חניה בתשלום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←תשלום באמצעות טלפון סלולרי: עוד חסרון של האיזי פארק |
←הגבלת משך החניה, ללא תשלום: לפי דף השיחה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Parking meter-1940.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מדחן מסביבות שנת 1940 בקליפורניה]]
הסדרי '''חניה בתשלום''' נועדו להגשמת שתי מטרות:
* הגבלת משך החניה ברחובות הערים, כדי שנהגים רבים יותר יוכלו ליהנות
* יצירת הכנסה למפעילי שירות החניה. ב[[חניון|חניונים]] שהוקמו למטרת רווח, מטרה זו היא מטרה בלעדית.
שורה 18:
===כרטיס חניה===
בתחילת [[שנות ה-70 של המאה העשרים]] עברו ערים רבות בישראל לשימוש בכרטיסי חניה במקום המדחנים. על כרטיס החניה הודפסו ימי השבוע, ימי החודש ושעות היממה ועל הנהג לסמן את יום החניה והשעה שבהם החנה את רכבו. הסימון היה באמצעות ניקוב הכרטיס במקום המתאים או חשיפה על ידי גירוד שכבת צבע. בכך קנה הנהג זכות לשעה אחת של חניה. את הכרטיס על הנהג לשים על חלון מכוניתו, כדי לאפשר לפקח לוודא שטרם חלף זמן החניה שנרכש.
===איזי פארק===
שורה 47:
לפי תיקון החוק בישראל בשנת 2008, עלות חניית רכב בחניונים ציבוריים ופרטיים תחושב בכל החניונים ביחידות זמן של רבע שעה, במקום שעה שלמה כפי שהיה נהוג, וזאת החל מתום השעה הראשונה.
==הגבלת משך החניה, ללא תשלום==
כאמור, אחת המטרות של הסדרי חניה בתשלום היא הגבלת משך החניה ברחובות הערים, כדי שנהגים רבים יותר יוכלו ליהנות מההיצע המוגבל של מקומות החניה. לעתים מתמקדת הרשות המקומית במטרה זו בלבד, כלומר מנהיגה הסדר המגביל את משך החניה ללא גביית תשלום תמורת החניה, אך תוך הטלת קנס על מי שחורג ממשך החניה המותר.
כלי המשמש למטרה זו הוא עיגול חניה, שהוא עיגול דמוי שעון, שעליו מודפסות שעות היממה, הנתון בתוך מעטפה שבה חלון המאפשר הצגה של קטע קטן מלוח השעות. הנהג מציג בחלון זה את השעה שבה החנה את מכוניתו, וכל יכול הפקח לוודא שהמכונית חונה במסגרת מגבלת הזמן המותר.
בשיטה אחרת הפקח מסמן בקו את גלגל הרכב החונה, וחוזר לביקור נוסף באזור בתום זמן החניה. כאשר הוא פודש מכונית שכבר יש עליה סימון, אות הוא שהמכונית חרגה מזמן החניה המותר.
==קישורים חיצוניים==
| |||