פרשת האי היווני – הבדלי גרסאות

[[תוכנית ההתנתקות]] בוצעה בקיץ [[2005]], כשנה לאחר סגירת התיק על ידי היועץ המשפטי לממשלה. נשמעו טענות רבות מפי [[המחאה נגד תוכנית ההתנתקות|המתנגדים לתוכנית ההתנתקות]], שמהלכיו המדיניים מרחיקי הלכת של שרון נועדו לרצות את ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] ולהסיח את דעתו של הציבור ואת דעתם של אנשי הפרקליטות ממעורבותו הפלילית של שרון בפרשות אלו. [[ההחלטה על תוכנית ההתנתקות]] התקבלה כנראה עוד בשנת [[2003]], והועלתה לראשונה באופן פומבי בנאום שנשא שרון ב-[[20 בנובמבר]] 2003, בו הצהיר כי הוא שוקל צעדים חד צדדים,‏<ref>‏[http://www.pmo.gov.il/PMO/Archive/Speeches/2003/11/Speeches8920.htm נאום של אריאל שרון בוועידת ראש הממשלה ליצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי], [[20 בנובמבר]] [[2003]]‏</ref> ובצורה מפורשת יותר - בנאום ב[[כנס הרצליה]] ב-[[18 בדצמבר]] 2003‏.‏<ref>‏[http://www.pmo.gov.il/PMO/Archive/Speeches/2003/12/Speeches8996.htm נאום של אריאל שרון בכנס הרצליה], [[18 בדצמבר]] 2003‏</ref> אחד ממתנגדי ההתנתקות, [[סגן שר|סגן השר]] [[צבי הנדל]], שהתגורר אז ב[[גוש קטיף]], פרסם את הביטוי שמסר לו ח"כ [[יוסי שריד]], "עומק העקירה כעומק החקירה".<ref>{{ynet|אטילה שומפלבי|הבכי של צבי הנדל|2906323|22 באפריל 2004|}}</ref> מנגד, טען אריאל שרון ששיקוליו היו תמיד ענייניים ולטובת עם ישראל, ולא מעבר לכך.<ref>{{ynet|דיאנה בחור-ניר וגיא בניוביץ'|שרון ל-ynet: "אני מרגיש חפות מוחלטת"|2898798|5 באפריל 2004|}}</ref>