דיברה תורה כלשון בני אדם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 16:
והעיר שם המהדיר:
:"בתלמוד דברים אלה באים להגיד שיש בתורה פסוקים שצריך להבינם כפשוטם ולא לדרוש אותם. הביטוי מובא לרוב כהסבר מדוע חכם פלוני אינו מקבל את הדרש שחכם אחר דורש פסוק נתון. אלטמן, עמ' 80, ואחריו אברהם נוריאל... כבר הצביעו על כך שהרמב"ם נותן לאימרה זאת משמעות אחרת לגמרי. הרמב"ם משתמש בביטוי זה... לומר שהתורה מדברת בלשון המותאמת להבנת ההמון - ולכן אין להבין את דברי התורה כפשוטם. נראה אפוא שהרמב"ם מעניק לביטוי זה משמעות הפוכה ממש מן המשמעות שבה משמש הביטוי בתלמוד".
שוורץ מציין שם, כי קדמו לרמב"ם בהוראת ביטוי זה רבנו [[בחיי אבן פקודה]] ב[[חובות הלבבות]] (שער הייחוד, פרק י), וכן רבי [[יהודה הלוי]] ([[ספר הכוזרי]] ה, כז), ר' [[אברהם אבן דאוד]] (בפתיחה לספר 'האמונה הרמה'), וכן [[יהודה בן קוריש]] (בספרו 'רסאלה', עמ' 180-181).{{הערה|יוסף טובי, [http://jic.tau.ac.il/moreshet/reshuma.asp?key=1001069 ה'רסאלה' והמחקר המשווה של העברית והערבית], על החיבור הבלשני 'רסאלה' מאת יהודה בן-קוריש, מהדורת דן בקר, פורסם בפעמים, 29, תשמ"ז 1986, עמ' 148-152, באתר מה-יא"ה {{PDF}}}}
== משמעות המושג בקבלה ובחסידות ==
שורה 25:
* א' נוריאל, ''''דברה תורה כלשון בני אדם' ב'מורה נבוכים'''', דת ושפה... בעריכת [[משה חלמיש]] ו[[אסא כשר]], תשמ"ב (1981) (נדפס שנית: א' נוריאל, גלוי וסמוי בפילוסופיה היהודית בימי הביניים, תש"ס, עמ' 93-99).
* [[שרה קליין-ברסלבי]], '''פירוש הרמב"ם לסיפור בריאת העולם''', תשמ"ח, עמ' 27-24.
==הערות שוליים==
| |||