דידו ואניאס – הבדלי גרסאות

בשיר מסביבות 1686 זיהה טייט עצמו במרומז את [[ג'יימס השני]] כאניאס, ההולך שולל אחרי המזימות המרושעות של הקוסמת והמכשפות שבשירותה (המגלמות את ה[[קתוליות]] הרומית, [[מטאפורה]] שכיחה בתקופה ההיא) ונדחף לנטוש את דידו, סמל העם ה[[בריטניה|בריטי]]. אותה סמליות אפשר למצוא גם באופרה וזה יכול להסביר את הוספת דמויותיהן של הקוסמת והמכשפות, שאינן מופיעות באניאיד המקורית.<ref>{{הערה|1=קרטיס פרייס:"דידו ואניאס" ב[[מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים]] אונליין</ref>}}. יהיה זה מעשה נאצל, או לפחות מקובל, מצד אניאס לציית לגזירת האלים, אך קשה יהיה לקבל נפילה בפח שטומנות לו רוחות דורשות-רעתו. אף כי האופרה היא [[טרגדיה]], יש בה תמונות רבות קלילות יותר, כמו שירו של המלח הראשון "לשלום היפרדו עם רום על שפתיים מן הנימפות אשר על החוף, יגונן אז הרגיעו בשבועות כי תשובו, אך בלב הן תדעו - זה הסוף."

האופרה נכתבה במקור לביצוע בבית ספר לבנות, כך שכל התפקידים הושרו בקולות סופרן ואלט. לאחר הוצאתה מתחום מגביל זה, הייתה חלוקת הקולות חופשית למדי - את תפקידי האלט במקהלה שרים לעתים קולות קונטרה-טנור וטנור גבוה. תפקיד הקוסמת ניתן, בחלק מן הביצועים, לבס או בריטון, את תפקיד המלח הראשון שר נער (כיוון שבימים ההם לא היה זה בלתי רגיל שנער צעיר ימלא תפקידים כאלה על ספינה) ואת המסר הקצר, אך רב החשיבות, של רוח הקוסמת, המחופשת לשליחו של [[יופיטר (מיתולוגיה)|יופיטר]], [[מרקוריוס]], שר [[קונטרה-טנור]].<ref>{{הערה|1=לקוח מדברי ה[[מנצח]] [[כריסטופר הוגווד]] בחוברת המצורפת להקלטת דקה משנת [[1994]]</ref>}}.