מספר זהות (ישראל) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏מפקד מספר הזהות: תיקון תחבירי וקישור פנימי.
שורה 13:
* להכין את [[פנקס הבוחרים]] לאספה המכוננת.
* לייסד [[מרשם אוכלוסין]] מסודר ושיטתי המתבסס על מספרי זהות, לאחר תום שלטון [[המנדט הבריטי]] שלא היה לו מרשם אוכלוסין.
יחד עם זאת, אף כי לא הייתה זו אחת הסיבות העיקריות להענקת מספר זהות אישי לכל תושב, היהתרם להחלטה המצב הביטחוני של המדינה, שעמדה לסיים את המלחמה ללא [[גבול|גבולות]] של קבע וללא אפשרות למנוע [[הסתננות]] עוינת לתחומיה מ[[מדינות ערב]] השכנות ומחלקי [[ארץ ישראל]], שהיו בשליטה [[ירדן|ירדנית]] ([[הגדה המערבית]]) ו[[מצרים|מצרית]] ([[רצועת עזה]]). כמו כן התעורר הצורך לכך עקב [[העלייה ההמונית]] שהגיעה למדינה, עם פתיחת שערי הארץ לכל [[יהודי]] בתום המנדט הבריטי, עלייה אשר בחלקה הגיעה ממדינות [[הגוש המזרחי]] שעוינותן למדינה הלכה ונתבררה, ובחלקה הגיעה מ[[מדינות ערב]] האויבות.
 
מתן מספר זהות לכל תושב איפשר את מילוין של שלוש המטרות הללו וכן איפשר פיקוח ביטחוני הולם, מנע נטילת זהות בדויה ואיפשר לאתר אנשים שלא נכללו במרשם האוכלוסין. במרוצת הזמן התבררו יתרונותיה של השיטה גם בכל תחומי החיים האחרים, כמו במערכות ה[[בריאות]] והסעד, בסדרי [[הבחירות לכנסת]] ולרשויות המקומיות, במערכת גביית המסים, בתחום ה[[סטטיסטיקה]] ובכל תחום מנהלי אחר. על חשיבות מספר הזהות לצורך זיהוי ודאי של בעל ה[[מקרקעין]] ולמניעת הונאות במקרקעין, עמד אגף מרשם המקרקעין רק בשנת [[1960]], כאשר חייב שכל רישום של זכויות ושיעבודים במקרקעין, של כל אדם, ישא גם את מספר הזהות שלו. עד אז, במשך 12 שנים, המשיך המרשם להתנהל על-פי שם פרטי ושם משפחה בלבד, כפי שהיה נהוג בימי המנדט הבריטי.