חילונים – הבדלי גרסאות

תת-הקבוצה המזוהה ביותר עם החילונים היא המעמד הבינוני הוותיק, ה[[אשכנזים (ישראל)|אשכנזי]] רובו ככולו, שהיווה את שכבת האליטה בישראל במשך רוב שנותיה ואת הנשא של תרבותה ההגמונית. קבוצה זו איישה את עמדות המפתח השונות במנהל ובשירות הציבורי, ונהנית מייצוג-יתר בולט בחיי הכלכלה, באקדמיה, בתרבות, בתקשורת ועוד.{{הערה|שם=קמ1}} גם מבחינת הייצוג בתקשורת ההמונים, הדמויות ה"נורמליות" בקולנוע ובטלוויזיה היו חילוניות באופן מובהק,{{הערה|1=[[#ליבמן וידגר 2003|ליבמן וידגר 2003]], עמ' 167–170}} אם כי הדבר השתנה מאז שנות ה-2000, עם כניסתם של יוצרים דתיים ומסורתיים לתחום.{{הערה|[[#פלד 2018|פלד]], פרק 7: "Nationalism and religion in the visual fine arts field", עמ' 202–209}} אף על פי שהוא עדיין דומיננטי, המעמד האשכנזי-הוותיק מצוי בשקיעה מזה עשורים.{{הערה|שם=קמ1|[[#קימרלינג 2004|קימרלינג]], עמ' 13–14, 357}} מזרחים חילונים נטו על פי רוב להתבולל בתוך קבוצה זו ולאמץ את אורחותיה.{{הערה|[[#קימרלינג 2004|קימרלינג]], עמ' 312–313}} גם [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|המהגרים מברית-המועצות לשעבר]] מזוהים במובהק עם החילונים.{{הערה|אפרים יערי, מגמות בחברה הישראלית, כרך 2. האוניברסיטה הפתוחה, 2001. עמ' 1182.}} הפוסט-סובייטים, בעת הגעתם בשנות ה-90, היו מנוכרים למסורת הדתית, וסבלו קשיים מן הממסד הרבני בשל השיעור הגבוה של לא-יהודיםאנשים שלא הוכרו כיהודים על פי ההלכה בקרבם (אלו רשומים בישראל תכופות כ"[[חסר דת (ישראל)|חסרי דת]]"), והפקפוק במעמד היהודי של רבים מהם.{{הערה|שם=פורת|[[#בן-פורת 2013|בן-פורת]], עמ' 221–223}} המהגרים עברו הדתה בשל הצורך להתערות בחברה הישראלית, והברית של נציגיהם הפוליטיים עם הימין ניכרה אותם מהמעמד האשכנזי הוותיק.{{הערה|שם=פורת}}{{הערה|ראו גם: [[תומר פרסיקו]], [https://tomerpersico.com/2014/11/11/viki_interview/ הדתה ומסורתיות בקרב הציבור ה"רוסי" – ריאיון עם ויקי אידזינסקי].}}