הרובע היהודי בטשביץ' – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoav Nachtailer (שיחה | תרומות)
ויקישיתוף בשורה
הגהה, עריכה קלה
שורה 13:
[[קובץ:Trebic zamosti front synagogue.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת הקדמי]]
[[קובץ:Town hall in Třebíč, Jewish quarter.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית העירייה]]
'''[[טשביץ']]''' (ב[[צ'כית]]: '''Třebíč'''; ב[[גרמנית]]: '''Trebitsch'''; ב[[יידיש]]: '''טרייביטש''') היא עיר השוכנת בחלק ה[[מורביהמוראביה|מורבימוראבי]] של אזור ויסוצ'ינה ב[[צ'כיה]]. ה[[רובע]] ה[[יהודי]] של העיר, המשתרע על פני שטח של 44 [[דונם]], הוכרז כ[[אתר מורשת עולמית]] ביחד עם [[בזיליקת פרוקופיוס הקדוש]], כדוגמה לדרך שבה [[נוצרי]]ם ויהודים חיו באותו אזור בין [[ימי הביניים]] ל[[המאה ה-20|מאה ה-20]].
 
==היסטוריה==
ב-[[1101]] הוקם [[מנזר]] [[בנדיקטינים|בנדיטיני]] בסמוך לנקודת החצייה של נהר ה"ייהלאווה", ובעקבות כך הוקם [[שוק (מסחר)|שוק מסחרי]] שמשך אליו סוחרים רבים ובהם יהודים. בתקופה זו החל להתפתח המנזר ביחד עם היישוב היהודי והעיירה טשביץ' הסמוכים אליו.
 
הרובע שכן במרכז ההתיישבות, ששיגשגהששגשגה מבחינה מסחרית, בקרבת ה[[מנזר]] וה[[מבצר]] שמעבר לנהר. הרובע והעיירה לא היו [[ביצורים|מבוצרים]], וכתוצאה מכך הם נפגעו מספר פעמים. בשנות הרווחה נבנו הבניינים הנחוצים לקיומה של הקהילה. במהלך [[המאה ה-16]] ניתנה הוראה לגרש את היהודים, אך לבסוף היא לא בוצעה, והשלטון המקומי היה סובלני כלפי היהודים. בעבר היהודים היו מעורבים במגוון פעילויות כלכליות כגון [[הלוואה|הלוואות]] ו[[אומנות|אומנויות]] שונות, אך החל מ[[המאה ה-17]] היהודים חדלו מהעיסוק בהלוואות. במאות השנים האחרונות הרובע נפגע מספר פעמים, ולעתים הנהר עלה על גדותיו.
 
לרובע היה [[ממשל]] עצמי מאז ראשיתו, ובראשו עמד מנהיג אחד עם שני יועצים. ב-[[1849]] הרובע זכה למעמד של יחידה מנהלית נפרדת שבראשה עומד ראש עיר. הרובע מוזג לתוך טשביץ' ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]. בשלהי המאה ה-19 התגוררו ברובע כ-1,500 יהודים, אך ב[[שנות ה-30]] האוכלוסייה מנתה רק כ-300 תושבים. כל התושבים היהודים גורשו מביתם במהלך [[השואה]], וכיום אין ברובע יהודים.
 
==תיאור==
הרובע משתרע בין ה[[נהר]] הסמוך לעיר ובין פסגה שלפסגת [[גבעה]]. מתאר הרובע הוא שני רחובות ראשיים, שהתחתון מביניהם רחב יותר. שני הרחובות וגדת הנהר מחוברים באמצעות מערכת של [[סמטה|סמטאות]] שחלקן חוצות את בתי ה[[מגורים]].
 
הבניינים נבנו לפי המקובל באזור זה של צ'כיה, ולרוב הם מורכבים מקומת קרקע [[קמרון (אדריכלות)|מקומרנת]] וקומות עליונות עם [[תקרה|תקרת]] [[עץ (חומר גלם)|עץ]]. חלק מחזיתות הבתים נבנו ב[[סגנון הרנסאנס]] וחלק ב[[אדריכלות הבארוק|סגנון הבארוק]]. הבניינים ידועים בזכות מגוון ה[[סגנונות באדריכלות|סגנונות האדריכליים]] שבהם הם נבנו. הבתים היו בדרך כלל בתי מגורים, ולעתים בבית אחד התגוררו 16 משפחות שיכלו לשנות את החלק שלהם כרצונך. בצד הפונה אל הרחוב היו בדרך כלל חנות או בית מלאכה. לדוגמה, סמטה ב[[אדריכלות ימי הביניים|סגנון ימי הביניים]] תחצה בניין, שקמרונותיו בקומת הקרקע נבנו בסגנון [[הרנסאנס]], חזיתו היא מ[[המאה ה-18]], דלת החזית מ[[המאה ה-19]], וחלקה התחתון של חזית הבית הפונה ל[[רחוב]] עבר [[טיח|טיוח]] ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]].