די צייט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ סקריפט החלפות (מסוי, רישיו)
שורה 4:
 
==היסטוריה==
השבועון ''די צייט'' נוסד ב[[המבורג]], [[גרמניה]], ב-[[21 בפברואר]] [[1946]], זמן קצר לאחר תום [[מלחמת העולם השנייה]], כשהעיר הייתה עדיין תחת שלטון [[בריטי]] ונדרש רשיוןרישיון בריטי לצורך ההוצאה לאור. המהדורה הראשונה שלו יצאה ב-25,000 עותקים בלבד.
 
מייסדי ה"די צייט" היו מספר [[גרמנים]] תושבי המבורג, אנשי מרכז - ימין, שהתנגדו בדרך זו או אחרת ל[[נאצים]], בתקופת שלטונם של האחרונים, גם אם לא לחמו בשלטון הנאצי ישירות ולעתים אף שירתו בצבא הגרמני בתקופת המלחמה.
 
המייסד העיקרי של השבועון ומי שהיה זה שקיבל בפועל מהצבא הבריטי את הרשיוןהרישיון להוצאתו לאור והפך עם השנים לבעל המניות היחידי בו, היה [[גרד בוצריוס]]. בוצריוס היה [[שופט]] גרמני, שהיה נשוי מאז [[1932]] ל[[יהדות גרמניה|יהודיה]], דיטה (גרטל) לבית גולדשמידט. אשתו ברחה ל[[בריטניה]] ב-[[1938]] ואילו הוא נשאר בגרמניה. תקופה מסויימתמסוימת וכל עוד ניתן היה, הוא הגן על יהודים, כ[[עורך דין]], אפילו תחת השלטון הנאצי. בני הזוג התגרשו בדצמבר [[1945]], סמוך לאחר תום המלחמה.
 
מייסד אחר, ריכרד טונגל, לימים העורך הראשי למשך כעשור, היה האחראי על הבנייה בעיריית המבורג, הודח מתפקידו עם עליית הנאצים לשלטון ב-[[1933]], ועבר את שנות המלחמה ב[[ברלין]], כ[[סופר]] ו[[מתרגם]]. בנוסף לשניהם היו בין המייסדים עוד מספר תושבי המבורג, בעלי פרופיל דומה.
שורה 21:
בית ההוצאה לאור של די צייט, כיום, קרוי על שם המייסד העיקרי - "צייטוורלאג גרד בוצריוס" ומקום מושבו העיקרי הוא בהמבורג. הוא שייך החל מ-[[1996]] ל"קבוצת ההוצאה לאור של גיאורג פון הולצברינק", מ[[שטוטגרט]]. הקבוצה העבירה ב-[[2009]] מחצית מהבעלות ל"דיטר פון הולצברינק מדיה", השייכת לאחד מיורשיו של איל התקשורת גיאורג פון הולצברינק.
 
לשבועון יש כיום משרדים ועורכים ב[[פרנקפורט]], [[ברלין]], [[דרזדן]], [[לונדון]], [[בריסל]], [[פריז]], [[מוסקבה]], [[איסטנבול]] ו[[וושינגטון]] וכתבים זרים קבועים ב[[תל אביב]], [[יוהנסבורג]], [[ניו יורק]], [[ניו דלהי]] ו[[בייג'ינג]].
 
ה"די צייט" יוצא לאור כל יום ה' בשבוע והוא ידוע בין השאר במאמרים הארוכים ומלאי הפרטים המופיעים בו ובפורמט הגדול מהמקובל של הדפים שלו. מספר עותקי השבועון הנמכרים מידי שבוע בממוצע עומד על יותר מחצי מליון, כאשר מספר הקוראים נאמד בכשני מיליון קוראים מידי שבוע בממוצע. בהשוואה, ה"[[דר שפיגל]]", שהוא המתחרה העיקרי, מוכר כארבע מאות אלף עותקים בשבוע, (הנתונים נכונים לראשית [[2012]]).