ישראל בעליה – הבדלי גרסאות

ב[[שנות ה-90]], בזמן [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים|העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר]], עלו לישראל כמיליון [[עולה חדש|עולים חדשים]], בעיקר מ[[חבר המדינות]] של [[ברית המועצות]]. בעקבות העלייה התעורר צורך בייצוג פוליטי לעולים, ולנישה זו נכנסה מפלגת ישראל בעלייה. העולים אשר הגיעו לארץ ישראל הגיעו ממציאות תרבותית ופוליטית מתפתחת בעקבות השינויים ב[[ברית המועצות]].‏‏<ref>‏הורוביץ, ת. (2001). "התעצמותם הפוליטית של עולי ברית-המועצות לשעבר בישראל: מאזרחות פאסיבית לאזרחות אקטיבית", בתוך: א. לשם ומ. ליסק (עורכים), '''מרוסיה לישראל: זהות ותרבות במעבר''' (עמ' 100–123), תל אביב: הקיבוץ המאוחד. עמ' 102‏.</ref> מכל מקום, במחקרים שבוצעו נמצא כי עולי ברית המועצות רואים באזרח [[נתינות|נתין]] פוליטי יותר מאשר [[אזרח]] הלוקח חלק פעיל פוליטית‏‏.<ref>‏Horowitz, T. (1994). "The influence of Soviet political culture on immigrants voters in Israel: the election of 1992", '''Jews in Eastern Europe, 1 (23)''', 5-22. p. 7‏</ref> כדי לפתור את בעיות העולים הקימו ד"ר [[יורי שטרן]] ו[[נתן שרנסקי]] את "לשכת המידע על עולים מברית המועצות", אשר היוותה את הבסיס להקמתו של "הפורום הציוני" בשנת [[1988]]. הפורום נאבק למען זכויות העולים, הקים מוסדות סדירים לניהול עניינו של הארגון, קיים אספות כלליות ובחר את מוסדותיו.‏‏‏<ref>‏כ"ץ, ז. (2000). "העולים מברית המועצות לשעבר בחיים הפוליטיים בישראל: שנות התשעים". יהודי ברית המועצות במעבר, 4 (19), 145–157. עמ' 145.‏</ref>

 

 

ניתן להעריך כי מספר סיבות אפשריות הובילו להקמת המפלגה. מצד אחד, ניסיון לשמר את זהותם של העולים על ידי ייצוגם בכנסת.; סיבה אפשרית נוספת עשויה להיות הרצון להתמודדות נגד ה[[אנטגוניזם]] שיצרה העלייה אצל חלק מפלגי העם; דוגמה לכך ניתן למצוא באמירות של [[משה שחל]] כי העלייה הרוסית הביאה איתה אלמנטים של "[[מאפיה (פשע מאורגן)|מאפיה]]", והאמירה של [[אורה נמיר]] על אודות הצעירים שנשארו ברוסיה ושלחו את הוריהם הקשישים לארץ ישראל כדי ליהנות מכספי הרווחה. על אמירות אלו מציינים העולים ב[[אירוניה]], כי "[[מנחם בגין|בגין]] הקים את [[הליכוד]], [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] הקים את מפלגת [[העבודה]] ושחל ונמיר הקימו את ישראל בעלייה".‏‏<ref>‏הורוביץ, ת. (2001). "התעצמותם הפוליטית של עולי ברית-המועצות לשעבר בישראל: מאזרחות פאסיבית לאזרחות אקטיבית", בתוך: א. לשם ומ. ליסק (עורכים), '''מרוסיה לישראל: זהות ותרבות במעבר''' (עמ' 100–123), תל אביב: הקיבוץ המאוחד. עמ' 112–113.‏</ref>

המפלגה דגלה בייצוב הממשלה על ידי [[הפרדת רשויות]] בנוסף למערכת של [[איזונים ובלמים]]. חברי המפלגה סבורים כי על הכנסת לחוקק חוקים ואילו על הממשלה, שתהיה מורכבת ממומחים, לפקח על יישומם. תפקידה של [[הרשות השופטת]] הוא לפרש ולהכריע ולא להחליף את [[הרשות המחוקקת]] או לכפות את סדר יומה על החברה.

 

 

עניינים נוספים שניסתה המפלגה לקדם הם קבלת החלטות הרות גורל על ידי ביצוע [[משאל עם]] ועל ידי רוב מיוחד של 80 [[חברי כנסת]]. המפלגה ניסתה לקדם הפרדה בין [[הרשות המחוקקת]] ל[[הממשלה|רשות המבצעת]] על ידי הסמכת [[שר]]ים מקצועיים שלא ישמשו במקביל כ[[חברי כנסת]].