605572282990336/|הכותב=מועצה מקומית קרית טבעון בפייסבוק|כותרת=מועצה מקומית קריית טבעון מעודדת את הציבור להצטייד בקומפוסטרים|אתר=https://www.facebook.com/KiryatTivonCouncil/posts|תאריך=26.5.2020}}</ref>. הרשויות הבאות שאימצו את המיזם של הפרדת פסולת במקור, היו בתחילת שנות ה-90 [[רעננה]] ו[[כפר סבא]]. לקראת סוף שנות ה-90 בוצע פיילוט בעיר [[טירת כרמל]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.neaman.org.il/Alternatives-segregation-recycling-garbage-treatment-Haifa-HEB|הכותב=ד"ר אופירה אילון, אבי נוביק, אפרת אלימלך, ופרופ' יורם אבנימלך|כותרת=חלופות להפרדה, מיחזור וטיפול באשפה, חיפה|אתר=https://www.neaman.org.il/Home}}</ref>. כל הניסיונות האלו הסתיימו אחרי תקופה קצרה של מספר חודשים. בשנת [[2004]] הושק מיזם הפרדת אשפה במקור במושב [[כרם מהר"ל]] על ידי היזם הסביבתי [[עמיעד לפידות]] תושב היישוב. ל[[מיזם]] קדם ניתוח של כל הניסיונות הקודמים ובחינת הסיבות להצלחה וה[[כישלון]], בוצעה [[הפקת לקחים]] ויושמו במיזם כל האלמנטים הדרושים להצלחתו: התאמת מיכלי אצירה מתאימים, [[הדרכה]] נכונה ל[[תושב]]ים, איסוף באמצעים נפרדים מאיסוף הפסולת הכללית ויצירת פתרון קצה מקומי<ref>{{
כל תושבי כרם מהר"ל ממחזרים את האשפה האורגנית}}|0000017f-e165-d9aa-afff-f97ddd350000|{{ס:#תנאי:|, |}}24 ב{{ס:#בחר:01|1=ינואר|2=פברואר|3=מרץ|4=אפריל|5=מאי|6=יוני|7=יולי|8=אוגוסט|9=ספטמבר|10=אוקטובר|11=נובמבר|12=דצמבר}} 2007|מנויים=לא}}|#ברירת מחדל={{הארץ|{{ס:#תנאי:{{ס:#קיים:פאדי עיאדאת|{{ס:#שווה:פסולת אורגנית|פאדי עיאדאת|פאדי עיאדאת|{{ס:#שווה:,||[[פאדי עיאדאת]]|פאדי עיאדאת}}}}|פאדי עיאדאת}}{{ס:#קיים:|{{ס:#שווה:פסולת אורגנית|||{{ס:#שווה:,||[[]]|}}}}|}}|{{ס:#קיים:פאדי עיאדאת|{{ס:#שווה:פסולת אורגנית|פאדי עיאדאת|פאדי עיאדאת|{{ס:#שווה:,||[[פאדי עיאדאת]]|פאדי עיאדאת}}}}|פאדי עיאדאת}}{{ס:#קיים:|{{ס:#שווה:פסולת אורגנית|||{{ס:#שווה:,||[[]]|}}}}|}}|{{ס:#תנאי:פאדי עיאדאת|פאדי עיאדאת| {{ס:#תנאי: |, {{ס:#קיים: |[[ ]]| }}|}}}}}}|{{ס:#תנאי:קחו קליפות ביצים ופירות, שימו בשמש - ייצא דשן|קחו קליפות ביצים ופירות, שימו בשמש - ייצא דשן|קחו קליפות ביצים ופירות, שימו בשמש - ייצא דשן
כל תושבי כרם מהר"ל ממחזרים את האשפה האורגנית|אתר=https://www.haaretz.co.il|תאריך=24.01.2007}}</ref>. המיזם זכה להצלחה גדולה והענות רבה בקרב התושבים ובתוך שנה שוכפל לעוד שתי קהילות. שנה לאחר מכן שוכפל המיזם לעוד חמש [[קהילה|קהילות]] ובתוך שש שנים המיזם פעל בהצלחה ביותר מ-50 קהילות ברחבי ישראל מ[[קריית שמונה]] ב[[צפון]] ועד [[קיבוץ רבדים]] ב[[דרום]].▼
כל תושבי כרם מהר"ל ממחזרים את האשפה האורגנית}}|0000017f-e165-d9aa-afff-f97ddd350000|{{ס:#תנאי:|, |}}24 ב{{ס:#בחר:01|1=ינואר|2=פברואר|3=מרץ|4=אפריל|5=מאי|6=יוני|7=יולי|8=אוגוסט|9=ספטמבר|10=אוקטובר|11=נובמבר|12=דצמבר}} 2007}}}}|{{הארץ|{{ס:#תנאי:{{ס:#קיים:פאדי עיאדאת|{{ס:#שווה:פסולת אורגנית|פאדי עיאדאת|פאדי עיאדאת|{{ס:#שווה:,||[[פאדי עיאדאת]]|פאדי עיאדאת}}}}|פאדי עיאדאת}}{{ס:#קיים:|{{ס:#שווה:פסולת אורגנית|||{{ס:#שווה:,||[[]]|}}}}|}}|{{ס:#קיים:פאדי עיאדאת|{{ס:#שווה:פסולת אורגנית|פאדי עיאדאת|פאדי עיאדאת|{{ס:#שווה:,||[[פאדי עיאדאת]]|פאדי עיאדאת}}}}|פאדי עיאדאת}}{{ס:#קיים:|{{ס:#שווה:פסולת אורגנית|||{{ס:#שווה:,||[[]]|}}}}|}}|{{ס:#תנאי:פאדי עיאדאת|פאדי עיאדאת| {{ס:#תנאי: |, {{ס:#קיים: |[[ ]]| }}|}}}}}}|{{ס:#תנאי:קחו קליפות ביצים ופירות, שימו בשמש - ייצא דשן|קחו קליפות ביצים ופירות, שימו בשמש - ייצא דשן|קחו קליפות ביצים ופירות, שימו בשמש - ייצא דשן
▲כל תושבי כרם מהר"ל ממחזרים את האשפה האורגנית}}|
באוקטובר [[2009]] החליטה [[מועצה מקומית]] [[זכרון יעקב]] לאמץ את המיזם. זו הייתה הפעם הראשונה בה רשות מקומית הפעילה את המיזם של לפידות כרשות מקומית, עד אז המיזם של הפרדת הפסולת במקור הופעל על ידי [[התנדבות|מתנדבים]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/056/515.html|הכותב=אייל לוי|כותרת=מפעל הקומפוסט: עמיעד לפידות אוסף זבל|אתר=https://www.makorrishon.co.il/nrg/}}</ref>. במרץ [[2010]] נפגש לפידות עם השר החדש של [[המשרד להגנת הסביבה]], [[גלעד ארדן]], והציג לו את המיזם. ארדן החליט שזו תהיה המדיניות של המשרד להגנת הסביבה והמשרד יצא בסדרת [[קול קורא|קולות קוראים]] לרשויות מקומיות לאמץ את הרעיון של הפרדת הפסולת האורגנית במקור. באוגוסט 2010 אימצה מועצה מקומית [[סביון (יישוב)|סביון]] את המיזם ועוד באותה שנה הוא אומץ על ידי כפר סבא<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/misc/1.1160457|הכותב=נילי כהן|כותרת=מהפכת המחזור הגיעה לכפר סבא, התושבים מתבקשים להפריד|אתר=https://www.haaretz.co.il|תאריך=3.02.2011}}</ref> – שהייתה העיר הראשונה ליישם הפרדת הפסולת האורגנית במקור ולאחר מכן [[מועצה אזורית]] [[עמק חפר]] – שהייתה המועצה האזורית הראשונה שהפעילה את המיזם של הפרדת הפסולת במקור. בעקבות הקולות הקוראים של המשרד להגנת הסביבה 31 רשויות ברחבי הארץ החלו לעסוק בהפרדת אשפה אורגנית במקור.
| |||