באר אורה (בסיס) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון
שורה 23:
[[תמונה:Beer ora 1958.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מסדר גדנ"עים בבאר אורה - 1958]]
 
כאשר [[עקיבא עצמון]], מפקד פיקוד הגדנ"ע השני, ביקש את עצתו של קצין ההנדסה של [[פיקוד הדרום|פיקוד דרום]] לבחירת מקום מומלץ להקמת יישוב בערבה, הקצין השיב כי אפשר לפתור את בעיית השמירה{{הערה|1=הבאר שוכנת בנחל רחם, ששימש שיירות [[הברחה|מבריחים]] ממצרים לירדן}} על באר המים בהקמת יישוב. תוכניתו של עצמון הייתה להקים "מדינת נוער" בנגב<!-- שתכלול מספר "נקודות" בהן יוכשרו בני נוער בחקלאות -->. ה[[ראש המטה הכללי|רמטכ"ל]] [[יגאל ידין]] ו[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[דוד בן-גוריון]], שהיה ידוע כתומך נלהב של הגדנ"ע, הוכנסו בסוד העניין בסופו של דבר, אך ועדת השרים שמונתה על ידי בן-גוריון לא השלימה את עבודתה וכמו כן חלומו של עצמון נבלם על ידי ביורוקרטיה ממשלתית. ב-[[16 בדצמבר]] [[1950]] הגיעו אל "באר הנדסה" אנשי הסגל הראשונים של החווה לעתיד, שהייתה בשלבים מתקדמים של הקמה, והשלימו את הקמתה בסיוע חיל ההנדסה ועם ציוד שהושאר על ידי צוותי הקידוח ומעודפי [[הצבא הבריטי]]. כשבוע לאחר מכן, ב-[[22 בדצמבר]], הוטס לחווה מחזור ראשון של גדנ"עים. ב[[מסדר]] הפתיחה של המחזור הראשון, הוחלף שמה של החווה באופן רשמי לשם שהוצע על ידי [[ועדת השמות הממשלתית]] – '''באר אורה''', כניגוד ל"באר החשכה".
 
עלל הנטיעות והנוי בחווה הופקד [[רב סרן]] [[נח וולפובסקי]], "סבא נח", שהתגורר שם שנים רבות.
 
<!-- הקמת החווה האיצה את פיתוח אזור הערבה. בין היישובים שהוקמו תודות למאמץ זה היה [[יטבתה]]. מלבד מי השתייה, החווה סיפקה ירקות טריים לאילת. -->
 
==הרס הבסיס==
 
בספטמבר 2011 , [[מנהל מקרקעי ישראל]] הרס את הבסיס הנטוש. היו שתי גירסאות מנוגדות זו לזו בנוגע לאחריות להרס הבסיס; האחת, של מנהל מקרקעי ישראל כי "הכל נעשה בתיאום" עם המועצה האיזורית [["חבל איילות"]] שבתחומה נמצא הבסיס, ולעומתה, הגירסה השניה, זו של המועצה האיזורית כי "נעשתה טעות" וכי הסיכום שלה עם מנהל מקרקעי ישראל היה פינוי מבני האסבסט וגגות אסבסט של בלוקדות שהיו במקום,ואילו בפועל הרסו את כל המבנים.
באתר הבסיס נותרו על מקומם בריכת השחיה, הבאר והבונקר.
 
==ראו גם==