תמס שריר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה קלה, עריכה קלה
קישורים פנימיים ועברות.
שורה 25:
== גורמים ==
# פגיעה איסכמית של תאי השריר היא הגורם העיקרי לראבדומיוליזיס. ליצירת פגיעה איסכמית יכולים להיות גורמים רבים:
## פציעת שריר ישירה היא הגורם הנפוץ ביותר להתפתחות ראבדומיוליזיס כתוצאה מפגיעה איסכמית. הפגיעה בתאי השריר נגרמת כתוצאה מכוח חיצוני, כמו בפציעת מעיכה, בטראומה, בכוויה ובהתחשמלותוב[[התחשמלות]].
בכל הפגיעות הישירות נוצר מצב שבו תהליך של חסימה ישירה של זרימת הדם או של [[דלקת]] ו[[בצקת]] גורמים לאיסכמיהל[[איסכמיה]] ממושכת של תאי השריר. מצב זה גורם לקריסת מערכות קיום החיים בתאי השריר כתוצאה ממחסור בחמצן ומאוחר יותר באנרגיה.
## הצרות [[כלי דם|וואסקולרית]] כתוצאה מאתרוסקלרוזיסמ[[טרשת עורקים|אתרוסקלרוזיס]] ומחלות [[מחזור הדם|קארדיווסקולריות]] כמו [[פקקת ורידים עמוקה]] (DVT) או PVD הן גורם נוסף לפגיעה איסכמית של תאי השריר. מחלה נוספת היא [[מחלת לב איסכמית]] (IHD) שיכולה להביא לMIל[[אוטם שריר הלב]] (MI) ופגיעה במיוקרדב[[שריר הלב]] (מיוקרד) שתתבטא בפרפוזיה ירודה לרקמות הגוף. הירידה באספקת החמצן וחומרי המזון לתאי השריר גורמת לראבדומיוליזיס.
## מצבים שונים של [[הלם]] יכולים לגרום גם הם לאיסכמיה כתוצאה מירידה בפרפוזיה. לכן יש לפקוח עין במקרים של הלם ספטי, נוירוגני, קרדיוגני והיפוולמיה.
## אנמיה חרמשית יכולה לגרום גם היא לפגיעה איסכמית של תאי השריר. במחלה הזו התפקוד המבני של האריתרוציטים נפגע. בכך אספקת החמצן בתאי הגוף נפגעת וכך גם תפקודם התקין .
כך נוצר סיכון שבזמן מאמץ כלשהו של השרירים ייווצר ראבדומיוליזיס.