ריכרד בר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון טעות חריפה |
מ תקלדה |
||
שורה 4:
בר נולד ב[[בוואריה]] בשנת [[1911]]. הוא היה [[קונדיטור]]. בשנת [[1930]] הוא הצטרף ל[[המפלגה הנאצית|מפלגה הנאצית]] ובשנת 1931 הצטרף לאס אס. לאחר מכן הועסק כ[[שומר (מקצוע)|שומר]] ב[[מחנה הריכוז דכאו]]{{הערה|1=Michael Mann, [http://books.google.co.il/books?id=cGHGPgj1_tIC&pg=PA252 The Dark Side of Democracy: Explaining Ethnic Cleansing]}}. בשנת [[1939]] הצטרף ל[[הדיוויזיה ה-3 של האס אס|דיוויזיה ה-3 של האס אס]], ובשנת [[1942]] מונה לתפקיד [[שליש (צבא)|שליש]] צבאי של [[מחנה הריכוז נוינגמה]]. שנה לאחר מכן, בשנת [[1943]], קודם לתפקיד שלישו הצבאי של [[אוסוולד פוהל]], פקיד נאצי בכיר שהיה מעורב בהשמדת יהודים רבים ב[[השואה|שואה]]. בנובמבר מונה למנהל מחלקה.
ב-[[11 במאי]] [[1944]] החליף את [[ארתור ליבהנשל]] כמפקד מחנה הריכוז וההשמדה [[אושוויץ I]], ובסוף יולי 1944 מונה כמפקד כל חלקיו של [[מחנה הריכוז אושוויץ]]. בתפקיד זה פעל עד לשחרור המחנה בתחילת שנת [[1945]]. ב-[[17 בינואר]] [[1945]] נתן בר את פקודת פינוי המחנה והצעדת האסירים לכיוון גרמניה, בהתאם להוראותיו של [[היינריך הימלר]], ובהן – איסור להשאיר מאחור אסירים חיים. אחד ממובילי צעדות
בסופה של [[מלחמת העולם השנייה]] נמלט בר ועבר לגור ליד [[המבורג]] תחת השם הבדוי קארל נוימן, ועבד כחוטב עצים באחוזה של [[אוטו פון ביסמרק]]. בתחילת 1959 ביקשה התביעה בפרנקפורט את הסמכות להעמיד פושעים מאושוויץ לדין ב[[משפט אושוויץ השני]] וסמכות זאת ניתנה לה באפריל 1959. בעקבות זאת החל מצוד כלל ארצי ב[[גרמניה]] אחר פושעים מאושוויץ, ובהם ריכרד בר. תמונתו של בר פורסמה בעיתונות ואחד העובדים באחוזה שזיהה את בר כמבוקש בעיתון, דיווח למשטרה. תובע מפרנקפורט נסע לאחוזה ובעזרת המשטרה המקומית עצרו את בר ביער באקדחים שלופים, ב-[[20 בדצמבר]] [[1960]]. בתחילה הכחיש שהוא ריכרד בר, אולם לאחר זמן לא רב ולאחר שנאמר לו שיש די והותר ראיות להוכיח את זהותו, הוא הודה בזהותו האמיתית{{הערה|שם=פנדס|1=Devin Owen Pendas, [http://books.google.co.il/books?id=BUKGSlqKUkMC&pg=PA48 The Frankfurt Auschwitz trial, 1963-1965: genocide, history, and the limits], pages 48-50}}. דבר מעצרו פורסם בתקשורת{{הערה|{{דבר||נעצר המפקד האחרון של מחנה אושוויץ|1960/12/21|00108}}}}, ונתן זריקת עידוד לתביעה שהכינה את משפט אושוויץ השני. ביוני 1961 הוא נחקר לקראת [[משפט אייכמן]] וטען שלא הכיר אותו כלל. לטענתו, הוא פיקד רק על מחנה I באושוויץ ולא הייתה לו ידיעה על הנעשה במחנות האחרים{{הערה|{{מעריב|א. דויטשקרון|מפקד אושוויץ: לא היכרתי את אייכמן...|1961/06/07|00204}}}}. בר היה אמור להיות הנאשם הראשי ב[[משפט אושוויץ השני]]{{הערה|{{מעריב|א. דוטשקורן|28 מתוך 1000|1962/07/12|00303}}{{ש}}{{מעריב|א. דויטשקורן|התביעה של בון מקווה להעמיד את מנגלה למשפט|1963/02/22|00114}}}}. כתב אישום הוגש נגדו באפריל 1963, אולם הוא מת מ[[אוטם שריר הלב|התקף לב]] ב[[מעצר]] ביוני [[1963]]. מותו של בר אפשר לשאר הנאשמים במשפט לטעון שהם רק פעלו בהתאם לפקודות שניתנו להם, ללא שעמד מולם מפקד המחנה שיטען לפעילות עצמאית של דרגות הביניים{{הערה|שם=פנדס}}.
|