אסון מחניים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור
שורה 49:
סגן אלוף [[דליה דורנר]] נתמנתה לשופט חוקר והתובע הצבאי הראשי סגן אלוף שבת לוי השתתף בשתי הישיבות הראשונות שנערכו בעניין, במטרה לעזור ולעקוב אחר מהלך הדיון המשפטי. לאחר שתי ישיבות, הודיע לוי כי נבצר ממנו להמשיך ולהופיע בהמשך החקירה, וזאת בשל "עמדה שהובעה על ידי מפקד חיל האוויר באשר לניהול החקירה ובאשר לגישת התביעה בנושא". במקומו של לוי נתמנה איש מילואים של חיל האוויר כנציג התביעה. מרגע זה ואילך, חשו ההורים כי חקירת התאונה נתחמה לתחום צר, המעוות את אחריותם של מכלול של גורמים לקרות התאונה.
 
בראשית אוגוסט 1975 נתנה דורנר את החלטתה, לפיה הועמדו לדין שני אנשי חיל אוויר, פקח טיסה בדרגת רב"ט שהיה במגדל הפיקוח בעת האסון ובקר-אוויר בדרגת סגן. משפטם של השניים נמשך חודשים רבים, ובסופו החליט [[בית דין צבאי (ישראל)|בית הדין הצבאי]] שבפניו הובאו לדין, כי הרב"ט אינו צריך להשיב לאשמה.
 
הפרקליט הצבאי הראשי ערער על החלטה זו של בית הדין הצבאי בפני בית הדין הצבאי לערעורים בראשותו של אל"מ (מיל.) [[מאיר שמגר]], שופט [[בית המשפט העליון]]. שמגר החליט להחזיר את הדיון בעניינו של הרב"ט לבית הדין הצבאי המחוזי. בנוסף, העיר בית הדין הצבאי לערעורים בהחלטתו: {{ציטוטון|רשלנותו של הנאשם, בין אם תוכח ובין אם לאו, אינה שוללת אחריותו בפלילים של מאן דהוא אחר, כי לא אחת ואירוע טרגי הוא תוצאה של הצטברותם של אירועים, מעשים ומחדלים... ראוי כי הגורמים המוסמכים לכך יתנו דעתם לאמירה זו כדי שיקבע מי הדרג הפיקודי האחראי לכך שהנחתתם בשלום של מטוסים הופקדה למעשה בידי אלת המזל}}.