שיחה:שקר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מחיקת היתרים הלכתיים לשקר: תגובה |
←מחיקת היתרים הלכתיים לשקר: תגובה |
||
שורה 173:
::::::::::::2- (עביד איניש דינא לנפשיה) נהג מונית לקח אותי לנסיעה שעולה לפי החוק והמנהג 50 ש"ח, נהג המונית דורש ממני לשלם לו 70 ש"ח בגלל טענות מופרכות כאלו ואחרות, האם מותר לי לשלם לו חמישים ולשקר עליו שאני עולה לביתי להביא לו עוד 20 ש"ח?
::::::::::::הדוגמאות אינם מדוייקות לנידון ומטרתם רק לסביר את מורכבותו של הנידון) [[משתמש:הגזמתם|הגזמתם]] - [[שיחת משתמש:הגזמתם|שיחה]] 02:19, 17 באוגוסט 2023 (IDT)
:::::::::::::ראשית, אני מתקומם על ההאשמות באנטישמיות, ברשע ובטפשות. מדובר בהנחת כוונה רעה מהסוג הבזוי ביותר, ואני חושש שהנחת הכוונה הרעה הזאת מפריעה לעורך שהטיח אותן, ואולי לעורכים אחרים, מלשפוט את הסוגיה בעיניים נקיות. זה טבעי שכאשר מישהו חושד שיש מאחורי המידע כוונות זדוניות הוא יתנגד ככל יכלתו להכללת המידע, גם במחיר של סטייה מעקרונות הניטרליות וההיצמדות לסימוכין - ולכן אני חושש שכל מי שהטיח כאן האשמות כאלה אינו אובייקטיבי ודעתו לא צריכה להיספר - לפחות לא בטרם העלה גם נימוקים ענייניים.
:::::::::::::שנית, נראה לי שיש כאן איזה בלבול בין מוסר להלכה, והבלבול הזה פוגם בענייניות של הדיון. ההלכה אינה תורת מוסר אוניברסלית אלא קובץ הנחיות כיצד צריך יהודי לחיות, ואינה מתיימרת לקבוע מה מוסרי אלא רק מה מותר ומה אסור ליהודי לעשות. אמנם לעיתים הוראותיה עולות בקנה אחד עם ערכי המוסר האוניברסליים, ולפעמים עולות בדיונים הלכתיים שאלות מוסריות או אפילו נימוקים מוסריים, אך אם ההלכה מתירה לשקר כאן ואוסרת לשקר כשם אין בכך כל אמירה על מידת המוסריות של אותם שקרים או על מידת מוסריותה של ההלכה. העורך [[מש:הגזמתם|הגזמתם]] (אגב, שם משתמש לעומתי ותוקפני, שספק אם הוא עומד בהנחיות לבחירת שם משתמש) מנסה לאתגר אותנו עם השאלות האם מקרים היפותטיים הם מוסריים או לא, אולי כדי להראות שכאשר ההלכה מתירה לשקר ההיתר הזה הוא מוסרי, או לכל הפחות מובן. זה באמת נושא מעניין, אלא שהוא לא קשור לדיון הזה. בדיון הזה עלינו לקבוע אך ורק האם זה נכון שפוסקים חשובים התירו לשקר כדי לעורר את הציבור לתרומה ולחזרה בתשובה (התשובה היא כן) והאם זה נכון שלאור העובדה שבתי משפט ישראלים נחשבים בעיני כל הפוסקים החרדים וחלק נכבד מרבני הציונות הדתית כערכאות הגויים, ולפיכך האיסור לשקר לבית דין אינו תקף לגביהם במקרים מסוימים (גם כאן התשובה היא כן).
:::::::::::::לשאלתו של [[מש:מקצועי|מקצועי]] באיזו סוגיה הכריע הרב גולדברג כי מותר לשקר לבית הדין - ראשית עלי לציין שזה מקסים בעיניי שקודם כל קבעת שהוא דיבר על מקרה קונקרטי מאד וחריג מאד, ורק אז טרחת לשאול על איזה מקרה מדובר. אני לא ציני, זה באמת מקסים בעיניי, ההתגייסות הטוטאלית הזו להצדקת הרב עוד בטרם בדקת על מה מדובר. שנית, השופט קליין מזכיר במאמרו שבסימוכין שני מקרים כאלה: במקרה של לווה שפרע את חובו ונטען שלא פרע, ומותר לו לטעון "לא לוויתי"; ובמקרה של עובד שחושב שהמעביד לא ישלם לו מספיק ומותר לו לדווח על יותר שעות עבודה ממה שעבד בפועל. אני מניח שעם מספיק חקירה נמצא עוד פסיקות כאלה, של הרב גולדברג ואחרים, אבל אני לא חושב שזה נכון להעמיס על הערך בדוגמאות, ומספיק לציין את העובדה באופן כללי ולהפנות לסימוכין אשר מפרטים לגבי (כפי שאכן עשיתי).
:::::::::::::לסיום, וכפי שציינו אחרים, אם מי מהעורכים רוצה להציע הרחבה בנושא, להביא סימוכין לסייגים נוספים או להדגיש את ההבדל בין איסור הלכתי לאיסור מוסרי - הוא (או היא) בהחלט מוזמנים לעשות זאת! אם המידע שהוספתי אינו שלם או אינו מציג את הנושא באופן המיטבי, ברור שאשמח אם מישהו ישפר אותו - אולם טרם ראיתי כאן סיבה טובה להסירו לחלוטין. בברכה, [[משתמש:איתמראשפר|איתמראֶשפָּר]] - [[שיחת משתמש:איתמראשפר|דברו אלי]] - [[מיוחד:תרומות/איתמראשפר|איפה הייתי ומה עשיתי]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אבולוציה|"אין לי צורך בהיפותזה הזאת"]] - 10:30, 17 באוגוסט 2023 (IDT)
| |||