חזי שלח – הבדלי גרסאות

שלח למד כלכלה ופילוסופיה ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] במסגרת [[העתודה האקדמית]]. למרות ייעודו ככלכלן, עם גיוסו ל[[צה"ל]] התנדב ל[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]]. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כ[[לוחם]] ו[[קורס מ"כים חי"ר]]. בהמשך עבר [[קורס קצינים]]. שנים אחר כך השתחרר לאחר ששימש כ[[מפקד פלוגה|מ"פ]] בגדוד ה[[נח"ל מוצנח|נח"ל המוצנח]]<ref>{{הערה|1=[[דן מיכאלי]], '''נייטיב מירושלים במערכות הבריאות והביטחון''', משרד הביטחון, [[2006]].</ref>}}. בשירות ה[[מילואים]] התקדם בתפקידי הפיקוד עד לדרגת [[אלוף משנה]]. בין השאר השתתף ב[[קרב אום-כתף|לחימה על מוצבי אום כתף]] ב[[מלחמת ששת הימים]] כחלק מהכוח של צנחני המילואים שתקף את הארטילריה המצרית במתחם לאחר [[איגוף אנכי]] מוסק<ref>{{הערה|1=יוסי בלום הלוי, [http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6145&omm=110&viewmode=threaded תחנות כל העולם - החרמון בידנו] מתוך ספרו "התקדשות -זיכרונות ממלחמת יום הכיפורים".</ref>}}. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] לחם שלח כ[[מפקד גדוד]] 471, [[גדוד]] [[חטיבה 226|צנחני מילואים]]<ref>{{הערה|1={{וואלה!|עמרי נחמיאס|הכנסת ציינה 40 שנה למלחמה: שלח נזכר באביו ובכה|2686137|15 באוקטובר 2013||9}}.</ref>}}. שלח פיקד על גדודו ב[[קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן]] וכן ב[[קרב ההבקעה לסוריה ב-11 באוקטובר 1973|קרב ההבקעה לסוריה]], ובין היתר כבש עם גדודו את העיירה הסורית ח'ן ארנבה<ref>{{הערה|1=[[משה דיין]], '''אבני דרך; אוטוביוגרפיה''', הוצאת עידנים, [[ירושלים]], [[1976]], עמוד 635.</ref>}}. לאחר מכן פיקד שלח על גדודו ב[[מבצע קינוח|כיבוש החרמון הסורי]]<ref>{{הערה|1=[http://www.golani.co.il/Info/hi_show.aspx?id=1176&t=5&levelId= מבצע "קינוח" - כיבוש מוצבי החרמון (21-22 באוקטובר 1973)], מתוך האתר הרשמי של חטיבת גולני.</ref>}}. ב-[[1975]] התמנה ל[[מנכ"ל]] [[כלל סחר]] לאחר מכן היה מנכ"ל [[אליהו חברה לביטוח]] ו[[נשר מפעלי מלט ישראליים]]. ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] היה יו"ר [[מקורות]] ו[[טבעול]], וכיהן כדירקטור בחברות [[מנפאואר]], [[יפאורה-תבורי|יפאורה]], [[המשביר המרכזי]], [[הספרייה החדשה]] ועוד ויו"ר ועדת השקעות של [[קופת גמל|קופות הגמל]] של [[בנק המזרחי]]<ref>{{הערה|1={{גלובס|רון שטייןלילך ויסמן|אחיו של עפר שלח בכיר בחברת מגדל, אביו היה מבכירי כלל|1000828885|11 במרץ 2013}}.</ref>}}. ב-[[1971]] היה גם בהתנדבות רע"ן כלכלה ב[[רצועת עזה]], במסגרת [[המינהל האזרחי]].

אנשי תיאטרון מציינים את תרומתו הייחודית לתיקונו של מצב התיאטרון בישראל כיו"ר ועדת שלח. המלצותיו אומצו על ידי שרת התרבות דאז [[שולמית אלוני]] ומשמשות כמסגרת התקציבית לפיה פועל [[משרד התרבות]] מול התאטראות. לדברי מנכ"ל תיאטרון [[הבימה]], אודליה פרידמן, "התוצאה (של דוח הוועדה) הייתה תיקון העיוותים התקציביים ופריחה מחודשת של כל עולם התיאטרון הישראלי. כולנו חייבים לו חוב של כבוד."<ref>{{הערה|1={{ynet|[[מרב יודילוביץ']]|חזי שלח הלך לעולמו|3884844|04.05.10|}}</ref>}}

בנו הוא ה[[עיתונאי]] ו[[חבר הכנסת]] [[עפר שלח]]<ref>{{הערה|1=יעל ולצר, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000598266 בכל בוקר אני צריך למצוא את הסיבה להמשיך לחיות], ראיון עם עפר שלח באתר [[גלובס]], {{כ}} 02/11/2010.</ref>}}. לאחר מותו, פורסם הספר "המדריך ל[[יוליסס]]", המפרש את הרומן של [[ג'יימס ג'ויס]], אשר כתבו במשותף.