ויקיפדיה

יאשיהו – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
תיקונים
שורה 3:
| תאריך לידה = 648 לפנה"ס
| תאריך פטירה = 609 לפנה"ס
| מקום פטירה = [[תל מגידו]], [[ממלכת יהודה|מגידו]]
| מקום קבורה = [[ירושלים]]
| תמונה = [[קובץ:Schnorr von Carolsfeld Bibel in Bildern 1860 123.png|250px]]
| כיתוב = יאשיהו קורע את בגדיו עם גילוי ספר התורה. איור מעשה ידי יוליוס שנור פון קרולספלד.
| סיבת המוות =
| מדינה = [[ממלכת יהודה]]
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
שורה 25 ⟵ 26:
| צאצאים = יוחנן, [[יהויקים]], [[צדקיהו]], [[שלום בן יאשיהו|שלום]], [[יהואחז (מלך יהודה)|יהואחז]] (יורש העצר)
| יורש העצר = [[יהואחז (מלך יהודה)|יהואחז]]
| בת זוג = [[חמוטל בת ירמיהו]] מלבנה{{ש}}[[זבודה בת פדיה|זְבוּדָּה בַת-פְּדָיָה מִן-רוּמָה]]
}}
'''יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָהיאשיהו''' הואהיה [[דמותמלך מקראיתיהודה]], בנו של [[אמון, המלךמלך יהודה|אמון]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]] מאשתוו[[ידידה יְדִידָהבת בַת עֲדָיָה מִבָּצְקַתעדיה]]. נמשח למלךלמלוכה בגיל שמונה, לאחר שאביו נרצח על ידי מתנקש. במסורת היהודיתמלכותו מתוארכת מלכותו מ-640639 לפנה"ס עד ל-609 לפנה"ס ([[המאה השביעית לפנה"ס]]).<ref>לפי שיטת התארוך אצל: [[חיים תדמור]], '''[[אנציקלופדיה מקראית]]''' כרך ד', מוסד ביאליק, 1962, ערך "כרונולוגיה", [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=95901081#193.1886.6.none עמ' 301–302]</ref> בשל היחלשות [[האימפריה האשורית]], התרחבו ככל הנראה בתקופתו שטחי הממלכה והתחזקה עצמאותה המדינית. הנהיג [[רפורמת יאשיהו|רפורמה דתית]] מרחיקת לכת. נהרג ב[[קרב מגידו (609 לפנה"ס)|קרב מגידו]] עם [[מצרים העתיקה|מצרים]].
ב[[תל מגידו|מגידו]] בקרב עם [[מצרים העתיקה|מצרים]].
 
==המצב הבינלאומיהבין־לאומי: היחלשות אשור==
נראה כי באותה תקופה החל להיחלש כוחה של האימפריה האשורית, שבראשה עמד המלך [[אשורבניפל]], ובייחוד יכולת השליטה שלו בפרובינציות הרחוקות, ובכללן יהודה. מצרים החלה להתחזק, וכבשה אזורים ב[[פלשת]].{{הערה|1=[[הרודוטוס]] (ב, 157).}} ייתכן גם כי ה[[סקיתים]] פלשו מצפון לאזורי סוריה ופלשת.{{הערה|1=הרודוטוס (א, 105)}}.{{מקור|סיבה=סקיתים באותה תקופה באזור כה דרומי נראה לא סביר; יש לבחון את הרודוטוס בביקורתיות}} עם מות אשורבניפל בשנת 627 לפנה"ס החל באשור ככל הנראה מאבק ירושה, ובאותה עת מרדה בה [[בבל]], בהנהגתו של [[נבופלאסר]].
 
על רקע זעזועים אלו, התגברה ביהודה תנועה לשחרור מעולהּ של אשור, לאחר עשרות שנות שיעבוד. השחרור הושג ככל הנראה בהדרגה וללא שפיכות דמים וניכר בשני תחומים: בתחום המדיני – בהתפשטות יהודה על שטחי [[ממלכת ישראל]] לשעבר, ב[[שומרון]] וב[[הגליל|גליל]]; בתחום הדתי – ברפורמהב[[רפורמת יאשיהו|רפורמה פולחנית שערך יאשיהו]].
 
==הרחבת גבולות הממלכה==
שורה 45:
[[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]] אף הם ראיות להתרחבות הממלכה. למשל, נמצאו מבני ביצורים במגידו ובשפלת יהודה, שייתכן שהם קשורים לתקופה זו.
 
בניגוד לדעה המקובלת כי ממלכת יאשיהו כללה, החל משלב מסוים, גם את כל שטחיה לשעבר של ממלכת ישראל, וממלכה זו זכתה בעצמאות מדינית, ישנם חוקרים הטוענים שמהלכיו הטריטוריאליים של יאשיהו היו מוגבלים ביותר, ואף מעלים ספקות האם יהודה הייתה לממלכה עצמאית בתקופתו{{הערה|1=על פי הספר [[ראשית ישראל]], שכתבו פרופ' [[ישראל פינקלשטיין]] ו[[ניל אשר סילברמן]]}}. לפי ספר מלכים, טווח הרפורמה הדתית היה "מגבע עד ל[[באר שבע|באר-שבע]]"{{הערה|{{תנ"ך|מלכים ב|כג|ח}}}}. [[גבע (יישוב מקראי)|גבע]] זוהתה על ידי [[בנימין מזר]] כ-20 ק"מ צפונית ל[[ירושלים]], באזור בית-אל. גם בממצאים הארכאולוגיים אין פריטים [[יהודאים|יהודאיים]] מהמאה ה-[[7 לפנה"ס]] צפונית לבית-אל. לגבי העצמאות המדינית, ישנה סברה שעם היחלשות [[האימפריה האשורית החדשה|אשור]] הפכה יהודה כפופה למצרים.
 
==הרפורמה: ספר דברים וריכוז הפולחן==
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[ריכוז הפולחן]], [[מציאת ספר התורה בימי|רפורמת יאשיהו]]}}
 
המלך יאשיהו נזכר כמי שביצע [[חזרה בתשובה]] (רפורמה דתית) רחבת היקף – [[רפורמת יאשיהו]]. הרפורמה כללה את הפסקתאיסור פולחןהפולחן האליליםה[[פוליתאיזם|פוליתאיסטי]] ו[[ריכוז הפולחן]] ל[[יהוה]] ב[[בית המקדש הראשון|ה'בית המקדש]] בירושליםירושלים תוך הריסת מקומות הפולחן האחרים ברחבי הארץ. הרפורמה החלה בשנה ה-18 למלכותו ([[622 לפנה"ס]]) על פי תיאורו של [[ספר מלכים]]{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים ב|כג|ד|יט}}}} וספר [[דברי הימים]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91_%D7%9C%D7%93_%D7%97|כותרת=קטגוריה:דברי הימים ב לד ח – ויקיטקסט|אתר=he.wikisource.org|תאריך_וידוא=2020-05-21}}</ref>. בספר דברי הימים מוזכר עוד שלב קדום ברפורמה, עוד לפני מציאת הספר, שהתרחש בשנה ה-12 למלכותו ([[628 לפנה"ס]]).{{הערה|1={{תנ"ך|דברי הימים ב|לד|ג}}}}
 
לפי המסופר, ברפורמההרפורמה נכללהכללה הריסת כל ה[[מזבח]]ות וה[[במות]] לאליליםלאלים שאינם יהוה ([[אשרה (אלה)|אשרה]], [[בעל (אל)|בעל]], [[מולך]]); שבירת הפסלים והמסכות ששימשו לפולחן; הוצאת כלי הפולחן ששימשושלא שימשו לעבודת אליליםיהוה מבית המקדש בירושלים, ושריפתם; עקירתהפסקת טקסי הפולחן עצמם, ובהם הקרבת קורבנות האדם שהייתה"העברה נהוגהבאש" ב[[גיא בן הינום]], ועוד. מהפך זה כלל גם צעד [[טומאה|מטמא]] של שריפת [[עצם|עצמות]] אדם על גבי המזבח שבנה [[ירבעם בן נבט]] ב[[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]], ועל גבי הבמות שב[[ממלכת ישראל]], והריסתם. בנוסף, טימא והרס יאשיהו גם את הבמות ב[[ממלכת יהודה|יהודה]] שבנה [[שלמה המלך]], והעלה את ה[[כהנים]] שהקטירו בהן לירושלים – מבלי לשתפם בעבודת [[קורבן|הקורבנות]], כנראה כדי למנוע מהם להמשיך להקריב בבמות.
 
===חשיפתו של"מציאת" ספר התורה===
{{ערך מורחב|מציאת ספר התורה בימי יאשיהו}}
לפי המסופר במקרא, מצא [[כהן גדול|הכהן הגדול]] [[חלקיהו בן שלום]] בבית המקדש את "ספר התורה" או "ספר הברית", והעבירוׂ ל[[ שפן הסופר|שפן הסופר]], שקראוׂ לפני יאשיהו, אשר קרע את בגדיו ואמר<ref>{{תנ"ך|מלכים ב|כב|יג}}</ref>: {{ציטוטון|לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת ה' בַּעֲדִי וּבְעַד הָעָם וּבְעַד כָּל יְהוּדָה עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַנִּמְצָא הַזֶּה, כִּי גְדוֹלָה חֲמַת ה' אֲשֶׁר הִיא נִצְּתָה בָנוּ, עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב עָלֵינוּ.}} הוא שלח שליחים ל[[חולדה הנביאה]], שבישרה לו שה' יביא על ירושלים את הקללות הכתובות בספר, אך מאחר שהוא עצמו נכנע לפני ה', הגזירות לא יתממשו בימי חייו. יאשיהו לא התייאש וכינס את נציגי העם לירושלים. הספר הוקרא ברבים, ובטקס רב רושם נכרתה ה[[ברית]] מחדש לפני ה', שבה התחייב העם לקיים את הדברים הכתובים בספר שנקרא לפניו, ואחרי כן ביעראסר יאשיהו את עבודתהפולחן האליליםהפוליתאיסטי מהמקדשבמקדש ומהממלכהובממלכה, וחגג את [[חג הפסח]] כפי שלא נחוג "מימי השֹפטים".{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים ב|כב|ג}} - {{תנ"ך|מלכים ב|כג|ב}}; והמקבילה ב{{תנ"ך|דברי הימים ב|לד|ח}} ואילך}}
 
==== מהוזהות הספר שנמצא ====
לפי הפרשנות המסורתית, ספר התורה שמצא [[חלקיהו בן שלום|חלקיהו הכהן]] הוא ספר התורה הכולל את חמשת חומשי תורה. ההתרגשות הרבה בעקבות גילוי הספר באה מכיוון שהיה זה ספר-התורה היחיד שניצל לאחר תקופת [[אחז]] ו[[מנשה (מלך יהודה)|מנשה]]{{הערה|רש"י, מהר"י קרא, רד"ק ועוד, בפירושיהם למלכים ב' כ"ב ח'.}} או מכיוון שהיה זה ספר-תורה שנכתב על ידי [[משה]] עצמו{{הערה|פירוש המלבי"ם, שם.}}, או מפני שהספר נמצא פתוח בדיוק בנבואות התוכחה בתורה שהתאימו לקורה בזמנם<ref>[[שו"ת הרשב"א]] החדשות (מכתב יד), סימן שסז. הסבר זה הוזכר גם בפירוש ה[[רד"ק]] למלכים ב כב, יא, וב[[ספר העיקרים]], כ.</ref>.
 
ב[[ביקורת המקרא]] מקובל כי הספר שנמצא הוא [[ספר דברים]]{{הערה|שלום זמירין, '''יאשיהו ותקופתו''', ירושלים, מאגנס, תשל"ז, עמ' 37}} – "משנה תורה". היות שבביקורתשבהסתכלות ביקורתית על המקרא נמצא דמיון (בעיקר במגמות ובדגשים) בין ספר דברים לבין חלק מספר מלכים (בספר דברים הדרישה הראשונית היא השמדת כל מתקני הפולחן האלילייםהפוליתאיסטי "אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת-כָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ-שָׁם הַגּוֹיִם" ולאחר מכן הדרישה השנייה היא לרכז את הפולחן לה' במקום אחד שהוא יבחר "כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם, לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ, שָׁם--לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ, וּבָאתָ שָּׁמָּה"), התקבלה הנחה שהחלק המוקדם יותר של ספר מלכים נכתב אף הוא בימי יאשיהו.
 
על יאשיהו נכתב: "וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל ה' בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמֹהוּ".{{הערה|{{תנך|מלכים ב|כג|כה}}}} יש המשווים את טחינת האלילים שביצע יאשיהו לטחינת עגל הזהב שנעשתה על ידי [[משה רבנו]].▼
 
===גניזת ארון הברית===
בספר דברי הימים אומר יאשיהו לכוהני המקדש: "וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם המבונים (הַמְּבִינִים) לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים ל-ה' תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף עַתָּה עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל".{{הערה|{{תנך|דברי הימים ב|לה|ג}}}} רבי [[עובדיה מברטנורא]] דורש על פסוק זה במסכת שקלים פרק ו משנה א "ששם הארון נגנז, שיאשיהו המלך צוה וגנזוהו למטה במטמוניות עקומות ועקלקלות שבנה שלמה בזמן שבנה את הבית וידע שסופו ליחרב. והיינו דכתיב בדברי הימים (ב' ל"ה) ביאשיהו.{{הערה|1=[http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=24487 קישור למקור]}}▼
 
=== רפורמת יאשיהו במחקר ===▼
החוקר הגרמני-שווייצרי [[וילהלם מרטין לברכט דה וטה]], כמו גם חוקרים אחרים, טען כי ספר דברים לא נמצא אלא נכתב בימי יאשיהו על מנת להצדיק את הרפורמה שערך. חוקרים אחרים טענו, בעקבות העובדה שספר דברים מחזק את מעמד בית המקדש והכהנים, שהוא נכתב על ידי הכהנים בתקופת יאשיהו כדי להטות את הכף לכיוונם. לפי גישה זו, מחברי ספר דברים בימי יאשיהו כתבו גם את ספר מלכים לאור חוקי הפולחן שנכתבו על ידם בספר דברים. מקור זה נקרא [[האסכולה הדויטרונומיסטית|המקור הדויטרונומיסטי]] (המקור הדברימי, D) בהשערת התעודות.
 
▲על יאשיהו נכתב: "וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל ה' בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ כְּכֹל תּוֹרַת מֹשֶׁה וְאַחֲרָיו לֹא קָם כָּמֹהוּ".{{הערה|{{תנך|מלכים ב|כג|כה}}}} יש המשווים את טחינת האלילים שביצע יאשיהו לטחינת עגל הזהב שנעשתה על ידי [[משה רבנו|משה]].{{מקור}}
 
==מות יאשיהו==
{{להשלים|נושא=יהדות}}
{{ערך מורחב|ערך=[[קרב מגידו (609 לפנה"ס)|קרב מגידו]]}}
המקרא מספר לנו מעט על מות יאשיהו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16794|הכותב=|כותרת=מות יאשיהו|אתר=מט"ח|תאריך=}}</ref>, וסביב מותו נוצרו מסורות ופרשנויות שונות.
 
בשנת 609 לפנה"ס יצא צבא מצרי בפיקוד פרעה [[נכו השני|נְכֹה השני]], לסייע לאשורים במצור על [[חרן]] שהייתה בשליטת הבבלים. בעוד נכה צעד ב[[דרך הים]] צפונה ל[[חרן]], קרב יאשיהו למגידו, ייתכן שכדי לנסות ולעצור את הצבא המצרי. ישנן סברות שונות לשאיפותיו ומניעיו; ייתכן שחשש מהתחזקות מחדש של אשור, או של מצרים, או שהיה בן-ברית של הבבלים. ייתכן גם ששאף להילחם במצרים מתוך תקווה שניצחון בקרב ירחיב את שליטתו לאזורים בצפון הארץ שייתכן ועדיין נשלטו ישירות על ידי אשור<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Page.aspx?nBookID=94723302&nTocEntryID=94727354&nPageID=94726604|הכותב=|כותרת=מות יאשיהו במגדו|אתר=המרכז לטכנולוגיה חינוכית|תאריך=}}</ref>.
 
המצור נכשל ונכה עם בעלי בריתו חזרו לסוריהצפונה. צבא [[בבל]] חצה את נהר פרת מערבה ובשנת 605 לפנה"ס תקף את המצרים ליד כרכמיש. ב[[קרב כרכמיש]] הבבלים ניצחו ואחר כך השתלטו על כל עבר הנהר עד גבול מצרים.▼
[[גמרא|הגמרא]] ב[[מסכת תענית]] (דף כב:) מספרת שכאשר יאשיהו ניסה לעצור את צבא פרעה מלעבור בארץ ירו על יאשיהו חיצים וניקבוהו כ[[מסננת|כברה]] "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו הַעֲבִירוּנִי כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד" אולם כשגסס הצדיק עליו את הדין ואמר: "צַדִּיק הוּא ה' כִּי פִיהוּ מָרִיתִי", ואז הובל לקבורה בירושלים. במקומו הומלך בנו, [[יהואחז (מלך יהודה)|יהואחז]].▼
 
▲המצור נכשל ונכה עם בעלי בריתו חזרו לסוריה. צבא [[בבל]] חצה את נהר פרת מערבה ובשנת 605 לפנה"ס תקף את המצרים ליד כרכמיש. ב[[קרב כרכמיש]] הבבלים ניצחו ואחר כך השתלטו על כל עבר הנהר עד גבול מצרים.
 
===קינת ירמיהו על יאשיהו===
על פי המקרא, ב[[ספר דברי הימים]] (ב), חיבר [[ירמיהו]] [[מגילת איכה#קינת ירמיהו על יאשיהו|קינות על יאשיהו]] (משוער לשנת 609 לפנה"ס). {{ציטוטון|וַיְקוֹנֵן יִרְמְיָהוּ עַל-יֹאשִׁיָּהוּ, וַיֹּאמְרוּ כָל-הַשָּׁרִים וְהַשָּׁרוֹת בְּקִינוֹתֵיהֶם עַל-יֹאשִׁיָּהוּ עַד-הַיּוֹם, וַיִּתְּנוּם לְחֹק עַל-יִשְׂרָאֵל; וְהִנָּם כְּתוּבִים עַל-הַקִּינוֹת}}.{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים ב|לה|כה}}}} [[יוסף בן מתתיהו]], בן [[המאה הראשונה לספירה]], אף מעיד לגביה כי בימיו היא הייתה עדיין קיימת: {{ציטוטון|1=ירמיהו כתב עליו (=על יאשיהו) קינה, הקיימת בידינו כיום}}.{{הערה|[[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', כרך עשירי, ה, 1.הנוסח במקור (ביוונית): <div style="direction: ltr;">{{ציטוטון|1= Ἱερεμίας δὲ ὁ προφήτης ἐπικήδειον αὐτοῦ συνέταξε μέλος [θρηνητικόν], ὃ καὶ μέχρι νῦν διαμένει|2=[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus:text:1999.01.0145:book%3D10:whiston+chapter%3D5:whiston+section%3D1]}}</div>}}
 
חז"ל זיהו את הקינותהקינה האלהשחיבר ירמיהו על יאשיהו עם מגילת איכה (ראו על כך בהרחבה בערך [[מגילת איכה#הנמקות למסורות|מגילת איכה]]). במגילת איכה אין למעשה זיהוי מפורש הקושר אותה לקינה על יאשיהו. חז"ל הציעו מספר רמיזות המכוונות לדעתם ליאשיהו, אולם רמיזות אלו אינן מוכחות. [[חוקר המקרא]] [[שמעון ברנפלד]] (1924) מצדד בזיהוי החז"לי של מגילת איכה עם אותו ספר קינות המוזכר בדברי הימים, והוא מציע כי מגילת איכה הכילה בתחילה פרקים נוספים שאבדו במרוצת הדורות.{{הערה|שמעון ברנפלד, '''מבוא לכתבי הקודש - מבוא ספרותי היסטורי לכתבי הקודש''', כרך ג', הוצאת "דביר", ברלין תרפ"ד 1924, עמ' קלו}} לעומתו סבורים אחרים כי "הקינות" בדברי הימים אינן מכוונות לאיכה, והם מציעים כי ייתכן שהן מכוונות לקינות אחרות אפשריות מתוך ספר ירמיהו כמו {{תנ"ך|ירמיהו|כב|י|קצר=כן}},{{הערה|אַל-תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל-תָּנֻדוּ לוֹ בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד וְרָאָה אֶת-אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ.}} או ל{{תנ"ך|ירמיהו|ל|יח|כא|קצר=כן}}, או שמא הקינות הללו פשוט [[חיבור אבוד|אבדו]].{{הערה|1=[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus:text:1999.01.0145:book%3D10:whiston+chapter%3D5:whiston+section%3D1#note-link3], [http://books.google.co.il/books?ei=bYFgTNrkC-GSOK6j1L0J&ct=result&id=bpARAQAAIAAJ&dq=%D7%96%D7%A8+%D7%9C%D7%92%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA+:+%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5+%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90,+%D7%91%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%AA+%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5,+%D7%91%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F+%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA&q=%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%94#search_anchor]}} אם כי לגבי אפשרות זו, לפחות בדורו של [[יוסף בן מתתיהו]], בן [[המאה הראשונה לספירה]] היא הייתה עדיין קיימת.▼
[[יוסף בן מתתיהו]], בן [[המאה הראשונה לספירה]], אף מעיד לגביה כי בימיו היא הייתה עדיין קיימת: {{ציטוטון|1=ירמיהו כתב עליו (=על יאשיהו) קינה, הקיימת בידינו כיום}}.{{הערה|[[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', כרך עשירי, ה, 1.הנוסח במקור (ביוונית): <div style="direction: ltr;">{{ציטוטון|1= Ἱερεμίας δὲ ὁ προφήτης ἐπικήδειον αὐτοῦ συνέταξε μέλος [θρηνητικόν], ὃ καὶ μέχρι νῦν διαμένει|2=[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus:text:1999.01.0145:book%3D10:whiston+chapter%3D5:whiston+section%3D1]}}</div>}}
 
== בספרות הרבנית ==
▲חז"ל זיהו את הקינות האלה עם מגילת איכה (ראו על כך בהרחבה בערך [[מגילת איכה#הנמקות למסורות|מגילת איכה]]). במגילת איכה אין למעשה זיהוי מפורש הקושר אותה לקינה על יאשיהו. חז"ל הציעו מספר רמיזות המכוונות לדעתם ליאשיהו, אולם רמיזות אלו אינן מוכחות. [[חוקר המקרא]] [[שמעון ברנפלד]] (1924) מצדד בזיהוי החז"לי של מגילת איכה עם אותו ספר קינות המוזכר בדברי הימים, והוא מציע כי מגילת איכה הכילה בתחילה פרקים נוספים שאבדו במרוצת הדורות.{{הערה|שמעון ברנפלד, '''מבוא לכתבי הקודש - מבוא ספרותי היסטורי לכתבי הקודש''', כרך ג', הוצאת "דביר", ברלין תרפ"ד 1924, עמ' קלו}} לעומתו סבורים אחרים כי "הקינות" בדברי הימים אינן מכוונות לאיכה, והם מציעים כי ייתכן שהן מכוונות לקינות אחרות אפשריות מתוך ספר ירמיהו כמו {{תנ"ך|ירמיהו|כב|י|קצר=כן}},{{הערה|אַל-תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל-תָּנֻדוּ לוֹ בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד וְרָאָה אֶת-אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ.}} או ל{{תנ"ך|ירמיהו|ל|יח|כא|קצר=כן}}, או שמא הקינות הללו פשוט [[חיבור אבוד|אבדו]].{{הערה|1=[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus:text:1999.01.0145:book%3D10:whiston+chapter%3D5:whiston+section%3D1#note-link3], [http://books.google.co.il/books?ei=bYFgTNrkC-GSOK6j1L0J&ct=result&id=bpARAQAAIAAJ&dq=%D7%96%D7%A8+%D7%9C%D7%92%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA+:+%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5+%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90,+%D7%91%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%AA+%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5,+%D7%91%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F+%D7%95%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA&q=%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%94#search_anchor]}} אם כי לגבי אפשרות זו, לפחות בדורו של [[יוסף בן מתתיהו]], בן [[המאה הראשונה לספירה]] היא הייתה עדיין קיימת.
▲[[גמרא|הגמרא]] ב[[מסכת תענית]] (דף כב:) מספרת שכאשר יאשיהו ניסה לעצור את צבא פרעה מלעבור בארץ ירו על יאשיהו חיצים וניקבוהו כ[[מסננת|כברה]] "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַעֲבָדָיו הַעֲבִירוּנִי כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד" אולם כשגסס הצדיק עליו את הדין ואמר: "צַדִּיק הוּא ה' כִּי פִיהוּ מָרִיתִי", ואז הובל לקבורה בירושלים. במקומו הומלך בנו, [[יהואחז (מלך יהודה)|יהואחז]].
 
▲בספר דברי הימים אומר יאשיהו לכוהני המקדש: "וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם המבונים (הַמְּבִינִים) לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים ל-ה' תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף עַתָּה עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל".{{הערה|{{תנך|דברי הימים ב|לה|ג}}}} רבי [[עובדיה מברטנורא]] דורש על פסוק זה במסכת שקלים פרק ו משנה א "ששם הארון נגנז, שיאשיהו המלך צוה וגנזוהו למטה במטמוניות עקומות ועקלקלות שבנה שלמה בזמן שבנה את הבית וידע שסופו ליחרב. והיינו דכתיב בדברי הימים (ב' ל"ה) ביאשיהו.{{הערה|1=[http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=24487 קישור למקור]}}
 
ב[[קינות לתשעה באב]] נמצאת קינה על מותו, שחוברה על ידי [[רבי אלעזר הקליר]] ומבוססת על פסוק זה ועל מדרשי חז"ל – הקינה הפותחת במילים "[[ויקונן ירמיהו על יאשיהו]]".
 
== ראו גם ==
 
▲===* [[רפורמת יאשיהו במחקר ===]]
* [[מציאת ספר התורה בימי יאשיהו]]
* [[שפן הסופר]]
* [[חלקיהו הכהן]]
* [[ספר דברים]]
 
==לקריאה נוספת==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יאשיהו"