הדירות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
H. sapiens (שיחה | תרומות) תמונה וניסוח זהיר יותר |
|||
שורה 46:
* '''אפקט המגרה:''' חוקרים רבים הנכשלים בשחזור תגלית עליה דיווח חוקר אחר אף אינם מנסים לפרסם את כשלונם, אם משום שהם מאשימים את עצמם בשגיאות טכניות ואם משום שהם מודעים לקושי לפרסם תוצאות שליליות.
[[File:Reproducibility table.svg|שמאל|ממוזער|400px|'''דוגמה היפותטית: כיצד שיעור התגליות השגויות במדע עלול להיות גבוה בהרבה מרמת המובהקות הסטטיסטית'''{{ש}}'''(א)''' נניח שבשנה מסוימת בתחום מסוים במדע נבדקו בניסויים 1000 השערות (משבצות ירוקות), שמתוכן 100
כתוצאה מנטאים כאלו, עלול להתרחש מצב שבו, למשל, אותם מחקרים שמצאו כי לתרופה חדשה יש השפעה חזקה מתפרסמים, בעוד שמחקרים אחרים שלא מצאו השפעה שלה אף אינם מגיעים לידיעת הקהילה המדעית בתחום. בשנים האחרונות חוקרים מציעים נהלים ומתודולוגיות חדשות במדע במטרה לבטל את השפעתם של נטאים כאלו.
כשל נפוץ אפילו בין מדענים רבים הוא לחשוב ש'''אחוז התגליות השגויות במדע''' אינו יכול להיות גדול מרמת המובהקות הסטטיסטית המקובלת. במדעי הרפואה וה[[ביולוגיה]] מקובל לדחות השערה כאשר המובהקות הסטטיסטית בניסוי שבדק אותה שווה או גדולה מ-0.05 (שהם 5%), ולכן מדענים רבים סבורים אינטואיטיבית שלכל היותר 5% מן התגליות המתפרסמות בתחום הרפואה והביולוגיה עלולות להיות שגויות. אך ההגדרה הנכונה של מובהקות סטטיסטית היא הסיכוי לקבל את תוצאות הניסוי בהנחה ש[[השערת האפס]] היא נכונה, כלומר בהנחה שהשערת הניסוי שגויה ([[שגיאות מסוג I ו-II|טעות מסוג I]] או בכינוי נפוץ באנגלית false positive). אחוז התגליות השגויות הכללי במדע תלוי לא רק ברמת המובהקות, אלא גם בשני גדלים חשובים נוספים - ה[[עוצמה סטטיסטית|עוצמה הסטטיסטית]], ובייחוד '''אחוז ההשערות הנכונות מתוך כלל ההשערות שנבדקו'''. בכך ניתן להיווכח
▲נניח שבשנה מסוימת בתחום מסוים במדע נבדקו בניסויים 1000 השערות, שמתוכן 100 הן אכן נכונות (כלומר שיעור של 10%). לא כל ההשערות הנכונות תהפוכנה בהכרח לתגליות - העוצמה הסטטיסטית היא אחוז ההשערות אשר מתגלות בפועל בניסוי מתוך ההשערות הנכונות. אם נניח שבתחום המדעי המדובר העוצמה הסטטיסטית היא 80%, אזי רק 80 מתוך 100 ההשערות הנכונות תתקבלנה בניסויים כתגליות. יתר על כן, אם רמת המובהקות הסטטיסטית הנהוגה בתחום היא 5%, אז מתוך 900 ההשערות שאינן נכונות, 5% או 45 השערות תתקבלנה בטעות כ"תגליות". המספר הכללי של תגליות שתתפרסמנה באותה השנה בספרות המדעית יהיה איפוא 45+80=125, ומתוכן 45 תהיינה שגויות - שיעור תגליות שגויות של 36% הגבוה בהרבה מרמת המובהקות.
בדוגמה זו ניתן לראות שלאחוז ההשערות הנכונות מתוך כלל ההשערות הנבדקות יש חשיבות רבה. אם מרבית ההשערות שמדענים בודקים בתחום מסוים אינן נכונות, אזי אפילו האחוז הקטן מתוכן שמתקבלות בטעות כתגליות עלול להיות גדול ממעט ההשערות הנכונות. למשל, אם בדוגמה המספרית
חשוב לציין כי תהיה זו טעות להסיק שמרבית העובדות הנחשבות ל[[קונצנזוס מדעי]] במדע המודרני הן בעצם שגויות. ממצאים אשר נחשבים לקונצנזוס במדע בדרך-כלל נבדקו ואושרו פעמים רבות, ולכן רמת הוודאות בהם קרובה ל-100%. הטיעון למעלה עוסק ב"תגליות" שהתקבלו רק פעם אחת ועדיין לא שוחזרו. מכאן מתחוורת חשיבותה העצומה של ההדירות לאמינותו של המדע.
|