ג'מאל א-דין אל-אפגאני – הבדלי גרסאות

הוא נדד ב[[הודו]], באיראן, ולבסוף התיישב ב[[קאבול]] בתפקיד ממשלתי. ב-[[1868]] הוא פוטר בשל דעותיו האנטי-[[הממלכה המאוחדת|בריטיות]], טייל ב[[מצרים]] ולבסוף עבר ל[[איסטנבול]]. ב-[[1871]], כעבור שנתיים, הוא הוזמן למצרים על ידי ריאד, שם לימד ב[[אל-אזהר]]. אל-אפגאני קיים דיונים על [[רפורמה דתית]], בין היתר יחד עם אדיב אסחק עורך "מצר" שבו הוא כתב מאמרים, והקים אגודה פוליטית. עם התחלת [[מרד עוראבי]] הוא אולץ על ידי ה[[בריטים]] לעבור להודו ורק לאחר הרגיעה הורשה לשוב. אולם, אל-אפגאני העדיף לעבור ל[[פריז]], שם הקים יחד עם [[מוחמד עבדה|עבדה]] את העיתון "אל-ערוה אל-ות'קה" ("הקשר האמיץ"), שבו קראו למוסלמים להתאחד פוליטית ודתית. העיתון נאסר להפצה בפריז. אפגאני כתב על היסטוריה, פילוסופיה ושפות של עמים ומקומות שונים: המוסלמים, ה[[פרסים]] וה[[אירופה|אירופים]]. הוא בילה את שנותיו האחרונות כשהוא כלוא לכאורה ב[[איסטנבול]] ומת מסרטן ב- 1897.

אל-אפגאני היה רפורמיסט אסלאמי אשר בעצם היה הראשון יחד עם [[מחמדמוחמד עבדה]] תלמידו שפתח את הנושא של הפיגור של האסלאם אחרי המערב באופן מעמיק ואף האשים בכך את האופן שבו מתנהל האסלאם - ביקורת עצמית.

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אביו ואימוואמו של המדע הם ההוכחה, אשר לא טמונה ב[[אריסטו]] או ב[[גלילאו]]. האמת נמצאת היכן שיש הוכחה, ולפיכך אלו שאוסרים על ידע ומדע בטענה שהם מגנים על האסלאם הם למעשה אויביו. האסלאם היא הדת הקרובה ביותר מכל הדתות למדע והידע, ואין כל סתירה בין המדע והידע לבין יסודות האמונה האסלאמית}}