עבאס מוסאווי – הבדלי גרסאות

לאחר נפילת הנווט [[רון ארד]] בשבי ארגון ה[[מחבל]]ים "ההתנגדות המאמינה", הזרוע הצבאית של תנועת [[אמל]] ב[[לבנון]], הורה [[ראש אמ"ן]], האלוף [[אורי שגיא]], ל[[אמ"ן]] לתכנן מבצע לחטיפתו כדי להשתמש בו כקלף מיקוח בהסכמי חילופי שבויים עתידיים. [[סיירת מטכ"ל]] ו[[שייטת 13]] החלו בהכנות למבצע החטיפה. המבצע נועד לצאת לפועל ב-[[16 בפברואר]] [[1992]], אולם ביום המבצע התברר כי מוסאווי מצוי בסביבת קהל גדול מדי מכדי שניתן יהיה לחוטפו. באגף המודיעין התגבשה ההמלצה להסב את המבצע למבצע [[סיכול ממוקד]]. לאחר שראש אמ"ן, שגיא<ref>[[עמרי אסנהיים]], '''צאלים: הטראומה של סיירת מטכ"ל''', אור יהודה: [[כנרת זמורה-ביתן דביר|כנרת, זמורה-ביתן]], [[2012]], עמוד 81.</ref>, והרמטכ"ל, [[אהוד ברק]], השיגו את אישור הדרג המדיני תקפו מסוקים של ישראל שיירת מכוניות בדרום לבנון. בתקיפה נהרגו מוסאווי, אשתו, בנו וארבעה אנשים נוספים. ישראל הצהירה כי ההתקפה הייתה ניסיון התנקשות מתוכנן<ref>[[יוסי מלמן]] ודן רביב, "'''מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2012]], עמודים 298-299.</ref>. בתגובה לחיסולו של מוסאווי ביצעה קבוצה המכנה עצמה "הג'יהאד האסלאמי" [[הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה|פיגוע בשגרירות ישראל]] בבואנוסב[[בואנוס איירס]], ב-[[17 במרץ]] [[1992]], שהביא למותם של 29 ישראלים וארגנטינאים. פיגוע תגובה נוסף בוצע ב-[[18 ביולי]] [[1994]], [[הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה|בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס]] והביא למותם של 85 בני אדם.

ראש אגף המודיעין דאזבזמן חיסול מוסאווי, אורי שגיא, בזמן חיסול מוסאווי, אמר לאחרכעבור שנים: