אני בחופשת ויקי עד ל־21 ליולי (ואולי אף לאחר מכן)
ניתן ליצור קשר באמצעות שליחת דוא"ל, דרך ויקיפדיה בלבד.

יִשְׁלַם לָכֶם. 4=2+2

דעה מוטעית אומרת שממשלת רוב פרושה ממשלה דמוקרטית. תפיסה כזאת היא תוצאה של התפתחות היסטורית, של מלחמות בממשלות, שהתנהלו על ידי מעוט. אבל זאת לא דמוקרטיה אמתית.
דמוקרטיה פרושה חופש. גם שלטון הנתמך על ידי הרוב יכול לשלול את החופש, ובמקום שאין ערובות לחופש הפרט – שם אין דמוקרטיה.”

זאב ז'בוטינסקי, השאלה החברתית, הירדן, 21 באוקטובר 1938

קערת כסף כנענית (אנ') המתארת ציד ולויתן, נמצאה בקרבת רומא. ראו עוד באמנות כנענית
אל עליון יושב על כסאו, הדום תחת פעמיו[1]

אני עורך בעיקר בתחומי ארכאולוגיה ואפיגרפיה קדומות בלבנט וסביבתו, אך לא רק.

טיוטות אישיות שימושיות: הסחר והמושבות הפיניקייםבית אגנור

שימוש במקורות

עריכה
  ערכים מורחבים – ויקיפדיה:ביבליוגרפיה, ויקיפדיה:מקורות מידע; ראו גם משתמש:HaShumai#איתור מקורות איכותיים

ויקיפדיה נתפשת בעיני הציבור הרחב כמקור מידע מספיק טוב לחשיפה בסיסית לנושאים שונים, אך לא אמין ולהשגת ידע נרחב ומעמיק בהם; זאת בגלל שבפעמים רבות, המידע המוזן בויקיפדיה נכתב ללא מקורות (גם אם הוא נכון), מה שמקשה על אימות המידע ומאפשר עריכות לא מבוססות ואף שקריות. אולם, אין זאת גזירת גורל! ניתן ליצור סטנדרטים ביבליוגרפיים נאותים גם באנציקלופדיה חופשית, אינטרנטית, ולא־אקדמית.

לכן, עורכים יקרים, אני מפציר בכם: השתמשו בהפניות! בין אם זה ספר, מאמר או דו"ח אקדמיים, ואף סוגי מקורות פחות טובים בנושאים פחות מדעיים, אל תשאירו את כתיבתכם ללא ביסוס! רק כך נוכל להרים את קרנה של ויקיפדיה בעיני הציבור, ולהפוך אותה למקור מידע מכובד, אמין, רחב ומבוסס.

מקורות אקדמיים שימושיים לנושאים רבים

עריכה
  • JSTOR (לערך): מקור מידע אקדמי אדיר עם מאמרים מכתבי עת רבים ואיכותיים בשפות רבות, על כל תכניהם. אזרחי ישראל יכולים להירשם לספריה הלאומית וכך לקבל גישה מלאה, בעיקר לכתבי עת עבריים, ב־JSTOR (בכתובת https://www.nli.org.il/he/research-and-teach/databases/jstor).
  • ארכיון האינטרנט (לערך): מכיל ספרים רבים, וסוגים רבים של קבצים אחרים. מומלץ להירשם (בחינם) ולהרוויח ותק כדי לקבל ולהרחיב את האפשרות להשאיל ספרים.
  • אתר Persée (אנ'): אתר צרפתי מלא בכתבי עת איכותיים ותכניהם עם גישה חופשית, למשל כתב העת Syria.
  • OpenEdition Journals (אנ'): חלק מאתר OpenEdition עם כתבי עת בגישה חופשית ובפורמט HTML.
  • ResearchGate (אנ'): אתר חינמי ופתוח לכל, מלא במחקרים מארכאולוגיה ועד הנדסת תכנה. חלק מהמחקרים קיימים כ־pdf באתר, וחלק אינם נמצאים באתר אלא מאוזכרים בו בצירוף כתובת המייל של כותב המחקר.
  • Academia.edu (לערך): אתר עם מחקרים רבים, הפתוחים למי שנרשם (בחינם), ומאפשר שירותים נוספים (חיפוש מתקדם, קישור ממאמר אחד למאמרים קרובים וכדומה) בתשלום.
  • כתבות באתרי חדשות, ובאתרי אינטרנט שונים.
  • ארכיונים דיגיטליים, כגון ארכיון מכון ז'בוטינסקי (לערך) ואתר הספריה הלאומית (לערך).
  • Digital Library for International Research: אתר ובו סריקות של כתבי עת שונים, בינהם על ארכאולוגיה של אזורנו.
  • ספריות עירוניות ואוניברסיטאיות: ספריות עירוניות בישראל אינן בודקות היכן גר מי שנכנס אליהן, ולמעשה הן פתוחות לכל ומציעות לרוב ספרים במגוון נושאים רחב. ספריות אוניברסיטאיות, שבהן המגוון גדול יותר והקטגוריות ממוקדות יותר, מאפשרות גם הן לרוב כניסה חופשית, אולם לפעמים הכניסה לקמפוס עצמו מוגבלת. כדאי לא להסתמך על ספר אחד בלבד לצורך כתיבת ערך או עריכתו, הן בשל זכויות יוצרים והן בשל הצורך בסיפוק נקודות מבט שונות.

מקורות אחרים, שימושיים בעיקר לארכאולוגיה

עריכה

צילומים ומידע על ממצאים (בעיקר ממוזאונים)

עריכה

אתרי עזר לאפיגרפיה

עריכה
  • תרגום השבעים: [1] – אתר המביא את תרגום השבעים, וניתן לקשר אליו עד לרמת הפסוק.
  • Internet Sacred Text Archive: אתר 'כתבי קודש' מכל העולם, כולל כתבים קלאסיים המזכירים עברים, כנענים, יהודים, סורים, פניקיים וקרתחדשתיים.
  • מילונים לאכדית: [1], [2], [3]

איכות חיים וטבע

עריכה

אוויר נקי וצמחים

עריכה

מתקופות קדומות ביותר היוו צמחים סמל לפריון, לברכה ולאלוהויות הארץ.[3] גידול צמחים עוזר להתמודד נגד משבר האקלים, תורם לסביבה ולארצנו, משרה אווירה נעימה על המתבוננים, מאפשר להשקיע זמן בטיפול בצמחים (תרפיה מעולה כנגד עצבנות־ויקי, למשל), ואף משפיע לטובה על איכות האוויר שאנחנו נושמים:[4] נאס"א בדקו ויצרו רשימת צמחים שמייצרים כמות חמצן גדולה, וכן מנקים את האוויר מרעלים כגון טריכלורואתילן, פורמלדהיד, בנזן, קסילן ואמוניה; הם המליצו להציב צמח בכל 9 מ"ר בבית(!):[5]

צמחים המנקים חלק מהרעלים שנבדקו


גדלו צמחים!

חיזוק ציפורי ארצנו

עריכה
 
 
 
 
 
 

חשיפה קבועה לטבע בכלל, ולמגוון ציפורים במיוחד, יש השפעה חיובית אדירה על האושר של הנחשפים אליה.[6] בשנים האחרונות אנחנו עדים לדילול משמעותי במגוון ובכמות של הציפורים המקומיות בארץ, בעקבות עיור המצמצם שטחי מחייה ומזון ופלישה של עופות פולשים. אולם, ניתן לפעול גם בעיר כדי להיטיב עם הציפורים המקומיות:[7]

  • להתקין מתקני האכלה המתאימים לציפורים מקומיות. מתקנים כאלה יקלו עליהן להתקיים בסביבה העירונית למרות צמצום המזון הטבעי בסביבה זאת. ניתן להציב מתקנים כאלה בגינות פרטיות, מרפסות, גגות, חלונות, ואפילו גינות ציבוריות. ישנם סוגים רבים של מתקנים המשמשים ציפורים שונות.
  • להציב בריכות לרענון. בריכות כאלה יכולות להיות כיורים מוגבהים התורמים לעיצוב החצר או המרפסת, או בריכות נוי חפורות באדמת החצר. אלה משמשים את הציפורים לשתייה ולרחצה. כדי למנוע יתושים ניתן לגדל דגים בבריכה או בכיור, אם כי זה לא תמיד יעיל.
  • לתלות פעמונים על חתולים. גם חתולים ביתיים או חתולי רחוב מואכליים צדים ציפורים מתוך אינסטינקט ומשחק; הפעמון יצלצל בעת זינוק החתול ויתריע על הסכנה לציפור הניצודה.
  • להפחית בהאכלת חתולים. האכלת חתולים מחזקת את טורפי הציפורים המקומיות, ומזון הציפורים מזין גם מינים פולשים שונים. רצוי להימנע מהאכלת חתולים מעבר למינימום הדרוש לקיומם, ולוודא את עקרותם כדי למנוע רביית חתולי רחוב.
  • נטיעת עצים ושתילת צמחים מקומיים. כפיצוי על אובדן הצומח המקומי בעקבות העיור, ניתן לשתול צמחים ועצים מקומיים בחצרות ובמרפסות. אלה ישמשו מזון ומחסה טבעיים לציפורים ולקִניהם, וכן יכולים לשמש אותנו למזון ולנוי.
  • לבעלי גינות פרטיות:
    • לא לפנות את העלים הנושרים מהעצים, אלא להשאיר אותם כחיפוי על האדמה (או מתחת לשיחים, אם הם מפריעים לנראוּת). שכבת העלים תשמור על הלחות באדמה, תעשיר אותה ברקבובית מדשנת ותגביר פעילות תולעים המשמשות מזון לחלק מהציפורים, ומעשירות בעצמן את האדמה.
    • להשאיר שדה בור, כלומר פינה לא מעובדת בגינה, בלי לעקור ממנה צמחים כלל. בפינה זאת יצמחו בחורף פרחי בר מקומיים, שיפיצו את זרעיהם ויזינו ציפורים מקומיות.
    • לא לפזר חומרי הדברה. חומרים נגד מזיקים משמידים חרקים מקומיים המזינים ציפורים מקומיות רבות, והדברתם פוגעת בציפורים אלה. רצוי לפזר את חומרים כאלה רק כשאין ברירה.
    • להתקין תיבות קינון. בעלי חצרות גדולות יכולים להתקין בחצרם תיבות קינון לציפורים המקומיות. תיבות בגדלים שונים או בעלות פתחים שונים ישמשו מיני ציפורים שונים. יש להקפיד על מיקום הצבה בניגוד לכיוון הגשמים וללא גישה לחתולים. בעלי שדות חקלאות יכולים להתקין תיבות קינון לעופות דורסים המסייעים בהדבקת מזיקים, או לעופות אחרים הניזונים מחרקים כדי להחליף חומרי הדברה.

גם ביצוע פעולה אחת בלבד מפעולות אלה תתרום לציפורי ארצנו ולאושר שלנו ושל הסובבים אותנו!

התנגדות לצרכנות

עריכה

כולנו חייבים לצרוך. בין אם זה מזון, בגדים, קורת גג או מותרות שונות, אי אפשר לחיות ללא צריכה. אבל גם לא צריך להגזים.

עולם חדש מופלאתנועת האטהמזון איטימזון מקומיאנטי־גלובליזציהשיבוש תרבותבלי לוגולהחזיר את הרחובותאופנה איטיתקוטג'קוראגרריותהתמסחרות

ערכים שתרמתי להם

עריכה
תיבת כישורי שפה
he משתמש זה דובר עברית כשפת אם.
en-3 This user has advanced knowledge of English. (אנגלית)
de-1 Dieser Benutzer hat grundlegende Deutschkenntnisse. (גרמנית)
תיבות משתמש
  משתמש זה תורם באמצעות מוזילה פיירפוקס
  משתמש זה משתמש ב־DuckDuckGo כמנוע החיפוש הראשי שלו.
  משתמש זה מתרגם ערכים מאנגלית לעברית.
  משתמש זה קורא וכותב בצורה שוטפת כתב עברי עתיק
  משתמש זה תומך בעצמאותה של אשור
  משתמש זה תומך בעצמאותה של טיבט
  משתמש זה יודע שאינו יודע דבר מלבד העובדה שהוא אינו יודע דבר...
  למשתמש זה יש ידע בתחומים מסוימים[8] והוא מעוניין לתרום ממנו. בהתאם לכך, הוא משובץ ברשימת בעלי הידע של ויקיפדיה.
  משתמש זה מתנגד בתוקף לעריכה בתשלום!
  למשתמש זה יש דף משתמש גם בוויקישיתוף.
  למשתמש זה יש דף משתמש גם בוויקימילון.
  למשתמש זה יש דף משתמש גם בוויקטקסט.
תיבת נגינה

 

בוֹאוּרֶאֶה במי מינור – BWV 996
הפוגה הקטנה – BWV 578
הפסנתר המושווה
קונצ'רטו לשני כינורות ברה מינור, פרק 1 – BWV 1043
הקונצ'רטו הברנדנבורגי השלישי, פרק 1 – BWV 1048
לעזרה בהפעלת הקבצים

בהדגשה – תרומות שכללו הוספת מידע רב (לא כולל מידע מתורגם).

יצירת ערכים

עריכה

אלכסנדר קולישר • גזרות: השלמים, המרובעים, נפ"א, נפי"ו, נעו"י, נל"א, נלי"ה, חפי"צ, ע"עכתובות נדר כנעניותצד (אל)ענת (עיר)קבורה משניתכתובות כנעניות־יווניות מרודוסכתובות חמוןקרן (יישוב)מצפה ימיםתל בירהשלמןאתבעל השלישילולי (מלך)שקל צוריאסטריוסקיליקס (מיתולוגיה)תאסוס (מיתולוגיה)אגנורבלוסתבליט הובלת העציםפויניקסחורוןשנהבי שומרוןשנהבי ירושלםהדת הישראלית הקדומהכתובת ירחעזרהכתובת מתיאטרון רבת עמוןכתובות עמוניותענהמלכי אדוםכתובות חורבת תימןKeilalphabetische Texte aus Ugaritכפתור (ארץ)לחש עלילת האלים הנאבקים בנחשנכלחתונת ירח ונכלהולדת שחר ושלםאוגםסכןמלכי עמוןחירם השני מצורכתובות פמייתן ופניטריוןכתובת קינטא מערקיבלוצ'יסטןסבטינו מוסקטילי סה־שו'ןכתובת דיוטימוס: יצרתי וכתבתי את הערכים.

ג'ון מיושארל וירולופיניקיזםשארל קורםאדילכתובת בעל לבנוןתמשרשימת כתובות כנעניות וארמיותהקיפוס של עבדמסכרמצבת יחומלךכתובות כנעניות־יווניות אתונאיותכס עשתרתכתובת בנבעלעיטור מצח הסוס של חזאלכתובת השנהב מחדתאצכץלפשפוינולוסלוח המארה הכנעניהקמעות מחדתאהרי אהגרכתבי אוגריתהכתרת זמרי־ליםהמכתב ממצד חשביהוקוה (ממלכה עתיקה)הכתובת הדו־לשונית מצ'ינקייכתובת אשמן מארחהכתובת הכנענית מאביניוןמכתבי הפפירוס הכנענייםכתובת מצובהכתובות מקדש אדילכתובת ענת־אתנהכתובות בדעשתרתויקטור ברארמצבת אבישםכתובת גולכתובת הסף מצורשעון השמש הכנעניכתובת בעל־שמיםחמוןMission de Phénicieאתבעל השנינרם־סין מאשנונהתליון פגמליןהכתובות הדו־לשוניות מתמשפרובינקיה סוריה פיניקיה: תרגמתי את הערכים מאנגלית, והוספתי על התרגום מידע.

הקיפוסים של מלקרתכתובות כנעניות וארמיותלוחיות פירגיהדגל האמזיע'יעילמים: תרגמתי חלק מהערכים האנגליים, והוספתי עליהם מידע.

קיפוסקורפוס הכתובות השמיותאומונויהכתובת אגרגנתארון בתנעםכתובת בן שפטבעלכתובת פנמו השניתנאי שימוש; לא קראתידאלי (יישוב)אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית: תרגמתי את הערכים מאנגלית.

האימפריה האשורית החדשה: תרגמתי את פתיח הערך מאנגלית, והפכתי אותו לערך עצמאי בעברית; בהמשך הורחב הערך בידי עורכים אחרים.

עתלית העתיקהגליל כורש: יצרתי את הערכים, בעיקר על בסיס מידע שהועבר אליהם מערכים קיימים אחרים.

לפטוסאתבעליהואשיהורםמרזחאריאל אטיאסיובל לויקיליקסקרתחדשת (פירושונים)האימפריה הפרסית (פירושונים)אביבעל (פירושונים)האימפריה הבבליתבת (פירושונים)אמנמחתבלוצ'יסטן (פירושונים)המנון סיןטונדו: יצרתי כדף פירושונים.

וכן מאות הפניות.

שכתוב ערכים

עריכה
 
כד מלכיש ועליו ציור עץ ויעלים וכיתוב המוקדשים לאשרה

עדיה גור חורוןבעל פעוריוסף באשלםסורת יוסףמרזחתנתבעל חמוןכתיאי כתרכתייםענתמלקרתאשמןתל מיכלעפריםחירם הראשון מצוראתבעל הראשוןשלטון החוקבעלת גבלעשתרתאירופה (מיתולוגיה)קדמוסאמוריםאשרה (אלה)עמוןכושרותחורבת תימןשחר (אל)שלם (אל)אוגריתיתאלפבית אוגריתיאחלב: שכתבתי את הערכים, תוך שילוב המידע האיכותי והאמין הקודם שהיה בהם, ובהתבסס על מקורות אקדמיים.

בוריס סוברין: שכתבתי את הערך בעזרת תרגום הערך מאנגלית ושילובו בערך הקודם בעברית, והוספת מעט מידע ממקורות אחרים.

יצירת קטגוריות

עריכה

קט:פיניקיזםקט:רצח העם של הילידים האמריקאיםקט:כתובות KAIקט:יישובים ערביים המשמרים שם עבריקט:גזרות בעבריתקט:ארסלאן טאשקט:כתובות כנעניותקט:כתובות מלכי גבלקט:ארגנטינה: ארכאולוגיהקט:ארגנטינה: אתרים ארכאולוגייםקט:אקוודור: ארכאולוגיהקט:אקוודור: אתרים ארכאולוגייםקט:בוליביה: ארכאולוגיהקט:בוליביה: אתרים ארכאולוגייםקט:מרי אזרחיקט:כתובות רב־לשוניותקט:כתובות תלת־לשוניותקט:כתובות דו־לשוניותקט:כתובות פיניקיות־יווניותקט:כתובות פיניקיות מלכותיותקט:האימפריה האשורית החדשהקט:שליטים תחת האימפריה האשורית החדשהקט:ממצאים ארכאולוגיים ממתכתקט:גבלקט:תבליטים אשורייםקט:שפות שמיות צפון־מערביותקט:כתבים מאגייםקט:שירה אוגריתית

יצירת תבניות

עריכה
 
סמליל אניה כנענית שיצרתי לתבנית המושבות הפיניקיות בעברית ובאנגלית

תבניות ניווט: תבנית:מושבות פיניקיותתבנית:אוספי שנהב מהלבנט הקדוםתבנית:בינה מלאכותית.

תבניות ציטוט: תבנית:אוצר הכתובותתבנית:עלילות האליםתבנית:האלה ענת.

תבנית:אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית: יצרתי את התבנית ויזמתי את הוספתה בעזרת בוט לערכים, כך שערכים רבים מקשרים למקור איכותי, אמין וזמין זה.

תבניות אחרות שיצרתי: תבנית:משתמש אשורתבנית:משתמש דקדקגותבנית:בעלי ידע/מדיניות ויקיפדיה • יצרתי כמה עשרות תבניות ציטוט יומי במסגרת פעילות קצרה בציטוט היומי בינואר 2023 • תבנית:אמורית.

תרומות משמעותיות אחרות

עריכה
 
מתקן ייצור ארגמן כנעני בחוף שקמונה

לתרומות במיזמי קרן ויקימדיה אחרים ראו את דפי המשתמש שלי במיזמים אלה (בעיקר בויקישיתוף, בויקימילון ובויקיפדיה האנגלית).

תרומות בתחום האפיגרפיה והבלשנות העתיקה:

הצעתי והעברתי עשרות תיקוני שמות ערכים רבים, בין הבולטים העפירו, המרונים, אחידות שמות פורבינקיות רומיות, עשתרת, ושמות ערכי קרתחדשת (העיר והמעצמה) מ"קרתגו" (למעצמה) ו"קרתגו (עיר)" (לעיר) ל"אימפריית קרתגו" (למעצמה) ו"קרתגו" (לעיר).

בנוסף לאלה שיצרתי או שכתבתי, הרחבתי את רוב הערכים על האלים הכנענים (כמו בעל, אל, שמש, ירח, רשף, דגן, קוס ועוד), ותיקנתי והרחבתי את תבנית:אלים כנענים, והרחבתי את הערך מיתולוגיה כנענית, בין השאר על בסיס ערכים אחרים בנושא שיצרתי או הרחבתי.

יחסי ישראל–לבנון, לבנון, מרונים: הרחבתי מעט על העידן המודרני, במיוחד בנוגע ליחסים עם הציונות.

אוגרית ושירה אוגריתית: עדכנתי, הרחבתי על אתרי העיר והממלכה, על תכני הלוחות (בעיקר לפי ערכים אחרים שיצרתי) והוספתי מידע על הלוחות ופרסומיהם, הוספתי מידע וטבלאות על האלפבית, הוספתי מידע על מלכי אוגרית וסידרתי את התמונות, והשמטתי מידע שגוי או לא מבוסס.

רדיפת הרוהינגיה במיאנמר (2016–היום): הוספתי מידע על מקומה של פייסבוק ברדיפות.

פטרוס#מקור שמו: יצרתי את הפרק.

פיניקים: שכתוב חלקי בערך, כולל שכתוב הפתיח, פרק מקור השם, תיקונים והרחבות בפרק ההיסטוריה, הוספת מושבות, סידור הפרקים, ותיקונים והוספת מקורות לכל שאר הפרקים בערך.

יזמתי את יצירת תבנית:ממצא ארכאולוגי והשתתפתי בבנייתה.

אופיר: שכתבתי שכתוב חלקי והוספתי מידע.

 
מטבע גבלי יפהפה שנבחר לתמונה מומלצת
תיאור
טטרדרכמה גבלית ממטבעות אלכסנדר הגדול, המציגה את ראשו של הרקלס, עוטה את עור האריה מנמאה. עד כיבושי אלכסנדר, היה החוף הפיניקי (ובתוכו העיר גבל) חלק חשוב באימפריה הפרסית, וסיפק לה את שירותי הצי. כשהגיע אלכסנדר לצור בשנת 332 לפסה"נ, דרש להיכנס אליה כדי להקריב קרבן במקדש מלקרת, הוא הרקלס הפיניקי, משום שאלכסנדר נחשב צאצא להרקלס (מאותה סיבה הופיע הרקלס על מטבעותיו). משסירבו הצורים להכניסו, הטיל על צור מצור, ובמהלכו הצטרף אליו עינאל מלך גבל.
מטבע זה, שאיננו נדיר בטיפוסו אך יוצא דופן ביופיו ובהשתמרותו, וטומן בחובו מורכביות כה רבות ביחסים בין ערי הפיניקים, בין הפיניקים ליוונים, בין היוונים לאגדותיהם ובצורה בה כל אלה משתלבים בפוליטיקה הקדומה, נבחר כתמונה מומלצת באפריל 2024.

צור, צידון, גבל: שכתובים לא מלאים אך משמעותיים – כתבתי את רוב פרקי ההיסטוריה הארוכים בערכים (במיוחד בערך צור, בו פרק ההיסטוריה נכתב מחדש באריכות רבה), ותרמתי תרומות משמעותיות לשאר פרקיהם.

מלך (אל): הפרדתי פרקים למקרא, לפרשנות הדתית ולמחקר; הוספתי מידע מבוסס נוסף ומחקתי מידע לא מבוסס.

תבנית:ברית חדשה: יזמתי קישור לויקיטקסט, לאחר שהעליתי לשם את האיגרות האחרונות שחסרו.

אליהו בית־צורי: הוספתי מידע על חייו והשקפותיו והטלתי ספק במידע תועמלני מפוקפק עליו ממקורות לא אקדמיים.

יזמתי את הוספת פרמטר JSTOR לתבנית:צ-מאמר.

שכם הקדומה: ביצעתי שינוי וסידור מקיפים, כולל העברת מידע רלוונטי מתל בלאטה.

השתתפתי במיזם חודש אסיה 2022.

יזמתי את יצירת תבנית:שקוף.

אלשיה: הרחבתי משמעותית את התכנית וביצעתי שכתוב חלקי.

כתבתי והעברתי בדיון את ויקיפדיה:כללים לתעתיק משמית צפון־מערבית.

תמונות מתחלפות

עריכה

מטבעות כנעניים

מטבעות יהודיים וישראליים

מטבעות חוף כנען

מטבעות מעבר הים

מטבעות בהשפעה כנענית

 

ממטבעות שמעון בן כוסבה הנשיא, מימין כינור (מִכְּלֵי המקדש) וכיתוב 𐤔𐤁 𐤋𐤇𐤓 𐤉𐤔𐤓𐤀𐤋 (שנת ב' לחרות ישראל), משמאל חצוצרות הכסף מהמקדש וכיתוב 𐤋𐤇𐤓𐤅𐤕 𐤉𐤓𐤅𐤔𐤋𐤌 (בלי י' בין הלמ"ד למ"ם!)

 

שקל כפול צידוני מימי בעלשלם הראשון או בענא. מימין מלך פרס ומלך צידון על מרכבה, משמאל חומות צידון, אנייה עם עין בקדמתה ונס מאחוריה ושני אריות, כנראה 425–401 לפנה"ס

 

שקל כסף כפול קרתחדשתי מאישפניה ה"ברקידית", 237–209 לפנה"ס, משמאל ראש גבר מזוקן עטור עם אלה על כתפו, כנראה מלקרת (או חנבעל?), מימין איש נוהג בפיל, סמל מלחמתי

 

מטבע של מלך המשליים (אנ') הנומידים מסיניסה, הוא 𐤌𐤎𐤍𐤎𐤍 בכנענית, משמאל ראש המלך, מימין סוס וכף תמר (דומים לסמלי קרתחדשת) וכיתוב 𐤌 𐤍

אוצרות הכתב (באלף ה־1 לפנה"ס)

כתובות פנים הארץ

כתובות חוף כנען

כתובות הארצות השכנות

כתובות המערב הרחוק

 

טביעות חותם יהודיות על ידיות קנקנים, בינהן כמה חותמות למלך

 

כתובת שהתגלתה במצובה ומקורה בחמון שבתחום צור

פירוט על הכתובת

הכתובת מקדישה בניית ערפה כבירה, אשר בנו הא(י?)לים מלאך/מלאכי מלכעשתרת ועבדי/עבד בעל חמן, לעשתרת באשרת אל חמון, משנת 221 לפנה"ס המצוינת בכתובת במניין השנים לפתלמַיֹס "פועל נועם" (Εὐεργέτης) וארסנאס "האלים האחים" (שכן היו אחים, ונחשבו לאלים) ולעם צור (סוג של ממשל אוטונומי שהיה נפוץ בערים פיניקיות).

 

כתובת יפהפיה מקרבת כתי, המקדישה "סמל" (פסל) בסביבות 328 לפנה"ס, בימי מלכות פמייתן מלך כתי ואדיל

 

כתובות דו־לשונית לטינית ונאו־פונית מסוגננת ביותר

פירוט על הכתובת

הכתובת מציינת את תרומתו של איש בשם חנבעל, בעל תארים רבים ומעניינים (חלקם מתורגמים מלטינית), בתאטרון הרומי בלפקי. מעניין שכל החלק בכתובת הלטינית המציין את קיסרות רומא לא מופיע בכתובת הנאו־פונית.

המשך יבוא...

ציטוטים שאני אוהב

עריכה
 
תליון זכוכית חמוד בצורת ראש איִיל, תוצרת כנענית
  • עברי אנוכי! ~ יונה בן אמיתי
  • "Cogito, ergo sum" (אני מטיל ספק, משמע אני קיים) ~ רנה דקארט
  • "זרע רעיוני הנזרע היום הופך להיות המעש של המחר" ~ עדיה גור חורון
  • "לא ארץ נכריה לקחנו ולא ברכוש נכרים מָשָלנו, כי אם נחלת אבותינו אשר בעת מן העתים בלא משפט נכבשה. ואנחנו, כאשר היתה לנו העת, השיבונו את נחלת אבותינו" ~ שמעון בן מתתיהו
  • "אם אתה אכן מחפש אחר האמת, הכרחי שלפחות פעם אחת בחייך תטיל ספק, עד כמה שניתן, בכל הדברים" ~ רנה דקארט
  • "אין לבני האדם דרך טובה יותר לתיקון מעשיהם מהבנת העבר" ~ פוליביוס
  • "אם אתה חפץ בשלוות נפש ובאושר – האמן; אם אתה נוהה אחר האמת – חקור..." ~ פרידריך וילהם ניטשה
  • "בגן־עדן כל האנשים המעניינים חסרים" ~ פרידריך וילהלם ניטשה
  • "מי שאומר שהוא יכול ומי שאומר שהוא איננו יכול, בדרך כלל צודקים" ~ קונג־זי
  • "צדק ללא אכיפה הוא אין אונות; אכיפה ללא צדק היא עריצות" ~ בלז פסקל
  • "אנשים לא הצליחו לעשות את הצודק חזק, אז הם עשו את החזק צודק" ~ בלז פסקל
  • "אבל זכור, גם אם איננה ידועה לך, אין זה הופך את האמת ללא אמיתית" ~ ריצ'ארד באך
  • "גם אם רבות לנו הדרכים לרדת מטה־מטה רק אחת לנו הדרך העולה" ~ אהרן אמיר

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מצבה זאת נמצאה, לא מוגמרת, בבית פַסָל באוגרית, והוזמנה כנראה על־ידי מעלה מנחה אציל שרצה להציבה במקדש. מגיש המנחה המתואר, אולי מלך אוגרית, חובש כתר עם יערת (אנ') ואוחז בכד ובשרביט, עומד מתחת גלגל שמש מכונף (המזוהה תמיד כסמל אל עליון) מול אל מזוקן עטור בכתר מקורנן (גר'), רגליו ('פעמיו' בניב אוגרית ובמליצת המקרא) על הדום (מילה אוגריתית גם כן), ימינו מורמת לברכה, בשמאלו מושיט חפץ (אולי גביע?) למגיש המנחה.
    פרסום ראשוני: Claude Schaeffer-Forrer, Fouilles de Ras Shamra-Ugarit . Huitième campagne (printemps 1936)., Syria. Archéologie, Art et histoire 18, 1937, עמ' 129
    תאור מפורט: Silvia Schroer, Die Ikonographie Palastinas/Israels und der Alte Orient: eine Religionsgeschichte in Bildern, Band 3: Die Spätbronzezeit, Academic Press Fribourg, 2011, עמ' 366
    קיימים פרסומים אחרים למצבה, פחות מפורטים, אך לא נתקלתי באחד שלא מזהה את האלוהות עם אל עליון. את השרטוט שרטטתי בעצמי.
  2. ^ Die Ikonographie Palästinas / Israels und der Alte Orient – האיקונוגרפיה של פלשתינה / ישראל והמזרח (התיכון) הקדום
  3. ^ כך למשל אשרה, שפולחנה ידוע מאוגרית, מקרב האמורי בנהריים (אנ') ובאמורו (אנ'), מכתבים אכדיים וחתיים, ובמיוחד מקרב הישראלים והיהודים במקרא ובממצא (פה ושם), ותפקידיה היו פריוניים מובהקים (כמו הורת האלים, מינקת שחר ושלם, ובת הזוג של אל או יהוה) יוצגה על־ידי עצים מקודשים או פסלי עץ, ובין סמליה המרובים היו, בנוסף לסמלי פריון נשיים כגון ערוות ושדיים, סמלים צמחיים כגון כותרות תימורה (שכנראה נמצאו גם בבית יהוה), כפות תמרים, וכמובן 'דגם העץ והיעלים' המוכר מאוד מחפצים מגוונים, מציורים על כדים, דרך חותמים וחותמי גליל, ועד צלמיות. סמלים אלה ידועים מהאלף השישי לפנה"ס ([1] [2] [3] [4] [5]).
  4. ^ ראו למשל מילה של רופא | פרק 4 – הרגלים מגונים (החל מ־14:36), בערוץ כאן 11, על חומרים מסוכנים באוויר בבתינו
  5. ^ B. C. Wolverton, Willard L. Douglas, Keit Bounds, A Study of Interior Landscape Plants for Indoor Air Pollution Abatement, NASA, 1989; Sara Barnes, NASA Has Compiled a List of the Best Air-Cleaning Plants for Your Home, My Modern Met, ‏15/11/2016 (באנגלית)
  6. ^ Joel Methorst, Katrin Rehdanz, Thomas Mueller, Bernd Hansjürgens, Aletta Bonn, Katrin Böhning-Gaese, The importance of species diversity for human well-being in Europe, Ecological Economics 181 doi: 10.1016/j.ecolecon.2020.106917;
    ראו בקיצור Biological diversity evokes happiness, Science Daily, ‏4.12.2020, וכתבה בעברית‏, ציפור הנפש: להקשיב לציוץ ציפורים גורם לנו אושר כמו כסף, באתר וואלה‏, 4 ל‏אפריל 2021
  7. ^ עמיר בלבן, שלומית ליפשיץ, בשביל הטבע – בעיר: ציפורים בסביבה הקרובה, מטעם המשרד לאיכות הסביבה, עיריית תל־אביב–יפו: הרשות לאיכות הסביבה, המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית, התחנה לחקר ציפורי ירושלים, אוניברסיטת תל אביב: המחלקה לזואולוגיה, המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון, ומרכז הצפרות הישראלי, 2005; ראו גם:   ניר חסון, הציפורים נעלמות? כך תסייעו לציפורים ארץ־ישראליות לשגשג בגינה הפרטית, באתר הארץ, 30 ל‏ספטמבר 2021 וכן אתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה
  8. ^ והם: ארכאולוגיה, העת העתיקה, היסטוריה, שפות שמיות עתיקות (בעיקר ניבים צפון־מערביים), תנ"ך, מיתולוגיה, פילוסופיה, מדע המדינה, משפטים, שחייה, מקורות וויקינתונים.
    אינני מתיימר להיות מומחה, וודאי לא להציב עצמי באותה שורה יחד עם מומחים אקדמיים בנושאים בהם אני "בעל ידע" – אני פשוט מכיר נושאים שונים ומקורות שונים, ויכול לתרום מידיעותיי המצומצמות באם מומחה אקדמי איננו זמין