דיברה תורה כלשון בני אדם – הבדלי גרסאות

הביטוי '''דיברה תורה כלשון בני אדם''' התפרש על ידי פרשני התורה, בשלושה פירושים שונים שהנם שלושה רמות שונות של יחס אל [[שלילת הגשמות|הגשמת האל]]. הביטוי מופיע אצל [[חז"ל]] פעמים מספר, כמבטא את העובדה שעל אף שה[[תורה]] היא אלוהית, הרי שלשונה היא כלשון בני אדם; לרוב מקובל ביטוי זה אצלם כדי להסביר הימנעות מ[[מדרש|דרישת]] כל תג ותג בפסוק. אצל חכמי [[ימי הביניים]] (ה[[ראשונים]]), הורחב ביטוי זה, ואומץ במיוחד כדי להסביר לשונות של [[שלילת הגשמות|הגשמת האל]] בכך שהן באו "לשבר את האוזן" כדי שבני האדם יבינו את הדברים הנאמרים כלפי האל המופשט, ובתורת הקבלה הורחב ביאור זה ללמוללמוד את תורת ה[[אלוהות]] מלשון ומגוף בני האדם.