פוזיטיביזם לוגי – הבדלי גרסאות

 

ברור כי גם הטענות המאומתות אינן משיגות ודאות מוחלטת, ומסיבה זו הן מכונות השערות. אם כן, הרי שהמדען שואף להשגת ודאות מספקת מבחינה מעשית, אך ברור לו כי לעולם לא יושג אימות מושלם. עקב כך, בהקשר המדעי, "ההכרחי", "הוודאי" (אין [[דיכוטומיה|חלוקה]] לוודאי ו[[קונטינגנטי|מקרי]]) ו"ה[[אפריורי]]" הן מלים חסרות משמעות. המדע נסמך על הניסיון וכול דבר החורג ממנו, או קודם לו, כלל אינו יכול לבוא לידי אימות ומשום כך מזוהה באופן ברור ונוקב כחסר משמעות.

 

ביקורתו של [[קארל פופר]] על הפוזיטיביזם הלוגי היא שהקריטריונים שלו ליצירת משפטי בסיס לפילוסופיה הם בו-בזמן רחבים מדי וצרים מדי. רחבים מדי, כי יש משפטים שנובעים מהתנסות חושית, אך אינם נכונים. צרים מדי, כי יש אמיתות שאינן נתפסות בחושים. למשל, פופר טען ששלילת ה[[מיתולוגיה]] על ידי הפוזיטיביזם הלוגי הייתה שגויה. אמנם המיתולוגיה אינה מבוססת אמפירית, אך היא היוותה בסיס לפיתוחים מדעיים רבים. פופר אמר שעל ידי שלילת ידע לא-אמפירי, אנו מאבדים את היכולת להתייחס לידע הזה, לבקר אותו, ולייצר מתוכו ידע מוצק יותר.