ריעותא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 14:
השאלה היא, כיצד ניתן לדעת כי היה תוקף הלכתי להסגר, שמא ברגע לפני ההסגר, השתנה מראה הנגע במצב שאינו טוען הסגר, ואם כן אין להסגר שום תוקף הלכתי שיכול לקבוע את דינו של הנגע כעבור שבוע מההסגר. ומכאן לומדים חז"ל שניתן להעמיד דבר על חזקתו{{הערה|{{בבלי|חולין|יא|ב}}}}. חכמי התוספות מסבירים כי מכאן ניתן להניח שגם כאשר ישנה "ריעותא" החזקה קיימת, שהרי ייתכן שכעבור שבוע מה"הסגר", ימצא הכהן את הנגע במצב שונה, ואם כן מצב זה גורם "ריעותא" ועלינו לחשוב שמא מצב זה היה קיים כבר לפני ההסגר, ומכיוון שההלכה אינה מתייחסת לחשש זה אלא קובעת שיש להתייחס לנגע כאילו ההסגר מועיל בוודאות גמורה, הרי שחזקה תקיפה גם כאשר ישנה "ריעותא".
לעומת זאת, בתלמוד{{הערה|{{בבלי|נידה|ב|ב}} ועוד מקומות}} מובא כי שונה דינו של "תרתי לריעותא". כאשר קיימות שתי סיבות האומרות כי החזקה השתנתה. כך למשל, כאשר מדדו [[מקווה טהרה]] ונמצא שהוא כשר ויש בו שיעור מים בשיעור הראוי (ארבעים [[סאה]]), והלך אדם וטבל בו ושוב נמצא שהוא חסר מהשיעור המינימלי, במצב כזה נשאר הטמא בטומאתו מ[[ספק (הלכה)|ספק]]. ההסבר הוא כי במצב כזה יש "תרתי לריעותא" - שני "ריעותא", האחת היא המציאות שהמקוה התגלה כחסר, דבר האומר לנו שיש להניח שגם לפני כן הוא היה חסר ([[חזקה דהשתא]]), וכן [[חזקת הדין]] של הטובל, שהיה טמא ועלינו להניח שהוא טמא כל עוד לא התברר אחרת.
==קישורים חיצוניים==
| |||