התנחלות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←פתיח: אם כבר אין מקור, לפחות שלא יהיה מידע שגוי |
←פתיח: רמת הגולן זה סיפור אחר, הערך פותח ב"כיום המונח מתייחס ליישובים ביהודה ושומרון", לכן זה מיותר. תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
||
שורה 7:
מכיוון ששטחי יהודה ושומרון לא [[סיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל|סופחו למדינת ישראל]], הריבון באזור זה הוא אלוף [[פיקוד המרכז]] של [[צה"ל]] ותושבי ההתנחלויות נתונים רשמית תחת [[ממשל צבאי]]. בפועל, חלקים רבים מהחוק הישראלי [[החוק הישראלי בהתנחלויות ביהודה ושומרון|הוחלו]] על ההתנחלויות באמצעות צווים צבאיים וכן באמצעות חקיקה ישראלית, כגון "[[תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|תקנות יו"ש]]". [[משטרת ישראל]] נוכחת בישובים אלה באמצעות [[מחוז יהודה ושומרון (משטרה)|מחוז ש"י]], שנוסד ב-[[1994]], ומחזיקה בגזרתם מספר תחנות משטרה. כמו כן, צה"ל ומשטרת ישראל מקיימים ביהודה ושומרון מנגנון של תיאום ביטחוני עם [[המשטרה הפלסטינית]].
רוב הקהילה הבינלאומית מתנגדת להתיישבות יהודית בשטחים שמעבר ל[[הקו הירוק|קו הירוק]]. גם בקרב חלקים בציבור הישראלי קיימת התנגדות
מעמדן של ההתנחלויות מבחינת המשפט הבינלאומי שנוי במחלוקת. בקהילה הבינלאומית וב[[שמאל פוליטי בישראל|שמאל בישראל]] מקובל שההתנחלויות מנוגדות לחוק הבינלאומי, בעיקר משום שסעיף 49 ב[[אמנת ז'נבה הרביעית]] אוסר על מדינה [[כיבוש|כובשת]] להעביר את אזרחיה לשטח הכבוש, ועקב הטענה כי ההתנחלויות מפרות את הזכות ל[[הגדרה עצמית]] של הפלסטינים. מנגד, למדינת ישראל יש השגות על הפרשנות לסעיף 49, ועל עצם תחולתה של אמנת ז'נבה הרביעית על [[יהודה ושומרון]]. בנוסף נטען על ידי ישראל כי גם אילו היה מקום להכיר בזכות להגדרה עצמית לפלסטינים, הרי שאין הכרעה ברורה באיזה שטח הם אמורים לקיים זכות זו, שכן הקו הירוק אינו קו גבול.{{הערה|[[פנינה שרביט ברוך]] ומיכל חטואל רדושיצק, [https://www.inss.org.il/he/wp-content/uploads/sites/2/2019/11/1230.pdf חוקיות או לא חוקיות? – הצהרת פומפאו בעניין ההתנחלויות ומשמעויותיה] מבט על, גיליון 1230,21 בנובמבר 2019}}
|