דרשנות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון קישור לפירושונים |
|||
שורה 4:
ב[[יהדות]], '''דרשנות''' היא נשיאת [[נאום]] (דרשה) בפני קהל בנושאי [[מוסר]], [[הלכה]], [[מקרא]] וכדומה, פעמים רבות תוך קישור ל[[פרשת השבוע]] או לענייני דיומא. נושא הדרשה נקרא "דרשן". שני סוגי דרשנים היו: דרשן החי בקהילה בה קהל שומעיו היה קבוע, ו"דרשן נודד" אשר קהל שומעיו השתנה. בהיסטוריה היהודית תופעת דרשנות נודדת הייתה נפוצה ב[[אירופה]] ב[[ימי הביניים]], בהם היה נהוג שדרשנים נודדים יסתובבו במקומות היישוב, ותמורת כסף היו דורשים לציבור המקומי.
סביר כי המונח נקרא כך בדומה ל"[[מדרש]]", וככל הנראה המונח "דרשנות" הוא גלגול מאוחר (מ[[תקופת בית שני]]) של המונח "מדרש".{{הערה|שהוא עצמו גלגול מאוחר של המונח "לדרוש" במשמעות "לחפש". ראו בשני המאמרים ממט"ח בפרק '''קישורים חיצוניים'''.}} סביר כי גם מבחינה תוכנית מדובר בהשתלשלות של מסורת המדרש: בתרבות היהודית קיימים סוגים שונים של מדרש כתוב, ועל בסיסם התעצבה הדרשה המדוברת. אלה הם [[מדרש הלכה|מדרשי ההלכה]] ו[[מדרש אגדה|מדרשי האגדה]]. הדרשנות, בדומה למדרש, אינה מצטיינת בפרשנות [[פשט]], אלא בפרשנות מרחיבה, על דרך ה[[מדרש תנחומא|מדרש]]. הדרשנים עצמם לא היו בהכרח [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]], ופעמים רבות הדרשנות הוזמנה; כלומר, הדרשן התבקש לקשור את דרשתו לנושא מסוים ל[[פרשת השבוע]] או לסוגיה ה[[תלמוד
== התפתחות הדרשנות לאורך ההיסטוריה ==
שורה 11:
בימי הביניים הלכה והתפתחה תרבות בתי הכנסת, ונהוג היה לשאת דרשות בשבתות, בעיקר סביב [[פרשת השבוע]]. בבתי המדרש נישאו דרשות אודות סוגיות תלמודיות, נושאי הלכה ומוסר, לרוב בשיעור של הרב המלמד או של ראש הישיבה או בית המדרש. דרשה בולטת היא דרשת [[שבת הגדול]], שבה דורש הרב בקהילתו בהלכות ה[[פסח]].
לפרסום רב זכתה [[יציאת האדמו"ר מבעלז מהונגריה#דרשת הפרידה|דרשת הפרידה]] שנשא הרב [[מרדכי רוקח]], אחיו של [[אהרן רוקח|האדמו"ר מבעלז]], [[אהרן רוקח]], בינואר 1944, קודם ששניהם עזבו את הונגריה. הדרשה כללה דברי הרגעה ליהודי הונגריה, שחצי מיליון מהם [[שואת יהודי הונגריה|הושמדו]] תוך חצי שנה ממועד הדרשה.
== הדרשנות בזרמים המתחדשים ==
| |||