דפוס ראשון – הבדלי גרסאות

בעולם [[ההדרת ספרים|ההדרת הספרים]] וההוצאהוה[[הוצאה לאור]], '''דְפוּס רִאשׁוֹן''' הוא המהדורהה[[מהדורה]] הראשונה של ספר שהופיעה ב[[דפוס]], לאחר גרסות קודמות שהועתקו ב[[כתב יד (העתק)|כתב יד]]. בעצם השימוש במונח "דפוס ראשון" מתכוונים לומר שזו הפעם הראשונה שהוא עלה על [[מכבש דפוס|מכבש הדפוס]], ועד אז הוא היה רשום בכתב יד בלבד.

ישנויש מספרסוגים סוגיאחדים של דפוס ראשון, ולמעשה כל סוגאחד מהם קובע את [[ערך|ערכו]] של אותו הדפוס:

* '''סוג א''''- דפוס ראשון שנדפס מכתב יד, וכיום לא ניתן למצוא כלל כתב יד של אותו חיבור. במקרה זה, הדפוס הראשון משקף את הנוסח היחיד ששרד<ref>דוגמה לכך הוא הספר "אור החיים" לרבי [[חיים בן עטר]]. וראה בהערות להלן דברי הרב [[ראובן מרגליות]].</ref>.

* '''סוג ב''''- דפוס ראשון שנדפס מכתב יד, אך כתבי הידיד אחרים מכילים גרסאות שונות של אותו החיבור. במקרה זה, הדפוס הראשון דינו כדין כתב יד.

* '''סוג ג'''' - דפוס ראשון שנדפס מכתב יד, אך כתב היד שממנו נדפס אותו דפוס ראשון - נמצא אף הוא לפנינו. במקרה זה, לרוב אין כל חשיבות לטופס הדפוס הראשון, וכתב היד נעשה לנוסח העיקרי<ref>דוגמה יפה לכך היא התלמודה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] שנדפס לראשונה בוונציה מתוך [[כתב יד ליידן]]. מאחר שכתב יד ליידן קיים הרי הוא עדיף על פני הדפוס (גרסת דפוס של כתב יד ליידן של הירושלמי יצאיצאה לאור בידי [[האקדמיה ללשון העברית]]).</ref>.

השימוש בדפוסים ראשון רווח מאוד בקרב מהדירי ספרים מכל התקופות. את התועלת שבדפוס הראשון הכירו כבר לפני שנים רבות בפרט מ[[תנועת ההשכלה היהודית|מתקופתתקופת ההשכלה]], אך השימוש הגובר והנרחב בולט יותר בשנים האחרונות כשההדרת הספרים נעשתה פעילה יותר, שבו המהדיריםוהמהדירים מכירים, מוקירים, ומעריכים דפוסים ראשונים באופן רחב יותר. השימוש בדפוס ראשון בתחום [[ההדרת ספרים|הההדרה]] רווח גם בספרות הלא יהודית כמובן, אך היא בולטת במיוחד בספרות היהודית שבה ניתן דגש לכל חסר ויתר, ושינוי קטן ביותר עלול להיות משמעותי<ref>ראה לדוגמה: שמואל קרויס, הערוך השלם, וינה תרצ"ז, עמודים 77, 112, 128, 367. וכן: דוב ראטנר, אהבת ציון וירושלים, שביעית, עמוד 108. ואברהם קפלן, דברי תלמוד חלק ראשון, עמוד כ"א. וראה מאמרו של [[רפאל נתן נטע רבינוביץ|רפאל נתן רבינוביץ]] במבוא לספרו [[דקדוקי סופרים]]. </ref>. אין ההדרה של ספר שחיברו [[ראשונים|ראשון]] או אפילו [[אחרונים|אחרון]] שהמהדיר אינו מודיע בשער המהדורה החדשה שמהדורתו נערכה על פי דפוס ראשון (או דפוסים ראשונים)<ref>יש ספרים אין ספור מהוצאות שונות ומגוונות שעל שער ספרם מתנוסס הכיתוב "על פי דפוס ראשון". ראה לדוגמה "[[ארבעה טורים|טור]]" מהדורת שירת דבורה, וכן [[שולחן ערוך]] שבהוצאת מכון ירושלים כרך א' במבוא אודות שימושם בדפוסים ראשונים והפקת התועלת שהייתה להם מאותם דפוסים. </ref>.

בהצגת הדפוס הראשון יש תחושת קירבה לטקסט המקורי; וזאת בניגוד לדפוסים מאוחרים שלרוב הורקו מכלי לכלי, וממהדורה למהדורה דברים שובשו [[שוגג|בשוגג]] או [[מזיד|במזיד]]<ref>ראה [[נפתלי בן מנחם]], "ספרי [[מוסד הרב קוק]]" ירושלים 1970, עמוד 165: "..."[[אור החיים]]" על התורה הוא אחד הספרים שזכו להתחבב בכל תפוצות ישראל, אך מרוב המהדורות שהספר זכה להן נפלו בו שיבושים רבים שבאו על תיקנם בחיבור זה, שבו הוגה הספר על פי הדפוס הראשון ויניציא"ה תק"ב שיצא בחיי המחבר. [[ראובן מרגליות|הרב מרגליות]] אומר: "בספר הזה שנדפס הרבה פעמים יחד עם החומש ובספר בפני עצמו נפלו הרבה שיבושים בדפוסים מאוחרים עד כי ילאה המעיין לעמוד על כוונת רבינו"...."</ref>, פעמים מתוך מטרה לתקן<ref>פרופ' שמואל מירסקי כותב באחת מביקורותיו כנראה שמאחר שנשמטה המלה "כלל" בדפוס ראשון, עשו המגיהים בדפוסים המאוחרים גירסה חדשה משלהם"...ראה מאמרו בסורא, ד, (תשכ"ד) עמוד 77.</ref> ופעמים מתוך מטרה לקלקל<ref>או להתאים את הכתוב לאמונתו של המבקר, המגיה, או המהדיר. </ref>, בפרט בדפוסים שנדפסו בזמן ה[[צנזורה|הצנזורה]] האירופית, שהשמיטה קטעים רבים ולא אחת אף שיבשה אותם כפי ראות עיניה. כן, גם בציבור החרדי כיום ישנה מגמה לצנזר מאמרים שונים של רבני ציבורו מתוך כוונה להתאים אותם לדעה השולטת בו<ref>כתבי רבנים חרדים רבים צונזרו; המפורסם ברבנים שצינזרו את כתביו הוא [[החתם סופר|רבי משה סופר, החתם סופר]], שכמה ממאמריו בשבח ארץ ישראל והעיסוק במלאכה, הושמטו בכוונה תחילה מתוך חשש שישפיע בציבור החרדי. בפורום החרדי "בחדרי חרדים" ישנו [http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=371318&PerPage=15&forum_id=771&style=green אשכול שלם] המוקדש לצנזורה חרדית. </ref>.

ישנו [[קונצנזוס]] נרחב בקרב העוסקים בההדרת ספרים, שבמקרה של חשד לשגיאהל[[שגיאה]] או שגיאה ודאית בספר שכבר נדפסו ממנו כמה דפוסים, הדבר המתבקש ביותר הוא לגשת ולהשוות לדפוס הראשון המשקף קירבה למקור. לאחר פעולה זו ניתן לשער השערות ולהסיק מסקנות, אך כדי לעשות זאת צריך לעשות את המינימום הנדרש והוא לבדוק בדפוס הראשון.

החשיבות לציון תאריך הדפוס הראשון ומקום הדפסתו - בפרסומים, הינה רבה מאוד, כי בדרך כלל היא חושפת את זמן חיותו של מחברהמחבר (חוץ מספרים שנדפסו מכתבי יד עתיקים), וגם נותנת אינדיקציה ואפשרות להבין אילו מחברים ראו דפוס זה אם בכלל; ועל פי זה ניתן לחשוף [[גניבה ספרותית|גניבות ספרותיות]], העתקות, ורמיזות שונות של כותבים אחרים בני אותה התקופה<ref>ראה דוגמה טובה לכך בספרי הפולמוס בעד ונגד ספר "[[חמדת ימים (ספר)|חמדת הימים]]": ספר "אוצר חמדת ימים" לדוד קוסובסקי שחור (ב"ב תשס"ט). ובקונטרס שנגדו "אר"ש חמדה" לאריאל אהרונוב (ב"ב תש"ע).</ref>.

ניתן למצוא דוגמאות רבות לשימוש שעושים המהדירים בדפוס ראשון; כל הוצאה לאור שמכבדת את עצמה תציין בשער הספר כי מהדורתה הינההיא על פי דפו"ר (דפוס ראשון או דפוסים ראשונים). ניתן למצוא בהוצאת "[[מוסד הרב קוק]]" מאות ספרים כאלה, וכן בהוצאת "[[מכון ירושלים]]" ועוד, וגם בהוצאות אוניברסיטאיות שונות.