קריאת ההלל – הבדלי גרסאות

[[תמונה:Fourspecies.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ה[[אדמו"ר]] הרב [[משולם פייש לאווי (השני)]] מטאהש מחזיק את [[ארבעת המינים]] במהלך קריאת הלל בחג ה[[סוכות]]]]

ה'''הלל''' הוא חלק ב[[תפילה (יהדות)|תפילה]] ה[[יהדות|יהודית]] הנקרא (בשירה, לרוב) בימי חג ומועד לאחר [[תפילת עמידה]], ומטרתו להודות ל[[אלוהים (יהדות)|אל]] ולשבח אותו. והוא מורכב מה[[מזמור תהילים|מזמור]]ים קי"ג-קי"ח בספר [[תהילים]]. לפני ואחרי אמירת ההלל מברכים [[ברכה]]. ביום שבו נאמר הלל אין אומרים [[תחנון]]. נחלקו ה[[פוסק]]ים אם חובת אמירת ההלל היא [[מצווה מדאורייתא]] או [[מצווה מדרבנן]]{{הערה|קיימות ארבע שיטות: א.לפי [[הרמב"ם]], כל הלל הוא מדרבנן. ב. לפי ספר [[הלכות גדולות]] ורבי דניאל הבבלי, כל הלל הוא מדאורייתא. ג. לפי [[הרמב"ן]] ההלל בימים טובים הוא מדאורייתא ואילו ההלל בחנוכה הוא מדרבנן (סהמ"צ שורש א'). ד. לפי [[החתם סופר]] ההלל בימים טובים הוא מדרבנן, וההלל בחנוכה הוא מדאורייתא (בשו"ת יו"ד סי' רל"ג).}}. ולכל הדעות אמירת ההלל היא על גאולתם של עם ישראל מעבדות לחירות.