חסידה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור לגרסה 37142162 מ־09:19, 21 בספטמבר 2023 מאת כ.אלון - דרשנות חסרת חשיבות אנציקלופדית
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 77:
 
בקרב [[יהדות אתיופיה]] נשמר לחסידה מקום של כבוד כשליחה הדורשת בשלום [[ירושלים]] ו[[ארץ ישראל]]. מוטיב זה משתקף בשיר שהיו נוהגים הילדים לשיר למראה החסידות הנודדות: {{ציטוטון|שימאלה, שימאלה, אגראדצ'ין ארוסלם דהנא…}} (חסידה חסידה, דרשי בשלום ירושלים…)
 
==== החסידה ב[[תלמוד בבלי|תלמוד]] ב[[תהלים|תהילות דוד]] ב[[פרק שירה]] ובמשלי רבי [[ברכיה הנקדן]] ====
לפי ה[[תלמוד בבלי|תלמוד]] הגמרא במסכת חולין דף סג מובא "אמר רב יהודה, החסידה - זו 'דיה לבנה', ולמה נקרא שמה חסידה? שעושה חסידות עם חברותיה".
 
מסביר הרב [[יצחק מאיר אלתר|יצחק מאיר אלתר בעל חידושי הרי"מ]] מ[[חסידות גור|גור]], כי למרות שהחסידה עם תכונות טובות ורחמניות כמו העופות הטהורים ואינה עוף דורס, החסידה עושה חסד רק עם חברותיה ולא עם האחרות שאינן בני בריתה. מי שעושה חסד רק עם ידידיו ומכיריו ומתעלם מכל כלליות האומה הישראלית, ומתעלם מן הזולת - '''טמא טמא יקרא לו'''.
 
בספר [[תהלים]] ([[ברכי נפשי|פרק קד]] פסוק טו"ב) מוזכרת החסידה שתכונתה לגור בין עצי ה[[ברוש]]ים;
{{ציטוטון|'''אֲשֶׁר־שָׁ֭ם צִפֳּרִ֣ים יְקַנֵּ֑נוּ "חֲ֝סִידָ֗ה" בְּרוֹשִׁ֥ים בֵּיתָֽהּ׃'''}} מפסוק זה אנו לומדים פרט נוסף על החסידה: לפי המחקר '''החסידות חוזרות במועד קבוע לאותו הקן שנה אחר שנה''' ולא מוותרות עליו, זהו קן קבוע הגדל משנה לשנה, כל שנה בני הזוג משפצים את הקן ומוסיפים חומר קינון נוסף ולכן מקום הטלת ביצים אצל החסידה זה נקרא "בית" ולא רק "קן" כבשאר הציפורים שנאמר בהם '''ציפורים יקננו''' שמקננים פעם אחת ולשנה אחרת מחפשים קן אחר.
כבר בעת העתיקה צפו וידעו: '''כמעט כל זוגות החסידות גילו נאמנות למקום הקן ושהחסידות נוטות לשמר נאמנות זוגית'''. התנהגויות אלו גרמו לצפייה של בעלי הבתים באירופה ואסיה לקראת חזרתה של החסידה מתוך תחושה שהיא מביאה [[מזל טוב]], ולכך '''רק חסידה שמוסרת נפש על ביתה וילדיה וחוזרת תמיד לקינה הראשון ולא עוזבת לקן אחר ולא מחליפה ביתה ובן זוגה לנצח''' יכולה לשיר את השירה שאומרת ב[[פרק שירה]]; חֲסִידָה אוֹמֶרֶת. '''דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד יי כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ''' ([[ישעיה]] מ, ב), והגיע זמן ישראל לחזור לביתם הראשון בירושלים עם טפם ונשותיהן ולא להחליף משכנם וביתם בגלותם במדינה אחרת וארץ אחרת ולא יחליף הקב"ה את בת זוגו ישראל באומה אחרת [[יגדל אלהים חי|כי לא יחליף האל ולא ימיר דתו לעולמים לזולתו]].
 
ב[[יון העתיקה]] גם המציאו את משל השועל והחסידה הבא ללמד התחשבות משל זה מובא בספר [[משלי שועלים]] מאת החכם הקדמון רבי [[ברכיה הנקדן]]:
במרכז הסיפור שועל וחסידה. השועל מזמין את החסידה לסעוד בביתו, אולם מכיוון שהוא אינו חושב על האורחת המיוחדת, הוא מגיש את הארוחה בצלחת שטוחה, דבר המקשה על החסידה ארוכת המקור, והיא אוכלת רק מעט גרגרים והוא צוחק עליה ואומר לה; יקירתי! למה את לא אוכלת? הרי הגשתי לפניך אוכל מאוד טעים תראי איך אני אוכל הרבה ונהנה. החסידה בתמורה מזמינה אותו לארוחה, אותה היא מגישה בכלים צרים וארוכים, אשר קלים לחסידה, אך בלתי אפשריים עבור השועל להכניס פיו, ומשיבה לו כגמולו כפליים.
מוסר ההשכל הנלמד מכך, '''מה ששנוא עליך על תעשה לחבריך''' ומה שטוב לך תעשה לחבריך כדברי [[רבי עקיבא]] ב[[תלמוד הבבלי|תלמוד]] [[ואהבת לרעך כמוך]] זה כלל גדול בתורה.
==ראו גם==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Ciconia|שם ויקישיתוף=חסידה|ויקימילון=חסידה}}
{{מידע טקסונומי}}
==לקריאה נוספת==
*[https://www.hachasida.com/%D7%94%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%9B%D7%9C%D7%9C/ חסידה ותכונותיה, מאמרו של עמוס כ"ץ]
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי מטוראן ז'אק בריסון]]
[[קטגוריה:עופות טמאים]]
[[קטגוריה:עופות]]
דוד שי
בדוקי עריכות אוטומטית, עורכי ממשק, מנטרים, מפעילי מערכת
532,699
עריכות
 
==ראו גם==