עבאס מוסאווי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה קלה
שורה 6:
 
בשנת [[1991]] נבחר מוסאווי על ידי חזבאללה למזכיר הכללי של הארגון. הוא נחשב למתון, יחסית לחברים אחרים בארגון, והחליף את [[סובחי טופיילי]], איש הקו הנוקשה. על אף מתינותו היחסית, עבאס מוסאווי כינה את ישראל "הסרטן של [[המזרח התיכון]]" והבטיח כי חזבאללה "ימחק כל זכר לישראל בפלסטין" ו"יגביר את פעילותו הצבאית, המדינית והעממית על מנת לפגוע בשיחות השלום".<ref>[[מידל איסט אינטרנשיונל]], [[8 בנובמבר]] 1991.</ref>
 
==חיסולו==
לאחר נפילת הנווט [[רון ארד]] בשבי ארגון ה[[מחבל]]ים "ההתנגדות המאמינה", הזרוע הצבאית של תנועת [[אמל]] ב[[לבנון]], הורה [[ראש אמ"ן]], האלוף [[אורי שגיא]], ל[[אמ"ן]] לתכנן מבצע לחטיפתו כדי להשתמש בו כקלף מיקוח בהסכמי חילופי שבויים עתידיים. [[סיירת מטכ"ל]] ו[[שייטת 13]] החלו בהכנות למבצע החטיפה. המבצע נועד לצאת לפועל ב-[[16 בפברואר]] [[1992]], אולם ביום המבצע התברר כי מוסאווי מצוי בסביבת קהל גדול מדי מכדי שניתן יהיה לחוטפו. באגף המודיעין התגבשה ההמלצה להסב את המבצע למבצע [[סיכול ממוקד]]. לאחר שראש אמ"ן, שגיא<ref>[[עמרי אסנהיים]], '''צאלים: הטראומה של סיירת מטכ"ל''', אור יהודה: [[כנרת זמורה-ביתן דביר|כנרת, זמורה-ביתן]], [[2012]], עמוד 81.</ref>, והרמטכ"ל, [[אהוד ברק]], השיגו את אישור הדרג המדיני תקפו מסוקים של ישראל שיירת מכוניות בדרום לבנון. בתקיפה נהרגו מוסאווי, אשתו, בנו וארבעה אנשים נוספים. ישראל הצהירה כי ההתקפה הייתה ניסיון התנקשות מתוכנן<ref>[[יוסי מלמן]] ודן רביב, "'''מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2012]], עמודים 298-299.</ref>. בתגובה לחיסולו של מוסאווי ביצעה קבוצה המכנה עצמה "הג'יהאד האסלאמי" [[הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה|פיגוע בשגרירות ישראל]] בבואנוסב[[בואנוס איירס]], ב-[[17 במרץ]] [[1992]], שהביא למותם של 29 ישראלים וארגנטינאים. פיגוע תגובה נוסף בוצע ב-[[18 ביולי]] [[1994]], [[הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה|בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס]] והביא למותם של 85 בני אדם.
 
את עבאס מוסאווי החליף [[חסן נסראללה]] כמזכיר הכללי של ארגון חזבאללה.
ראש אגף המודיעין דאזבזמן חיסול מוסאווי, אורי שגיא, בזמן חיסול מוסאווי, אמר לאחרכעבור שנים:
{{ציטוט|תוכן=ידענו על יכולות חזבאללה להגיב, אך במבט לאחור ייתכן שלא הייתה מודעות מספקת לאפשרות הנקמה ולא שקללנו אותה כשקיבלנו את ההחלטה לתקוף. לא הייתה לי מודעות מספקת למידת התגובה האפשרית בארגנטינה, דבר שהיה מביא, מן הסתם, למחשבה נוספת על ההחלטה לצאת למבצע.
|מקור=[[רונן ברגמן]], '''מכירת חיסול''', מוסף "7 ימים" של "[[ידיעות אחרונות]]", 4.9.2009}}