שלמה ענבר – הבדלי גרסאות

לאחר המלחמה נשלח ל[[ארצות הברית]] וסיים בהצטיינות קורס קציני קשר מתקדם של [[הצבא האמריקאי]]. עם שובו עבר קורסי [[חיל השריון הישראלי|שריון]], וב-1958 התמנה לקצין קשר של [[גיסות השריון]]. יצא ללימודי [[הנדסת אלקטרוניקה]] ב[[הטכניון|טכניון]], וב-[[1966]] מונה לסגן קצין קשר ראשי, תפקיד בו שימש ב[[מלחמת ששת הימים]]. לאחר המלחמה מונה לצוות בראשותו של [[אברהם אדן]] שעסק בפיתוח [[קו בר-לב]] והקים את רשת הקשר של המעוזים.

בשנת [[1969]] התמנה לראש מחלקת ארגון ובקרה של [[אגף האפסנאות]] ולאחר מכן עבר ל[[אגף המודיעין]] ועמד בראש [[יחידה 848]] (לימים [[יחידה 8200]]),. בתקופתו בפיקוד הוגדלו משמעותית תקציבי היחידה, גויסווגויסו לשורותיה מהנדסים רבים וכוח אדם איכותי נוסף. בשנת [[1972]] חזר ל[[חיל הקשר]] והתמנה לקצין קשר ראשי, תפקיד בו כיהן בתקופת [[מלחמת יום הכיפורים]],. על פי עדותו, לפני המלחמה העריך ענבר כי זו תפרוץ על סמך סקירות ששמע במטכ"ל וקשר עם פקודו לשעבר [[יואל בן פורת]], שפיקד על [[יחידה 848]]{{הערה|{{nrg|[[אמנון לורד]]|יום למלחמת 73': בכיר המודיעין צלל באילת|487/167|5 ביולי 2013||1|2}}}} ועל כן הכין את החיל, כולל אימונים, גיוס [[מילואים]] והכנת תשתית קשר חלופית לשעת חירום. לאחר המלחמה היה קצין החיל היחיד שלא נקרא ל[[ועדת אגרנט|וועדת אגרנט]]{{הערה|[[על אזרחי]], 30 במרץ 2012}}.

בסיום תפקידו ב-[[1975]] התכוון להשתחרר ולעבור לעבוד כמנכ"ל [[דואר ישראל|הדואר]], אך הרמטכ"ל [[מוטה גור]] ו[[שר הביטחון]] [[שמעון פרס]], החליטו לקדמו לדרגת [[אלוף]] ולמנותו לראש [[ מפא"ת|יחידת המחקר והפיתוח]] ב[[משרד הביטחון]]. הוא היה נציג מערכת הביטחון בהדרכה וקידוםובקידום [[צבא איראן|הצבא האיראני]] בתוקפתבתקופת ה[[שאה]] [[מוחמד רזא שאה פהלווי|פהלווי]], כולל אסטרטגיה שדגלה בפיתוח טילים מתקדמים{{הערה|ראיון עם שלמה ענבר בתוכנית [[על אזרחי]]}}. ב-1977 מונה ל[[נספח צה"ל]] ב[[וושינגטון]] וב[[קנדה]]. השתחרר מצה"ל ב-[[1981]].