פוזיטיביזם לוגי
פוזיטיביזם לוגי הוא זרם בפילוסופיה של המדע ובפילוסופיה של הלשון. זרם זה נוצר באוסטריה בסוף שנות העשרים, על ידי החוג הווינאי שבראשו עמד מוריץ שליק, וכן על ידי אנשי החוג הברלינאי (אנ'). אנשי החוג טענו שמרבית הפילוסופיות שנכתבו עד אז היו שגויות מיסודן ואף חסרות משמעות במובן החמור ביותר, כי לא הסתמכו על מידע המגיע מהחושים. האסכולה ביקשה לנסח משפטי פרוטוקול הנובעים ישירות מהתנסות חושית וידע אמפירי, ועליהם לבנות פילוסופיה חדשה. תזה מרכזית בפוזיטיביזם הלוגי הייתה עקרון האישוש (אנ'), שלפיו רק טענות שניתנות לאימות אמפירי, כלומר על ידי החושים, הן בעלות משמעות קוגניטיבית. טענות מתחומי המטאפיזיקה, התאולוגיה, האתיקה והאסתטיקה יהיו חסרות משמעות מבחינת קוגניטיבית. טענות לא אמפיריות שכאלו, יכולות להיות בעלות משמעות רק בהשפעתן על רגשות והתנהגות, אבל הן אינן נושאות איתן מידע עובדתי או ערך אמת.
העמדה הפוזיטיביסטית
עריכהראשיתו של הפוזיטיביזם הלוגי נטוע בהגותו של ארנסט מאך בסוף המאה התשע עשרה. מאך, שהיה גם פיזיקאי חשוב, התנגד למושגים פיזיקליים שהוא ראה כלא אמפיריים, כגון המרחב המוחלט והזמן המוחלט במכניקה הניוטונית. במהלך 1907 נוצר בווינה קשר בין הנס האן, אוטו נוירת ופיליפ פרנק, והם ניסו להרחיב את הפוזיטיביזם של ארנסט מאך תוך דגש על התנגדותו להכנסת המטאפיזיקה למדע המדויק. אולם קשר זה נפסק, ותורת הפוזיטיביזם הלוגי באה לראשונה לניסוח מורחב רק ב-1928, עם פרסום המניפסט של החוג הוינאי, בהנהגת מוריץ שליק.
אנשי הפוזיטיביזם הלוגי שאפו לנקות את הפילוסופיה ממה שראו כבעיות הנובעות משפה לא ברורה וטענות בלתי ניתנות לאימות. הם רצו להפוך את הפילוסופיה ל"מדעית", כך שתחלוק את הבסיס והמבנים הקיימים במדעים המדויקים, כמו למשל בתורת היחסות הכללית של איינשטיין. עיקר המאמץ של הפוזיטיביזם הלוגי כוון לתיקון ושיפור הפילוסופיה, אבל כיום הם נתפשים – לדעת חוקרים מסוימים בטעות – כמי שניסו להסדיר את התהליך המדעי ולהכפיף אותו לסטנדרטים מסוימים.
הפוזיטיביזם הלוגי הגדיר קריטריונים ברורים ליצירת משפטי פרוטוקול, וקבע שכל משפט שאינו עומד בקריטריונים אלה הוא חסר משמעות. רק קביעות המבוססות על תצפית אמפירית הן בעלות משמעות, ובמשתמע כל קביעה המבוססת על אופן אחר של היקש או היסק, ובמיוחד קביעה מטאפיזית, היא חסרת משמעות – משפט סרק, תוצר לוואי של השפה, ולא אובייקט בעל ממשות שניתן להתייחס אליו.
בבסיס העמדה של הפוזיטיביזם הלוגי ניצבת הבחנה חדה בין שתי צורות יצירה אנושית:
ככלל, המדע מבטא עובדות ואילו האמנות מבטאת רגש. הביקורת על המטאפיזיקה היא – שהיא מתיימרת לטענות עובדתיות על אף המגבלות המהותיות שבה (ביסוס על היקש ולא על ידע אמפירי); ומאידך, היא אינה אמנות, כלומר, מטאפיזיקאים הם כמו מוזיקאים נטולי יכולת מוזיקלית.
למהלך הפוזיטיביסטי (העוסק ביצירה הקוגניטיבית בלבד) שני היבטים:
- חיובי – הבהרת מושגים ומשפטים בעלי משמעות, ובכך הנחת יסודות לוגיים הן למדע העובדתי והן למתמטיקה.
- שלילי – ביקורת הפילוסופיה כולה וכן כל מתודה אחרת המתיימרת לידע על-אמפירי.
סוגי טענות
עריכההיסטורית, נעשתה חלוקה לשלושה סוגי טענות, אך ניתן גם לבטאה בדיכוטומיה הבאה:
משפטים בעלי מובן
עריכהמשפטים אלה נחלקים לשני סוגים:
- כלל המשפטים במדעי הטבע.
- משפטים אנליטיים.
כלל המשפטים במדעי הטבע
עריכהמשפטים אלה יכולים להיות:
- נכונים, מייצגים דבר-מה בעולם.
- שגויים, אך היו יכולים, במצבים מסוימים, לייצג דבר מה בעולם. כך, למשל, משפטים על אודות מכשפות או קנטאורים, ייחשבו נכונים אם יתגלו עדויות התומכות בקיום היצורים שבהם הם עוסקים.
משפטים אנליטיים
עריכההמשפטים האנליטיים נחלקים ל:
- משפטי הלוגיקה, אשר נחלקים לטאוטולוגיות או לסתירות.
- משפטי המתמטיקה, אשר אף הם נחלקים לטאוטולוגיות או לסתירות.
הגם שהן אלה והן אלה נחשבים לבעלי מובן, המשפטים שונים מהותית. בעוד שכלל משפטי מדעי הטבע מבטאים (או נכשלים בביטוי) מצב דברים בעולם, הרי המשפטים האנליטיים אמיתיים (או שקריים) רק בגלל מבנם ואינם אומרים דבר על המציאות (לדוגמה: במשולש יש שלוש צלעות). ככלל, נוסחאות המתמטיקה והלוגיקה אינן טענות עובדתיות, אלא רק משמשות לטרנספורמציה של טענות כאלו.
משפטים חסרי מובן
עריכההטענות חסרות המשמעות נחלקות ל:
- טענות המכילות מילים חסרות משמעות.
- טענות בעלות מבנה דקדוקי תקין אך מבנה לוגי שגוי.
טענות המכילות מילים חסרות משמעות
עריכהמילה היא בעלת משמעות כאשר:
- היא מתייחסת לדבר מה בעולם.
- היא מוגדרת על ידי מילים המתארות דבר מה בעולם.
מכאן שמשפטים יהיו חסרי משמעות כאשר:
- הם מכילים מילה שאינה מתייחסת לעולם. או:
- הם מכילים מילה המוגדרת על ידי מילים שאינן מתייחסות לעולם.
דוגמה לאפשרות הראשונה היא המילה "איון" שהציג היידגר במשפטו "האין מאיין". מילה זו הוצגה ללא שום הגדרה וגם מן ההקשר לא ניתן, לדעת הפוזיטיביסטים, להבין את משמעותה. דוגמה למקרה השני היא הגדרת "אלוהים" כ"מניע ראשוני", הגדרת "מניע ראשוני" כ"מוחלט", "מוחלט" כ"אוסף כל השלמויות" וכן הלאה.
גם הגדרה מעגלית אינה קבילה, בסופו של דבר ההגדרה חייבת להיעצר בעולם – האספקט האמפירי (צבע, צורה, טמפרטורה וכולי) הוא שקובע את המשמעות.
טענות בעלות מבנה דקדוקי תקין אך מבנה לוגי שגוי
עריכהבין המשפטים חסרי המשמעות (פסאודו משפטים) ניתן לזהות שני סוגים, למשל:
- המשפט: "קיסר הוא וגם".
- המשפט: "קיסר הוא מספר ראשוני".
רצף המילים "קיסר הוא וגם" נוצר באופן הנוגד את כללי התחביר, הדורשים שאת העמדה השלישית לא תתפוס קוניונקציה ("וגם"), אלא נשוא, כלומר שם עצם (של חפץ) או שם תואר. רצף המילים "קיסר הוא גנרל", למשל, נוצר בהתאם לחוקי התחביר. זוהי דוגמה לביטוי תקין לחלוטין. לעומתו, המשפט: "קיסר הוא מספר ראשוני" כבעל אותו מבנה דקדוקי, נכון תחבירי. עם זאת, זהו משפט חסר משמעות.
מהתיאור לעיל נובע:
- משפטים (טענות) הם חסרי משמעות כיוון שאינם מצייתים לחוקי הדקדוק, בפרט
- הם פסאודו משפטים שאינם מצייתים לתחביר הלוגי.
האחרונים מהווים את מרבית המטאפיזיקה הקלאסית, למשל מערכות המושגים של פיכטה, שלינג, הגל, היידגר ועוד.
ביקורת
עריכההפוזיטיביזם בעל מטאפיזיקה משל עצמו, אך רואה אותה כהרחבת הלוגיקה, "פילוסופיה מדעית" המסנתזת, מבססת ומכלילה את תוצאות המדעים השונים, וכן של הלוגיקה והמתמטיקה. מכאן, לא מדויק לומר שהוא תוקף את כלל המטאפיזיקה, אלא את חלקה המתיימר לידע הנוגע לדברים הנמצאים מעל או מעבר לכל ניסיון. כגון: מהויות הדברים, הדברים כשלעצמם, המוחלט וכיוצא באלה. הדבר המאפיין טענות אלו הוא שהן אינן ניתנות לאימות – הן אינן עומדות למבחן אמפירי, ובנוסף אינן לוגיות. על כן הן חסרות משמעות. הדבר נכון גם לגבי רוב הטענות המיסטיות והתאולוגיות. ייתכן אומנם שיש ביניהן טענות המועמדות למבחן אמפירי, למשל, "זאוס נמצא על פסגת האולימפוס", או "למי ששובר מראה יהיו 7 שנים רעות". במקרה זה הן ייחשבו לבעלות משמעות, אבל שגויות.
ברור כי גם הטענות המאומתות אינן משיגות ודאות מוחלטת, ומסיבה זו הן מכונות השערות. אם כן, הרי שהמדען שואף להשגת ודאות מספקת מבחינה מעשית, אך ברור לו כי לעולם לא יושג אימות מושלם. עקב כך, בהקשר המדעי, "ההכרחי", "הוודאי" (אין חלוקה לוודאי ומקרי) ו"האפריורי" הן מילים חסרות משמעות. המדע נסמך על הניסיון וכל דבר החורג ממנו, או קודם לו, כלל אינו יכול לבוא לידי אימות ומשום כך מזוהה כחסר משמעות.
ביקורת נוספת מציינת כי התאוריה הפוזיטיביסטית מביאה לסתירה כאשר היא מופעלת על עצמה.
ביקורתו של קרל פופר על הפוזיטיביזם הלוגי היא שהקריטריונים שלו ליצירת משפטי בסיס לפילוסופיה הם בו-בזמן רחבים מדי וצרים מדי. רחבים מדי, כי יש משפטים שנובעים מהתנסות חושית, אך אינם נכונים. צרים מדי, כי יש אמיתות שאינן נתפסות בחושים. למשל, פופר טען ששלילת המיתולוגיה על ידי הפוזיטיביזם הלוגי הייתה שגויה. אומנם המיתולוגיה אינה מבוססת אמפירית, אך היא היוותה בסיס לפיתוחים מדעיים רבים. פופר אמר שעל ידי שלילת ידע לא-אמפירי, אנו מאבדים את היכולת להתייחס לידע הזה, לבקר אותו, ולייצר מתוכו ידע מוצק יותר.
פופר הציע, כתחליף לדרישה של הפוזיטיביזם הלוגי, את עקרון הניתנוּת להפרכה. עיקרון זה עורר ביקורת מאנשים כמו תומאס קון, שטען כי ניתנות להפרכה לא שיחקה תפקיד סיבתי משמעותי במעבר בין תאוריות מדעיות, ומתומכי פופר כמו אימרה לָקָטוֹש, שהציע קריטריון נוסף שמבחין בין תוכניות חקר פרוגרסיביות ודגנרטיביות.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- ג'יימס א' אורמסון (עורך), בן-עמי שרפשטיין (עורך המהדורה העברית), פוזיטיביזם לוגי, בספר "פילוסופיה" באתר מט"ח
הפוזיטיביזם הלוגי: הרצאה בקורס פילוסופיה של המדע, בביצוע ד"ר בועז מילר, סרטון באתר יוטיוב- רודולף קרנפ, סילוק המטאפיזיקה על ידי ניתוח לוגי של השפה
- האנס האן, אוטו נוירת ורודולף קרנפ, תפיסת העולם המדעית: החוג הווינאי
- פוזיטיביזם לוגי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פוזיטיביזם לוגי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ משפט תקף לוגית לא חייב להיות אמיתי; יש להבחין בין תקפות, שמבטאת מבנה לוגי תקין, לבין אמיתיות, שמבטאת אמת או שקר. למשל: המשפט "השמש זורחת במערב" הוא תקף, אבל שקרי.