אוטנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור
שונות
שורה 21:
|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג= }}
|אתר אינטרנט=http://www.utena.lt/?q=lt (של הנפה) }}
'''אוטנה''' (ב[[ליטאית]]: '''Utena''' {{אודיו|קובץ=Utena.ogg}}; ב[[רוסית]]: Утена; ב[[פולנית]]: Uciana; ב[[יידיש]] וב[[עברית]]: אוטיאן) היא עיר בצפון מזרח [[ליטא]] ששוכנת במרחק של 92 [[ק"מ]] מצפון לעירל[[עיר בירה|עיר הבירה]] [[וילנה|וילניוס]]. משמשת כמרכז האדמיניסטרטיבי של [[נפת אוטנוס]]. כמה נהרות[[נהר]]ות חוצים את העיר: קרשואונהקראשואונה <small>([[:lt:Krašuona|ליט']])</small> ויובלו ויישה; ויז'ואונה <small>([[:lt:Vyžuona (Šventoji)|ליט']])</small> ושני יובליו אוטנלה וראשה. שני [[אגם|אגמים]] בתחומה: ויז'ואונייטיס ודאונישקיס. בעיר גרים כ-32,000 תושבים (נכון ל-[[2010]]). היא מוזכרת לראשונה בכתובים ב-[[1261]] בתקופת המלך מינדאוגאס (Mindaugas). בימי [[האימפריה הרוסית|השלטון הצארי]] השתייכה תחילה ל[[פלך וילנה]] אך ב-[[1843]] עברה ל[[פלך קובנה]], מחוז וילקומיר. ב[[היסטוריה של ליטא#ליטא בין שתי מלחמות העולם|ליטא העצמאית]] הייתה לעיר מחוז. ב-[[1835]] סללו הרוסים את הכביש [[פטרבורג]]-[[ורשה]] העובר דרך אוטנה, וב-[[1899]] נסללה [[מסילת רכבת|מסילת ברזל]] צרה [[פוניבז']]-אוטנה-[[שווינציאן]]. שתי [[שריפה|שריפות]] גדולות פקדו את העיר בסוף [[המאה ה-19]] אך לאחר זמן קצר נבנתה מחדש והתרחבה. בשנים 1918-1915 הייתה תחת [[היסטוריה של ליטא|הכיבוש הגרמני]].
==הקהילה היהודית==
הקהילה היהודית בעיר הייתה מהראשונות בליטא - ב[[בית קברות|בית הקברות]] הישן שלה נמצאו [[מצבה|מצבות]] מלפני כמה מאות שנים. לפי רשימת [[מס גולגולת]] ב-[[1765]] ישבו בעיר 341 יהודים, ב-[[1847]] - 1,416, ב-[[1897]] - 2,405 (75 [[אחוז]] מכלל אוכלוסיית העיר). אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]] גדלה אוכלוסייתה, והשתקעו בה רבים מיהודי העיירות הסמוכות. ב-[[1919]] ישבו בה 2,485 יהודים, וב-[[1935]] - כ-5,000 (33 אחוז מכלל האוכלוסייה).{{הערה|שם=כרך ג|1='אוטיאן (אוטיאנא), עיר מחוז', בתוך: [[דב ליפץ]] (מרכז המערכת), [[נתן גורן]] [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר ב: "ישובים", תל אביב: [[עם הספר (הוצאת ספרים)|עם הספר]], תשכ"ז, עמ' 285-284 טורים 2 ו-1 ({{ספרי יזכור||ליטא|2866}}, תמונות 1487-1486).