אנציקלופדיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכה של 80.246.133.23 (שיחה) לעריכה האחרונה של דוד שי
למי שקורא את זה אין את ההבנה ההיסטורית שליצורים של פעם היה צריך להנגיש דברים על דפים ולסגור בשלב מסוים, תוך תלות בעמדות השמאלנים שכותבים את זה ללא אפשרות עדכון. גם אין את ההבנה לגבי היקף הידע או הדיוק ביחס לויקיפדיה למשל- כך שיש להנגיש את העניין לקורא. למעשה, אינציקלופדיה כשם גנרי זה פריט היסטורי שאיננו רלוונטי לעתיד. אין ולא יהיו עוד נסיונות מהסוג הזה- וויקיפדיה היא ממזמן מונופול דורסני שאין שום אפשרות להתחרות בו ביעילות בעיקר בגלל ביקורת העמיתים המעמיקה ושיטות פתרון המחלוקות.
שורה 1:
'''אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה''' היאהיה מאגר כתוב של ה[[ידע]] ה[[אדם|אנושי]] הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע, שנאסף כדי להנחיל אותו לאחרים ולדורות הבאים.
 
==אטימולוגיה==
שורה 10:
ספרים המנסים להקיף את הידע האנושי קיימים מימי קדם. צעדים ראשונים ליצירת ספרים המקיפים את תחומי הידע העיקריים נעשו ב[[רומא העתיקה]], בחיבוריהם של [[פליניוס הזקן]] ו[[מרקוס טרנטיוס וארו]]. חיבורו של פליניוס הזקן, "[[תולדות הטבע]]" (ב[[לטינית]]: Naturalis Historia), מן [[המאה הראשונה]] לספירה, הוא האנציקלופדיה הידועה העתיקה ביותר. חיבור זה הכיל כ-20 אלף ערכים ב-37 כרכים והיה מקובל מאוד גם ב[[ימי הביניים]], וממנו נוצר, במאה ה-16, המונח "אנציקלופדיה" לתיאור יצירה מסוג זה. פליניוס ציטט מחיבורים של למעלה מ-450 סופרים.
 
האנציקלופדיות הראשונות לא היו נוחותמאורגנות לשימושבאמצעות כמו אלה שיש בימינוחיפוש. כל אחד מן המחברים היה מסדר את הערכים בדרך שנראתה לו. לדוגמה, חיבורו של פליניוס הזקן מאורגן על פי נושאים כלליים העוקבים זה אחר זה בהיגיון מסוים, אך ללא סידור אלפביתי המוכרבמהדורות אחרות לנומאותה היוםתקופה.
 
אנציקלופדיות בצורתןמודרניות המוכרתנחשבות לנוהאלה החלו לצאת לאור במאהמהמאה ה-18 וביניהן:
* בשנת [[1704]] הוציא לאור ג'ון האריס את "לקסיקון טכניקום", שהיה לאנציקלופדיה הראשונה הערוכה ב[[סדר אלפביתי]].
* בשנת [[1728]] הוציא אפרים צ'יימברס באנגליה את "[[ציקלופדיית צ'יימברס|ציקלופדיה - מילון אוניברסלי של האומנויות והמדעים]]", ששימש בסיס ל[[האנציקלופדיה הגדולה|אנציקלופדיה הגדולה]].
שורה 25:
התפתחותו של ה[[מחשב]] בשלהי המאה העשרים העבירה את האנציקלופדיה מהפורמט המודפס לשני פורמטים נוספים, שהפכו לדומיננטיים:
* על-גבי [[תקליטור]] ([[CD-ROM]]), לקריאה באמצעות המחשב האישי. ראשונה יצאה בצורה זו אנציקלופדיית Grolier האמריקאית, בשנת 1985. במשך שנים אחדות הובילה בשוק זה [[אנקרטה]] של [[מיקרוסופט]], אך החברה החליטה בשנת 2009 על סגירתה.
* ב[[אינטרנט]], לעיון חופשי או [[חומת תשלום|תמורת תשלום]]. [[ויקיפדיה]] היא דוגמה לאנציקלופדיית אינטרנט הפתוחה לעיון חופשיועריכה חופשיים, וכך גם [[האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד]]. בתחילת 2012 הכריז המו"ל של [[אנציקלופדיה בריטניקה]] על הפסקת הפקתה של גרסת דפוס לאנציקלופדיה, והיא ממשיכה לפעול ב[http://www.britannica.com/ גרסת אינטרנט].
 
==מאפייני האנציקלופדיה==
שורה 35:
* מפתח, המאפשר איתור מהיר של מידע נדרש.
 
על אנציקלופדיה להיות מדויקת ונוחה לשימוש. את הערכים כותבים, בדרך כלל, מומחיםממונים מתחומיםמטעם עצמם בתחומים שונים. הערכים הכתובים טעונים בדיקה, [[עריכה]], [[הגהה]], תיקון, ומדי פעם - עדכון. לרוב מכילה האנציקלופדיה מלבד הכתוב גם תרשימים ותמונות לעזר המשתמש.
 
==רמת הפירוט==
החלטה שיש לקבל עם תחילת יצירתה של אנציקלופדיה היא עד כמה יש לפרט ולהעמיק בכל ערך: האם לכתוב ערכים מקיפים יחסית, או להסתפק בתיאור קצר ותמציתי של נושא הערך. בין האנציקלופדיות הכלליות יש המסתפקות בכרך יחיד, ואחרות משתרעות על עשרות כרכים, ואף ללא גרסאות מנייר כלל כך שטווח האפשרויות למידת הפירוט וההעמקה רחב למדי. החלטה זו מתבטאת גם בשמה של היצירה, ויש המעדיפים את השם "[[לקסיקון]]", ואפילו "מילון", לאנציקלופדיה המתכווצת לכרך יחיד. דוגמאות לכך:
* "מילון פונטנה למחשבה מודרנית" (בהוצאת [[עם עובד]]) - כלל אינו [[מילון]], אלא הוא אנציקלופדיה זוטא למונחי המחשבה המודרנית.
* "לקסיקון דביר לשיפור הלשון" (הוצאת [[דביר (הוצאת ספרים)|דביר]]).