ויקיפדיה

אליהו אשתור – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-(\.(pdf|PDF).*?)\{\{PDF\}\} +\1)
שורה 4:
 
==חייו==
אליהו שטראוס, בן אברהם ליב, נולד בווינה, בשנת 1914. למד [[ערבית]] ולימודי [[אסלאם]] ב[[אוניברסיטת וינה]] וכן לימודי יהדות ב[[בית המדרש לרבנים בווינה]] (Israelitisch Theologische Lehranstalt), מיסודו של הרב [[אהרן ילינק]].{{הערה|שם=לבציון|נחמיה לבציון, "[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_21.8%281%29.pdf פרופסור אליהו אשתור ז"ל - דרכו בחקר תולדות היהודים בארצות האסלאם]", '''[[פעמים]]''' 21 (תשמ"ה), [[מכון בן צבי]], עמ' 134 - 138. {{PDF}}}}
 
לאחר פלישת ה[[נאצים]] לאוסטריה ב-[[12 במרץ]] [[1938]], ו[[אנשלוס|סיפוחה לרייך השלישי]], החליט לעזוב את העיר. בסיועו של [[שמחה אסף]] הצליח להימלט ממנה ביולי [[1938]] ו[[העלייה החמישית|לעלות לישראל]].<ref>ראו עמ' XVI למבוא של כרך א' ל"ספרו תולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים", שם הוא כותב: "הרב הפרופ' ש. אסף העושה עמדי טובות שנים רבות והציל אותי מארץ התפת...". לפי מאמרה של פרנקל הנ"ל, עמ' 40 (הערת שוליים 66). בזמן היותו בווינה, תרגם אשתור עבור אסף (שישב בישראל) מקורות בשפה הערבית, לרבות תעודות מן הגניזה שהיו בווינה. ראו ש"ד גויטיין, "כתבי גניזה מן התקופה הממלוכית", '''תרביץ''' מ"א (תשל"ב), עמ' 59 - 81, בעמ' 59.</ref> לאחר הגיעוֹ לישראל, החל לעבוד ב[[בית הספרים הלאומי]]. כמו כן, ביקש להשלים את עבודת הדוקטורט עליה החל לעבוד עוד באוניברסיטת וינה, על היהודים ב[[מצרים]] וב[[סוריה]] תחת שלטון [[השושלת הבחרית|הממלוכים הבחרים]], ונרשם ללימודי [[דוקטורט]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]]. בשנת [[1943]] הגיש את העבודה, וקיבל עליה תואר [[דוקטור לפילוסופיה]].
שורה 22:
אף את תפקידו כחוקר הוא תיאר בדרך ציורית:
 
{{ציטוט|תוכן=תפקיד ראשון הוא להיסטוריון להשקיע את עצמו בזמנים שחלפו ועברו, לחיות את חיי הדורות ההם, לשמוח אתם בשמחתם ולבכות אתם בצרתם. הבה ננסה ונתעטף איפוא בגלימות הרחבות הלבנות והצבעוניות, נחבוש את הטרבושים ונצא אל שוקי קהיר, בירת המדינה הממלוכית, נסתכל בהמון העוברים והשבים כאילו היינו יהודים משכונת זוילה.|מקור= עמ' XVI להקדמה לכרך השני של ספרו '''תולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים''', תקופת הממלוכים הברג'ים, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"א-1951.<ref>השימוש בציטוט נמצא לראשונה במאמרו של נחמיה לבציון, "[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_21.8%281%29.pdf פרופסור אליהו אשתור ז"ל - דרכו בחקר תולדות היהודים בארצות האסלאם]", '''[[פעמים]]''' 21 (תשמ"ה), [[מכון בן צבי]], עמ' 134 - 138, בעמ' 135 - 136. {{PDF}}</ref>|מרכאות=כן}}
 
ואכן, כאשר בא לתאר את הקהילות היהודיות, הוא הצליח להעמיד בפני הקוראים תמונה מדויקת ואותנטית של חיי היהודים, הבגדים שלבשו, הפנים והחוץ של בתיהם, על כל רהיטיהם, המתרחש ברחובות של השכונות היהודיות והעיר בכלל, סדרי המשפט, דרכי המסחר, ההווי והתפילה בבתי הכנסת, האווירה בזמן החגים והשבתות ועוד.{{הערה|שם=לבציון}}
שורה 30:
בדרך דומה נקט כאשר ביקש לבחון את הדרך בה נהגו האוכלוסייה והשליטים המוסלמים בשכניהם היהודים. בבוחנו כרוניקות מוסלמיות ומקורות נוצריים ויהודיים מאותה התקופה, הוא מצא שגם בארצות המוסלמיות סבלו היהודים משנאת קנאי הדת, ומנטל מסים, ולא נהנו משוויון זכויות; אלא שכאשר השווה את מצב היהודים בארצות האסלאם למצב היהודים באירופה באותו הזמן, הוא הצליח להוכיח כי מצבם של הראשונים היה טוב הרבה יותר ממצבם של האחרונים. אשתור הראה, למשל, כי אומנם גם בארצות המזרח הופלו היהודים כמיעוט דתי, אלא שבמשך מאות שנים כמעט ולא הוגבלו בבחירת משלח ידם או סבלו מרדיפות דת בשל עיסוקם בו<ref>לעניין זה ראו גם במאמרו של אשתור, {{דעת|ד"ר א. אשתור|daat/kitveyet/mahanaim/ashtor-3.htm|דמות היהודים בעיני המוסלמים בימי הביניים}}, '''[[מחניים]]''' ע"ו, תשנ"ג (צ"ל תשכ"ג). אשתור הראה כי טענות קנאי הדת המוסלמים כנגד היהודים, בשל מקצועם של היהודים, החלו בעיקר לאחר השינוי שחל בריבוד החברתי והכלכלי שלהם בארצות שנכבשו על ידי המוסלמים, והם הפכו מאיכרים או מעובדי עבודות שנחשבו לעבודות בזויות (כגון, [[בורסקאות|בורסקאים]], [[צבע (מקצוע)|צבעים]] ו[[סנדלר]]ים) לנושאי משרות גבוהות (כגון, וזירים, אנשי חצר, יועצים מדיניים ורופאי השליטים) ולבעלי מקצועות יוקרתיים (כגון, סוחרים גדולים, בנקאים ורופאים). אשתור הצביע על שינוי ב[[רטוריקה]] של קנאי הדת המוסלמים כנגד היהודים, וטען כי מקורו במגע ממושך של המוסלמים עם הנוצרים (בעיקר בתקופת [[מסעות הצלב]]).</ref>, בעוד שאחיהם באירופה נרדפו הן כמיעוט דתי והן בשל היותם קבוצה מעמדית-כלכלית מיוחדת.{{הערה|שם=לבציון}}
 
מנגד, היו שביקרו את אשתור וטענו כי הביוגרפיה האישית שלו והתקופה בה חי השפיעו על שיקול דעתו כחוקר ופגעו באובייקטיביות של מחקריו, בפרט בדרכים בהן נקט כדי להסביר את מה שראה כשקיעת חיי התרבות היהודיים בארצות המזרח.<ref>לפרוט טענות אילו ראו בערך: "[[תולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים]]", ובפרט בפרק: "[[תולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים#הביקורת על סדרת הספרים|הביקורת על סדרת הספרים]]". האמור שם מתבסס בעיקר על מאמרה של מרים פרנקל, "[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.14.pdf תיבת ההיסטוריה של יהודי ארצות האסלאם בימי הביניים - ציוני דרך וסיכויים]", '''פעמים''' 92 (תשס"ב), מכון בן צבי, עמ' 23 - 61 (על אשתור ראו עמ' 38 - 47). {{PDF}}. </ref> בנוסף, יש הרואים בסגנון הכתיבה הציורי שלו כסגנון שאיננו מתאים לכתיבה האקדמית.<ref>ראו למשל Ross Brann, '''Power in the Portrayal''': Representations of Jews and Muslims in Eleventh- and Twelfth-Century Islamic Spain, New Jersey: Princeton University Press, 2002, p. 2, footnote 6. למרות הביקורת מציין רוס כי מחקרו של אשתור על קורות היהודים בספרד המוסלמית הוא עדיין ספר יסוד בנושא.</ref>
 
===סדרת הספרים על תולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים===
שורה 152:
*{{HebrewBooksPage|[[נפתלי בן מנחם]]|הערך "אשתור, אליהו"|26787|בתוך: '''ספרי מוסד הרב קוק''' שיצאו לאור בשנים תרצ"ז-תש"ל, ירושלים: מוסד הרב קוק, תש"ל, עמ' 34 - 35|41}}.
* {{מעריב|דוד תמר|חומר חדש על חיי היהודים תחת שלטון הממלוקים|1971/03/26|03601}} (מאמר על ספרו של אשתור "תולדות היהודים במצרים ובסוריה תחת שלטון הממלוכים", לאחר פרסום הכרך השלישי).
* נחמיה לבציון, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_21.8%281%29.pdf פרופסור אליהו אשתור ז"ל - דרכו בחקר תולדות היהודים בארצות האסלאם], '''[[פעמים]]''' 21 (תשמ"ה), [[מכון בן צבי]], עמ' 134 - 138. {{PDF}}
* פירוט על קובץ מחקריו החמישי: [http://www.ashgate.com/default.aspx?page=637&calcTitle=1&forthcoming=1&pagecount=11&title_id=2413&edition_id=3971 Technology, Industry and Trade], אפריל 1992, באתר של הוצאת הספרים Ashgate. {{באנגלית}}
* מרים פרנקל, [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_92.14.pdf תיבת ההיסטוריה של יהודי ארצות האסלאם בימי הביניים - ציוני דרך וסיכויים], '''פעמים''' 92 (תשס"ב), מכון בן צבי, עמ' 23 - 61 (על אשתור ראו עמ' 38 - 47). {{PDF}}
 
===מספריו===
שורה 164:
*{{דעת|ד"ר א. אשתור|daat/kitveyet/mahanaim/sidrey-2.htm|סדרי הנשואין בגלות ישמעאל בימי הביניים}}, '''מחניים''' פ"ג, תשכ"ג.
*{{דעת|פרופ' א. אשתור|daat/kitveyet/mahanaim/ashtur-4.htm|החינוך היהודי בארצות-המזרח בימי הביניים}}, '''מחניים''' ק"ח, תשכ"ו.
* א. אשתור, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/ZerShazar/ZerShazar43.pdf ידיעות על היהודים בצפון ארץ ישראל במאה האחת עשרה ובמחצית הראשונה של המאה השתים עשרה], '''זר לגבורות''', קובץ מחקרים במקרא, בידיעת הארץ, בלשון ובספרות תלמודית, מוגש לר' זלמן שזר, נשיא המדינה, ביום הולדתו הפ"ג, עורך: ב"צ לוריא, ירושלים: הוצאת קרית ספר בע"מ, תשל"ג, עמ' 489 - 509. {{PDF}}, באתר דעת.
 
===ערכים אנציקלופדיים===
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אליהו_אשתור"